המלצה: יופחת המכס על מיצים, טונה ובשר טרי

אנחת רווחה לחקלאים: ועדת המכסים, תת ועדה בתוך ועדת המזון שהוקמה על-מנת לבחון את מדיניות המכסים בישראל, הגישה לאחרונה דו"ח סופי לועדות קדמי וטרכטנברג עם המלצות להורדת מכסים מדודה בלבד, בענפים בודדים. ההמלצות בנוגע לייבוא מוצרי מזון וחקלאות ישולבו בדו"ח הסופי של ועדת המזון, שאמור להתפרסם בקרוב. השורה התחתונה של הדו"ח: "ברוב המקרים, הפחתת מכסים לא תוריד מחירים לצרכן, אלא תועיל לחברות השולטות בשוק".

• הוקפא הצו לפתיחת שוק הגבינות לייבוא
• הרפתנים: תוך שנתיים - מחסור במוצרי חלב טריים
  

בוועדה השתתפו נציג רשות המסים, נציג משרד התמ"ת ושני נציגים ממשרד האוצר ובהמלצותיה יש התייחסות גם לייבוא מוצרים, התייחסות שפורסמה במסמך המלצות ועדת טרכטנברג.

כותבי הדו"ח מתריעים נגד הפחתה גורפת של מסי יבוא במוצרי מזון חקלאיים ומתועשים. לפי הדו"ח, כיוון שחלק מהענפים בארץ, כמו ענף הדבש, מתאפיינים בריכוזיות גבוהה, הורדת המכס תתגלגל כרווח לחברה השולטת בענף שתהפוך ליבואנית. הדבר אף עלול להכחיד את הייצור המקומי.

ההמלצה העיקרית של הוועדה היא לא לשנות את מפת המכסים, אלא לנקוט במדיניות של הפחתת מכסים ומסי קנייה בצורה נקודתית, הדרגתית ומדודה בתחומים הפחות רגישים. בניגוד לחששות החקלאים, הוועדה החליטה שלא להמליץ על הורדת מכסים על דבש וגידולים חקלאיים אחרים, באופן שעשוי לחסל ענפים שלמים.

כותבי הדו"ח מציעים להפחית בהדרגה את שיעור המכס על ייבוא מוצרי חקלאות, שבהם אין גידול מקומי או שהגידול המקומי זניח, כמו אגוזים, תבלינים וסוגי ריבות. על הפחתת המכסים, הם כותבים, להיעשות תוך התחשבות בהסכמי סחר.

כמו כן מוצע להפחית את שיעורי המכס במוצרי חקלאות בהם שיעורי המכס גבוהים ומהווים חסם סחר עיקרי, כגון בשר בקר טרי, פטם, בשר בקר טרי, כבש, נקניקים, שימורי טונה ומיצים, זאת תוך בחינת השלכות הרוחב של ההורדה, מההבטים הבאים: שמירה על ייצור מקומי  עבור ביטחון תזונתי לאזרחי המדינה ושמירה על מדיניות סחר חוץ, תוך שיקול של מתן תמיכה במקרים נקודתיים.

*כדי לאפשר לענף המקומי להסתגל, מוצע להפחית את שיעור המכס בהדרגה, על פני 4 שנים

**כמו כן תיפתח מכסה כמותית שנתית של אלף טון ללא מכס מכל העולם.

*הורדת המכס מותנית בהסכם לתמיכה בעגלים למרעה בתיאום מול אגף התקציבים

• בשר כבש: יופחת בהדרגה על פני שנתיים: ב-2011 יוטל 40%  וב-2012 יפחת ל-30%. 
• ההמלצה על בשר פטם: להפחית את המכס ב-50%
• המכס על שימורי טונה, מיצים לא מותססים (כיום שיעורי המכס בענף זה נעים בין 12% ל-45%) ובשר מעובד יופחת כך: 40% מכס ב-2011 (ללא שינוי) יופחת ל-30% ב-2012, ל-20% ב-2013 ול-12% מכס ב-2014.
• פריטים שהומלץ להפחית את מכסיהם, ושיעור המכס עליהם עומד על 30%, יופחתו בהדרגה על פני 3 שנים כך: 2012: 25%, 2013: 20%, 2014: 12%.
• פריטים שהומלצו ושיעור המכס בהם הוא 20%-25% יופחתו בהדרגה על פני שנתיים: 2012: 18% 2013: 12%.  
  

