גרים יחד: לדתי, דרושה שותפה דתיה
ההורים לא ממש מתלהבים, החברים מרימים גבה והדייטים תוהים איך זה ישפיע עליהם. צעירים וצעירות דתיים, ששוכרים דירה יחד, מספרים על התגובות - ועל היתרונות: "אפשר לשתף באירועים מדייטים ובהתלבטויות דתיות"
סצינות הרווקים והרווקות הדתיים שרוחשות בירושלים ובגבעת שמואל, "הביצה" בשבילכם, מזמנות אירועים ומצבים שלא היו מוכרים קודם לכן בציבור חובשי הכיפות. חלק מהמקרים כבר הוצגו על המרקע בסדרה "סרוגים" - אך גם שם עדיין לא ראינו את השותפים המעורבים. אם נדמה היה שאיגוד של מינים שונים שייך רק לחג הסוכות שחלף, הרי שיותר ויותר רווקים דתיים, מוכיחים שגם בסתם יום של חול אפשר לערבב בין המינים. בחדרים נפרדים כמובן.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
מגורים משותפים של בחור דתי ובחורה דתיה נראים כאוקסימורון מוחלט, אבל מתברר שיש לכך יתרונות. שחר (31) וחוה (29) שוכרים דירה בגבעת שמואל יחד עם שותפה חילונית נוספת. בתוך הדירה, חוה בחרה חדר שנמצא בקומה נפרדת - ובכל זאת, היא והוא מספרים על יחסים משמעותיים, כתוצאה מהרקע הדומה.
"יש לנו שפה משותפת", מספרים השניים, "אנחנו יכולים לשתף אחד את השני באירועים מדייטים, התלבטויות דתיות וכן הלאה... נושאים שקשה לשוחח עליהם עם השותפה החילונית. אנחנו גם מזמינים חברים משותפים לארוחות שבת".
איך קורה שבחור דתי לא בוחר בדירה של בנים דתיים?
"בדיוק סיימתי שותפות בדירה קודמת, ועמדה בפני הברירה לחזור לגור עם ההורים או לנסות 'לסגור' דירה
כמה שיותר מהר", מספר שחר, "הדבר ההגיוני היה פשוט ללכת על מה שיש, והדירה הכי נוחה שמצאתי הייתה כזו שגרה שם בחורה".
לדברי שחר, היו לו ציפיות שהמעבר למגורים עם בחורה יהפכו את הדירה לאסתטית ומסודרת יותר, אבל בפועל "זה לא קרה". חוה מעידה כי הוא דואג יותר לניקיון, אבל היא הבשלנית בדירה - ומה שחשוב כמובן זה שהכל כשר.
ומה עם ההלכה, זה מסתדר?
"אמנם שכרתי דירה עם בחורה, אבל הכרעתי עם עצמי שלא אשכור עם בחורה שעשויה להיות לי משיכה מינית כלפיה. מקרה כזה גם עלול כמובן להסתבך יותר כי אם יהיה 'קליק' בינינו ואחרי זה ניפרד, היחסים בדירה יהיו טעונים, ואצטרך לעזוב את הדירה באמצע חוזה, שזה לא פשוט.
"בנוסף, העובדה ששכרתי דירה עם יותר מבחורה אחת, מצמצמת את האפשרות שנחלוק אינטימיות משותפת, ומקטינה את הסבירות לעבור על דיני 'ייחוד'".
חברים מהבית
אצל מיכאל (33) ורננה (28), ששמותיהם האמיתיים שמורים במערכת - הסיפור היה מעט שונה. ההחלטה לשכור דירה יחד התקבלה לאור היכרותם המוקדמת כשכנים בגבעת שמואל. שניהם לא רצו לגור עם שותף חילוני, בשל החשש שיתקשו לשמור שבת וכשרות.
מיכאל מעיד שהמגורים לצד בחורה גורמים לדירה להיות מטופחת יותר ו"ההומוגניות הגברית האופיינית לדירות של שותפים בנים - מתנדפת".
כמו חוה, גם רננה אומרת כי לקחה בחשבון היבטים של צניעות - לאו דווקא במישור הדתי - ולכן בחרה בחדר שלו דלת המפרידה בין אגפי הדירה. לא תתפסו אותן יוצאות מן המקלחת עם מגבת כשיש בחור בסביבה.
מה יגידו ההורים?
הסיפור האירוני ביותר הוא כנראה של שחר, שהוריו חילונים והוא חזר בתשובה לפני מספר שנים. "כשאמרתי להורים שלי שאני עובר לדירה עם שותפות, הם התפלאו מאוד", הוא מספר. "ממתי בחור דתי גר עם בחורה? הם כמובן קיבלו את זה, אבל זה היה נראה להם מוזר.
"יותר הפריע לי שמכרים שלי בגבעת שמואל, ריכלו עליי מאחורי הגב. יש פה צביעות שלא תיאמן, הרי רבים מהם כלל לא שומרים נגיעה, ויותר מזה, למרות שהם רווקים, אז מה משנה כל-כך אם אני גר עם בחורה, כשלהם עצמם אין גבולות דתיים".
גם אצל מיכאל ורננה ההורים מודעים למגורים המשותפים - וקיבלו זאת בהבנה. אצל החברים בגבעת שמואל, הם מעידים, המעבר התקבל ביותר מהרמת גבה.
לעומתם, אצל חוה המצב הפוך: "עם החברים והחברות לא הייתה בעיה, עם ההורים זה מעט טעון יותר. יש בינינו איזו הסכמה שבשתיקה שלא מדברים על זה. במידה מסוימת זה פחות קשור לדת ויותר לקטע 'פולני' כזה, שבחור ובחורה לא צריכים לגור ביחד לפני החתונה - וזה לא משנה שאין ביניהם קשר זוגי. מדי פעם אני מזכירה את שחר, כך שהם יכולים להבין את המציאות שבה אני חיה".
מה יגידו בדייט?
גם היחס של בני ובנות זוג פוטנציאליים אינו פחות מורכב. "כבר קרה לי בעבר שנדחיתי על-ידי בחורות דתיות ששמעו שאני שוכר דירה עם שותפות", מספר שחר, "היו בחורות שאפילו התלבטו על העניין עם הורים וחברים. הפחידה אותן המחשבה שמגורים מעורבים עשויים להשפיע על הקשר וחששו שאתאהב בשותפוֹת שלי. כמובן שייתכן שחששו גם מתגובות המעגל החברתי שלהן, כשיוודע שהן יוצאות עם בחור ששוכר דירה עם בחורות".
לעומת שחר, חוה מעידה כי לא נתקלה אף פעם בסירוב להצעה לדייט בגלל
המגורים המשותפים.
את הטענה שייתכן שהקשר עם שותפה דתיה עשוי דווקא לסייע להכיר בנות זוג פוטנציאליות, מיכאל דוחה ללא היסוס: "בין כך ובין כך, ב'גבעה' כולם מכירים את כולם, אז זה לא כל כך משמעותי".
בינתיים, השותפים ממשיכים להציג דו-קיום דתי. כנראה שלא במקרה ארבעתם בשלהי שנות ה-20 או תחילת ה-30 לחייהם. ייתכן שניתן להסביר זאת בכך שהטאבו החברתי-דתי מתחיל להתרופף בגיל זה - אם כי בהחלט קשה לומר שמדובר בתופעה רחבת היקף. האם זה יתרחב? דברי ימי הביצה יגידו.
לפנייה לכתב/ת 
