המלצות ועדת טרכטנברג: מה ייצא לנו מהן?
מחאת קיץ 2011 סחפה אחריה מאות אלפים שהרגישו שקשה להם לגמור את החודש, אך ספק האם המלצות טרכטנברג יגרמו להם הקלה בארנק. המבחן האמיתי של ההמלצות הוא ביישום, וממשלות ישראל לדורותיהן הוכיחו שזהו לא הצד החזק שלהן. האם הפעם הדברים יתנהלו אחרת? שאלות ותשובות
ועדת טרכטנברג הציגה היום (ב') שורה של המלצות כלכליות, חלקן משמעותיות וחלקן פחות - אולם הדרך מפה ועד לשינוי פני החברה היא ארוכה. ממשלות ישראל הוכיחו לאורך השנים כי הן מתמחות בקידום חוקים תחילה ובאי יישומם לאחר מכן. בפועל, נתניהו חילק מחמאות לטרכטנברג, אך לא הודיע שיאמץ את כל ההמלצות ואף נעדר ממסיבת העיתונאים שבה הוא פירסם אותן. מה אומרות מסקנות הוועדה, והאם הן יגיעו בסופו של דבר אלינו לכיס? ננסה לענות.
מה המשמעות המעשית של החלטות הוועדה? האם הן מחייבות?
החלטות הוועדה הן המלצות שלא מחייבות אף אחד. ממשלת ישראל כינסה בעבר המון ועדות שהמליצו דברים שונים ומשונים, שחלקם אומצו על ידי הממשלה והכנסת והפכו לחוקים מחייבים וחלקם לא. כשוועדת ששינסקי, למשל, המליצה להעלות את המיסוי על הגז, הממשלה הודיע מיד כי היא מאמצת את ההמלצות ותוך זמן קצר הפכו להצעת חוק ממשלתית שעברה ברוב גדול בכנסת; ועדת דברת, לעומת זאת, המליצה להנהיג לימודי ליבה בכל בתי הספר וההמלצה לא יושמה מעולם. למעשה, גם אם ההמלצות יאושרו בכנסת, זה ממש לא מבטיח שהשרים והפקידים יממשו אותן בשטח.
גורל המלצות טרכטנברג תלוי בעיקר בראש הממשלה, בנימין נתניהו. אם הוא יאמץ את ההחלטות, כפי שאימץ את המלצות ששינסקי ואת המלצות ועדת שני להקטנת הריכוזיות במשק, יש סיכוי גדול שהן ימומשו. נתניהו חילק מחמאות לטרכטנברג אבל לא הודיע שיאמץ את כל ההמלצות וגם נעדר ממסיבת העיתונאים שבה הוא פירסם אותן, וזאת, בניגוד למסיבת העיתונאים שבה הוצגו המלצות ועדת שני.
| דרישות ראשי המחאה | המלצות טרכטנברג | המצב החוקי הקיים |
| העלאת מס החברות ב4%-10% | העלאת מס החברות ב-1% | מס החברות אמור להמשיך לרדת בשנים הבאות |
| העלאת המס על ההון ב-10% | העלאת מס על ההון ב-5% | ועדת בן בסט המליצה להעלות את המס בשנת -2000, לא יושם |
| העלאת מס הכנסה ב-10% משכר של 30 אלף שקל לחודש | העלאת מס הכנסה ב-3% משכר של 40 אלף שקל בחודש | מס הכנסה אמור להמשיך לרדת |
| ויכוח אם להטיל מס ירושה | אין המלצה למס ירושה | אין מס ירושה |
| הורדת המס על הדלק | ביטול העלאת המס המתוכננת | המס על הדלק אמור לעלות |
| הגדלת תקציב 2012 ב-40 מיליארד שקל ממיסוי עשירים וניצול עודפים | הגדלת תקציב 2012 ב-9 מיליארד שקל ב-5 שנים ממיסוי עשירים וקיצוץ בביטחון | תקציב 2012 קבוע מראש |
מה הבשורה של הוועדה לאנשים שמתקשים לקנות ולשכור דירה?
הוועדה ממליצה לחייב קבלנים לבנות דירות מסובסדות שיושכרו במחיר מפוקח וזול לצעירים חסרי אמצעים (מה שמכונה "דיור בר השגה"); להגדיל את מספר הדירות שנמכרות למשפחות נזקקות ב"מחיר למשתכן", כלומר, במחיר עלות הבנייה; לתת תמריצים לקבלנים שמחזיקים קרקעות ואישורי בנייה ועדיין לא בונים, כדי שיתחילו לבנות, במטרה להגדיל את היצע הדירות בשוק; לאפשר יבוא מלט כדי להוזיל את עלות הבנייה; להטיל מסים על דירות ריקות, כדי לגרום לבעלים למכור או להשכיר אותן, ובכך להוריד את המחירים; ולהגדיל את התקציב לסיוע בשכר דירה לנזקקים ב-160 מיליון שקל.