ההמלצות הללו מצטרפות להמלצות להפחית את שיעור המכס בייבוא טובין ל-6%, ביטול המכס על אלקטרוניקה בידורית ובחינת ביטול מסי הקנייה על טלפונים ניידים בהוראת שעה מ-15% ל-7% למשך שנתיים ימים. העלות הכוללת של המהלך מגיעה למיליארדי שקלים.

הפחתת מכסים בדבש לא תתגלגל לצרכן הסופי

"אנו בדעה כי הפחתת מכסים גורפת לא תביא להוזלה משמעותית, אם בכלל, של המחיר לצרכן הסופי. בנוסף על כך, הפחתת מכסים שלא תיקח בחשבון את הענפים בהם המכס מהווה את ההגנה העיקרית על הייצור המקומי, קרי מוצרי חקלאות, עלולה לפגוע בענף קשות, עד כדי הכחדתו", כך נפתחות המלצות הדו"ח הסופי של הוועדה לבחינת מכסים.

לפי הדו"ח, חלק מהענפים בארץ מתאפיינים בריכוזיות גבוהה ולכן התחרות בהם נמוכה. "בתנאים כאלו", נאמר בדו"ח, "הפחתת מכסים ככל הנראה לא תשורשר להפחתת המחיר הסופי לצרכן, אלא תישאר כרווח נוסף בידי החברות השולטות בענף – יבואנים וקמעונאים.

"מניתוח הייבוא מהיבט של מספר היבואנים והתפלגותם, עולה כי בענפים שונים, בעיקר בענפי המזון, הייבוא נשלט על-ידי מספר מצומצם של חברות, ולעיתים חברה אחת שולטת בנתח הארי של יבוא מוצר מסוים במקביל להיותה היצרנית המקומית הדומיננטית של אותו מוצר.

"לדוגמא, בחינת היבוא בענף הדבש, בו שיעור המכס הקיים מהווה חסם סחר (כ-78% שיעור מכס אפקטיבי), מראה כי רוב הייבוא נעשה במסגרת מכסות פטורות ממכס, באמצעות יבואן אחד שהוא גם היצרן הדומיננטי בשוק המקומי. משמעות הדבר היא שהפחתת מכסים בענף הדבש לא תתגלגל לצרכן הסופי. גם הפחתת מכסים בענפי התעשייה לא תביא להורדה משמעותית במחירים לצרכן, משום שנטל המכס במחיר המוצר הסופי – זניח.

"אנו בדעה כי הפחתות המכסים צריכות להיות ממוקדות בענפים ספציפיים, שייבחרו לאחר עבודת מטרה יסודית", נאמר שם. "יהיו אלה ענפים בהם אין ריכוזיות, כך שלהפחתת המכס תהיה השפעה על המחיר לצרכן, ייעול הענף ותגבור כושר התחרותיות בו וזאת תוך בחינת כלל ההשלכות על ענפי המשק השונים עם זאת בענפים בהם קיימת רכוזיות צריך לבחון כלים רגולטיביים שונים כדי לאפשר כניסת מתחרים נוספים לענף".

גרך מתוך הדו"ח המראה את רווחי הרשתות

כרגע, רוב הייבוא לארץ מורכב מדגנים וזרעים לצרכי התעשייה המקומית. חיטה, שעורה ותירס מהווים כ-30% מסך היקף הייבוא במונחים כספיים. ישנו גם יבוא בשר ומוצריו בשיעור של 9% כשעיקרו בשר קפוא לצרכן הסופי. רוב ההכנסות ממכס הינם מדגה, כי בענף הדגים עוד קיימים שיעורי מכס גבוהים לטובת הגנה על הדיג המקומי וכן משום שרוב הייבוא הוא ממדיניות שלישיות שאין עמן הסכמי סחר.

לפי הוועדה, קיים קשר ישיר בין תעשיית המזון והחקלאות הטרייה, לכן יש להישמר מהורדת מכסים גורפת גם במוצרים מתועשים. "תעשיית המזון היא המשכה הישיר של החקלאות ולא ניתן לנתק את ההגנה על התוצרת החקלאית הטרייה מזו המעובדת", נאמר בדו"ח. "כמו כן, החלטות הנוגעות למדיניות ההגנה על תוצרת חקלאית טרייה, משפיעות באופן ישיר על רמת ההגנה על תעשיית המזון המעובד".

מתוך דו"ח ועדת המכסים

הורדת מכסים חד צדדית תפגע בייצוא

כותבי הדו"ח מזכירים כי ביטול או הורדת מכסים חד צדדית, יכולה לפגוע ביכולות של מדינת ישראל לנהל מו"מ על חתימת הסכמי סחר חופשי באופן אפקטיבי לתועלת התעשיה והחקלאות הישראלית – פגיעה בכושר התחרותיות של הייצואנים הישראלים בשווקים זרים.

אם נסתמך על יבוא, מה יקרה בעת מלחמה?

עקב כך, נטען בדו"ח, שימור החקלאות זו מדיניות מובהקת של כל המדינות המפותחות, גם כאשר לעיתים אין בכל היגיון כלכלי טהור. הדבר נעשה באמצעות תמיכות מובהקות בייצור החקלאי ובסבסוד הייצוא, שימוש במכסי הגנה גלויים, מנגנון היטלים המופעל במקרים בהם מחיר הייבוא יורד מתחת לרמת סף שנקבעה (מחירי מינימום או מחירי כניסה), או באמצעות חסמי סחר שאינם מכס (NTB) - למשל מיני סטנדרטים בריאותיים ובטיחותיים שמדינות קובעות למוצרים, במטרה למנוע יבוא במחיר נמוך ממדינות מתפתחות.

מתוך הדו"ח

תמיכה ביצרנים מקומיים? מתחת לממוצע ה-OECD

בשנים האחרונות, יש בישראל מגמה של ירידת התמיכה הממשלתית בייצור הישראלי. בהשוואה למדינות נבחרות, מידת התמיכה ביצרנים וההגנה על הייצור המקומי בישראל כפי שנמדדה בין 1995 ל-2009, היא מתחת לממוצע במדינות החברות ה-OECD העומד על 23%, ומתחת לממוצע המדינות החברות באיחוד האירופי העומד על 27%. שיעור התמיכה ביצרנים בישראל גבוה משיעור התמיכה בארה"ב העומד על 10%, אך נמוך בהרבה משיעור התמיכה ביצרנים ביפן, קוריאה, ובמדינות החברות באיגוד הסחר החופשי האירופי EFTA (איסלנד, שוויץ ונורווגיה).

לדוגמא, שיעור המכס על יין באיחוד האירופי הינו 17% והענף מסובסד, בעוד שבישראל לא קיימת כלל תמיכה, לא במגדלי הענבים ולא בתעשייה המקומית של יין, ולכן שיעור המכס המוטל על יין בישראל הנו 57% אפקטיבית. דוגמא נוספת היא ייבוא שום: גם במדינות האיחוד וגם בישראל קיים גידול מקומי אך ישנו יבוא משמעותי מסין לשני השווקים. שיעור המכס המוטל על שום בשני המקרים הינו כ-100%, כששיעור המכס באיחוד האירופי גבוה יותר.