נתניהו הבטיח כבר ביולי שיוקם דיור בר השגה , ושר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, הכין תוכנית לדיור בר השגה שאושרה במינהל מקרקעי ישראל כבר באוגוסט. למה טרכטנברג המליץ על זה שוב?
המלצות טרכטנברג שונות מעט מתוכנית אטיאס. כיום אין חוק שקובע מי זכאי לגור בדיור בר השגה, ולכן לא בונים דיור כזה. אטיאס המליץ לתת זכאות לגור רק למי ששירת בצה"ל. טרכטנברג, לעומתו, ממליץ לתת זכאות למשפחות עם הכנסה של פחות מ-18 אלף שקל ברוטו לחודש ושאין להן דירה משלהן, ולדאוג שחלק מהמשפחות שיזכו בדיור מסובסד יהיו מרובות ילדים וחלקן עם מעט ילדים או בלי ילדים. טרכטנברג גם ממליץ למקד את התוכנית בדיור להשכרה בלבד.
האם התוכניות הללו באמת יורידו את מחירי הדירות?
טרכטנברג מבטיח שיישום המלצותיו יביא לבניית כ-200 אלף דירות בחמש שנים - שזה הרבה - מהן כ-40 אלף דירות זולות שיימכרו בכמה מאות אלפי שקלים או יושכרו בפחות מאלף שקל לחדר. מחירים נקבעים לפי ציפיות, וכשיש לקונים תקווה שהמחיר ירד - הם "יושבים על הגדר" ולא קונים.
| דרישות ראשי המחאה | המלצות ועדת טרכטנברג | המצב החוקי |
| חינוך חינם מגיל חצי שנה (וחופשת לידה של חצי שנה) | חינוך חינם מגיל 3 תוך 5 שנים | חוק חינוך חינם מגיל 3 קיים מאז 1984 ויושם רק ב-30% מהגנים |
| ביטול מימון המדינה לחינוך פרטי (חרדי ו"ייחודיים") | אין התייחסות | החוק מתנה מימון לבתי ספר חרדיים בלימודי ליבה, לא מיושם |
| מעבר הדרגתי ליום לימודים ארוך | מעבר הדרגתי ליום לימודים ארוך | קיים ב"אופק חדש" ובהמלצות של ועדות קודמות שלא יושמו |
| ביטול תשלומי הורים והלאמת שירותים פרטיים בבתי הספר | לא מוזכר | יש ויכוח אם תשלומי ההורים חוקיים |
מתווכים ומנהלי לוחות למכירת דירות מדווחים שמאז תחילת מחאת האוהלים באמצע יולי, הביקושים לדירות ירדו בעשרות אחוזים והמחירים ירדו בכמה אחוזים. הקבלנים כבר הצהירו שהמלצות טרכטנברג "לא רציניות" ולכן הן "לא יורידו את המחירים" - מה שמראה שהם דווקא חוששים שהממשלה תאמץ את ההמלצות ותחייב אותם לבנות מהר יותר ולהרוויח פחות, והמחירים ירדו, אבל בונים על כך שההמלצות לא ייושמו. במלים אחרות: אם המלצות הוועדה באמת ייושמו במהירות ויביאו לזינוק בהיקף הבנייה, המחירים ירדו - אבל ממש לא בטוח שזה יקרה.
מה הבשורה של טרכטנברג להורים המתקשים לממן חינוך לילדיהם?
הוועדה ממליצה שאבות לילדים עד גיל 3 יקבלו נקודת זכות במס הכנסה, כמו האמהות; ששכר הלימוד במעונות היום הפרטיים יהיה בפיקוח ובסבסוד ממשלתי; ושכל הילדים מגיל 3 עד 9 יזכו עד 2016 בהדרגה ליום לימודים ארוך, חינם.
אבל הכנסת חוקקה כבר ב-1984 חוק חינוך חינם מגיל 3, שלא יושם. אז מה החידוש?
אין חידוש. יישום החוק הוקפא מ-1985 עד 2009 במסגרת חוק ההסדרים. בשנים האחרונות הוא יושם בהדרגה, וכיום יש חינוך חינם ב-35% מגני טרום-חובה וטרום-טרום-חובה (לא כולל הגנים והחדרים החרדיים). יישום החוק מתעכב בגלל שמשרד החינוך מקבל מהאוצר תוספת תקציב שמיועדת גם לחינוך חינם וגם ליישום רפורמת "אופק חדש" ומשתמש בכסף ל"אופק חדש" בטענה שאין מספיק לשתי המטרות גם יחד, ואילו באוצר טוענים שהחינוך-חינם צריך להיות על חשבון דברים אחרים. טרכטנברג בעצם מזכיר לפקידים שיש חוק במדינה ושצריך ליישם אותו בהקדם.
גם יום לימודים ארוך הוא המלצה שכבר נכתבה בדו"חות של ועדות קודמות, כמו ועדת דברת, ואושרה בממשלה ובהסכמים עם ארגוני המורים, כולל אופק חדש, ולא יושמה. אי לכך, גם הפעם, לא ברור אם גם הפעם ההמלצות הללו ייושמו, או לא.
| דרישות ראשי המחאה | המלצות טרכטנברג | מצב חוקי קיים |
| סגירת חברות הקבלן | אין התייחסות | חברות הקבלן חוקיות |
| המשך העלאת שכר המינימום | הרחבת מס הכנסה שלילי | שכר המינימום אמור להמשיך לעלות |
| העלאת שכר ותוספת תקנים למתמחים, עובדים סוציאליים ושוטרים | אין התייחסות | במו"מ ארוך ועקר בין ארגוני העובדים לממשלה |
| הטלת פיקוח על מחירי מוצרים לתינוקות והחזרת פיקוח על מוצרי מזון בסיסי | הורדת מחירים לחלק מהמוצרים שבפיקוח (ביצים, חלב), ביטול מכס על מוצרים אחרים | יש פיקוח על חלק מהמזון הבסיסי, אבל רוב הפיקוח בוטל |
| החמרת האכיפה על העסקה לא חוקית | אין התייחסות | הממשלה כבר הבטיחה להרחיב את האכיפה |
מה עוד טרכטנברג מציע כדי לעזור לנו לגמור את החודש?
כדי לעזור לשכבות החלשות הוא מציע להגדיל את מענק מס ההכנסה השלילי להורים עובדים עניים, בעיקר לאמהות חד הוריות, ולהוריד את המחיר לכמה מוצרים שבפיקוח, כמו ביצים וחלב. למעמד הביניים הוא מציע לבטל את ההעלאות שתוכננו במס הבלו כדי שמחיר הדלק יעלה פחות, ולהוריד את המכס על שורה ארוכה של מוצרים מיובאים, מטלוויזיות ועד גבינות, כדי להוזיל אותם ובכך להוריד את יוקר המחיה.
הורדת המכס תחייב את היבואנים להוריד מחירים?
לא. הממשלה לא מפקחת על מחירים של מוצרים מיובאים - חוץ מכמה מוצרים כמו חיטה ונפט, שממילא לא מחויבים במכס. יכול להיות שחלק מהיבואנים יורידו מחירים, כדי לא להצטייר בציבור כמי שמנצלים את ההטבה לרעה - אבל סביר להניח שחלקם יעלו את המחיר לאחר מכן וישלשלו את הרווח לכיסם. למעשה, הצרכן לא באמת ירוויח מההחלטה.
כמה יעלה יישום ההמלצות ומהיכן יילקח הכסף?
יישום ההמלצות אמור לעלות 30 מיליארד שקל במשך חמש שנים, מתוכם 9 מיליארד כבר השנה. הוועדה ממליצה לקצץ את תקציב הביטחון ב-3 מיליארד שקל לשנה במשך חמש שנים. במקביל, היא ממליצה לבטל את התוכנית להורדת מס הכנסה ומס החברות; להעלות בהדרגה על המיסוי על רווחים בבורסה מ-20% ל-25%; להעלות את מס החברות מ-24% ל-25% וב-2012 ול-26% ב-2013; ולהעלות את מס הכנסה למי שמשתכר יותר מ-40 אלף שקל מ-45% ל-48%.
אם תפרוץ מלחמה, הקיצוץ בתקציב הביטחון יבוטל?
שר הביטחון, אהוד ברק, והקצינים הבכירים, כבר הודיעו שהם נגד הקיצוץ ואף איימו שאם התקציב יקוצץ, פרוייקטים ביטחוניים ייפגעו. במקרה של מלחמה אמיתית של ישראל עם אחת משכנותיה - קשה להאמין שהקיצוץ יצא לפועל. מלחמת לבנון ה-2 פרצה בעיצומו של קיצוץ בתקציב הביטחון, שהופסק מיד ובמקומו הוגדלו התקציבים.
הוועדה ממליצה להגדיל את הגירעון בתקציב המדינה?
לא.
מתי המלצות הוועדה ייושמו?
ההמלצות אמורות להיות מיושמות בתקציב המדינה לשנת 2012, למעט ההמלצות בתחום החינוך, שייושמו בהדרגה עד 2016.
אבל למדינה יש תקציב דו-שנתי. האם טרכטנברג ממליץ לבטל אותו ולהנהיג תקציב חדש ל-2012?
למעשה, כן. כדי לא להודות בכך, טרכטנברג, נתניהו ושר האוצר שטייניץ, מכריזים שהם "לא יפרצו את מסגרת התקציב". כשהם נשאלים למה הכוונה, הם אומרים שהם לא יגדילו את הגירעון.
מה הדמיון ומה ההבדל בין דרישות ראשי המחאה להמלצות טרכטנברג?
טרכטנברג הצטרף לחלק מדרישות ראשי המחאה, כמו דיור בר-השגה, מס על דירות רפאים, ביטול הרפורמה במס והעלאת המסים לעשירים.
הוא התעלם מדרישות אחרות: מהדרישה להוריד את מס הבלו על הדלק, להפסיק את העסקת עובדי הקבלן ולעבור להעסקה ישירה של עובדים במשק, להנהיג פיקוח על מחירים של מוצרי מזון בסיסיים ומוצרים לתינוקות וגם על שוק הדירות להשכרה ומחירי הדירות, וליישום באופן מלא ולאלתר של חוק הדיור הציבורי משנת 1998.
| דרישות ראשי המחאה | המלצות ועדת טרכטנברג | סטטוס חוקי וביצועי |
| דיור בר השגה (בנייה מסובסדת של דירות זולות לצעירים חסרי אמצעים) | בניית דיור מסובסד להשכרה למשפחות שמשתכרות עד 17 אלף שקל לחודש | כיום אין חוק שמסדיר דיור בר השגה. נתניהו כבר הבטיח לחוקק חוק כזה |
| חידוש בניית דירות ציבוריות לנזקקים | אין איזכור לבנייה ציבורית | בנייה ציבורית מחוייבת בחוק הדיור הציבורי שקיים מ-1998 אך לא מיושם |
| פיקוח על שוק השכירות | אין התייחסות | הממשלה הכשילה הצעות חוק לפיקוח שכירות |
| מס על דירות ריקות | מס על דירות ריקות | לא קיים בחוק |
ראשי המחאה דורשים חינוך חינם מגיל 0, וטרכטנברג, שכאמור ממליץ ליישם את החוק הקיים של חינוך חינם מגיל 3, נענה בכך לדרישותיהם באופן חלקי בלבד.
הבעיה בהמלצות טרכטנברג, לדעת מובילי המחאה, היא לא רק בתוכן אלא גם בכך שהן מנוסחות בצורה שתאפשר לממשלה למסמס אותן. בוועדת המומחים שהקימו ראשי המחאה, בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, אביה ספיבק, מפרטים דרישות שמסתכמות בכ-60 מיליארד שקל, מהם 40 מיליארד כבר ב-2012. טרכטנברג, לעומת זאת, הציע הצעות שיעלו הרבה פחות - כאמור, 30 מיליארד שקל מהם 9 מיליארד ב-2012. המוחים חוששים שהקיצוץ של 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון כלל לא יצא לפועל, וש-6 מיליארד שקל נוספים בשנה לא יספיקו, אפילו להמלצות טרכטנברג. במילים אחרות: המוחים טוענים שהשינויים לא יתבצעו מחוסר תקציב.
האם ראשי המחאה דורשים להגדיל את הגירעון של המדינה?
לא, ראשי המחאה מתנגדים להגדלת הגירעון, למעט במקרה שהצמיחה תרד וההכנסות ממסים יתכווצו. במקרה כזה, לדעתם, "לא יהיה אסון אם הגירעון יגדל קצת". עם זאת, הם דורשים לקחת 20 מיליארד שקל מעודפי התקציב שמשרדי הממשלה מגלגלים משנה לשנה, בטענה שזה לא יגדיל את הגירעון אלא רק ימנע מהממשלה להקטין אותו. את שאר הכסף הם דורשים לממן באמצעות העלאת מסים לעשירים בשיעור גבוה פי שלוש מזה שממליץ טרכטנברג.
ומה חושב טרכטנברג עצמו על הביקורת החריפה של ראשי המחאה?
טרכטנברג יודע שהוא קיבל מנתניהו מנדט מוגבל, שנתניהו לא היה תומך בהמלצות רדיקליות יותר ולכן הן גם לא היו מיושמות. בהיותו עובד מדינה הוא לא יכול לצאת נגד נתניהו (ונגד עצמו) בגלוי - אבל הייתה בו מספיק כנות בשביל לומר, יותר מפעם אחת: "ההמלצות שלנו לא יתנו מענה לרוב המצוקות החברתיות". ובמלים אחרות: לא סיפקתי את הסחורה.
לפנייה לכתב/ת 
