זמן נקמה: מתי כדאי לתבוע את רכבת ישראל?

הרכבת של תשע שוב מאחרת, כבר חלפו עשרים דקות, ואתם חייבים להיות עד עשר בתל-אביב. כשהיא כבר מגיעה, הצפיפות הנוראית בקרון גורמת לכם לעבור עוד ועוד קרונות, עד שאתם מגיעים לקרון שהצפיפות בו סבירה (כלומר, עדיין צפוף, אבל לפחות אף אחד לא מחבק אותך מאחור).

• פספס את התחנה - הרכבת תפצה ב-1,200 שקל
• למה ברכבת ישראל מחלקים סיגריות להתנסות?
• מה שכח מנכ"ל הרכבת לספר על מנהלת משאבי אנוש?
  

ואז אתם מבינים למה פחות צפוף פה: המזגן לא עובד ומהשירותים עולה צחנה נוראית. הייתם פותחים חלון לשאוף קצת אוויר, אבל כזכור, ברכבת זו לא אופציה.

צפיפות ודוחק. אפשר לתבוע

מסתבר שכן. כך גילה נוסע ברכבת מבאר שבע לתל-אביב, שחווה מקרה דומה למתואר לעיל. במקרה זה התובע ובנו הקטן (4.5) ביקשו לבלות יום כיף, אך זה נהרס בשל התנאים הקשים ברכבת: דוחק רב, כל תאי השירותים היו סגורים ובנו נאלץ להתאפק, והמזגן ברכבת חדל לפעול.

רכבת ישראל. כמו בקופסת סרדינים

הרכבת טענה להגנתה כי היא מודעת לצפיפות, שהיא עושה ככל יכולתה לתת שירות טוב, ובכל מקרה צפיפות אינה יכולה לזכות את הנוסעים במתן פיצוי. למרות האמור לעיל קבע בית המשפט כי הנוסע יקבל מהרכבת פיצוי בסך 500 שקל והוצאות בסך של 500 שקל.

הרכבת ערערה על פסק הדין וטענה כי פסיקת הוצאות למי שהצטופף היא שגויה, ומנוגדת למציאות בתחום התחבורה הציבורית בארץ ובעולם המערבי. כן טענה כי פסק הדין ייצור תקדים שיגרום לריבוי תביעות ולנטל לא סביר על בתי המשפט ועל הרכבת.  

בית המשפט קבע כי למרות טענותיה, פסק הדין המקורי היה בהחלט מוצדק, וכי כלל "לא ראוי לטעון כי הצפיפות בתחבורה הציבורית אינה תופעה זמנית או חולפת, כאילו מדובר בגזירת גורל". בית המשפט ציין שלהיפך, "במקום לחשוש מפני תביעות חוזרות בגין תופעה זו, היה ראוי לפעול להקטנת התופעה, ובמידת האפשר לביטולה".

מכאן ניתן ללמוד כי צפיפות, דוחק או תנאים סניטריים קשים הם לא גזירה משמיים, וגם רכבת ישראל צריכה ויכולה לתת את הדין בגין התנהלותה הקלוקלת.

ואם לא הצלחתי לרדת בתחנה?

במקרה אחר, בני זוג שחזרו מחו"ל לקחו רכבת מנתב"ג לבנימינה בשעה 5 בבוקר. כשהגיעו לתחנה, האשה ירדה מהרכבת עם התיקים, והבעל ירד איתה ומיד חזר פנימה לקחת תיקים נוספים שנותרו בקרון. כשעמד לצאת גילה שהוא עומד מול דלתות סגורות. הנוסעים החלו לצעוק שייתנו לו לרדת, אך ללא הועיל, והבעל הצליח לרדת רק בחוף הכרמל. כשחזר ברכבת חזרה לבנימינה, מצא שם את אשתו הבוכיה, והם הגישו תביעה לפיצוי בגובה 32 אלף שקל.

הרכבת טענה כי מדובר ב"מערכת הסעה עממית", שאינה יכולה להתאים את עצמה לצרכיו של כל נוסע, שישנה מערכת בקרה אוטומטית לסגירת הדלתות, המצוידת במנגנון אינפרא אדום, ושהפקח מהמשמרת העיד כי לא הבחין בדבר חריג ולכן לא עיכב את הנסיעה.

למרות זאת, בית המשפט קבע כי פרק הזמן שחלף בין פתיחת הדלתות לאחר עצירת הרכבת לבין סגירתן היה קצר מדי (פחות מדקה), ולכן על הרכבת לפצות את הזוג ב-1,200 שקל.

תביעה על איחור לא תמיד משתלמת 

ומה קורה במקרה הקלאסי, כשנוסע מחכה לרכבת שפשוט מבוששת לבוא? בדרך כלל הוא ממש מתעצבן, מודיע לעבודה שהוא יאחר וכוסס ציפורניים עד שהקטר נראה מרחוק.

כשזה קרה לעו"ד חיפאי, הוא החליט לתבוע את "רכבת ישראל בע"מ" בגין תקלות ברכבת ואיחור בלוח הזמנים, ובכתב התביעה דרש ממנה לפצותו בסך 31 אלף שקל. התובע סיפר כי באותו יום נסע לפגישה בתל-אביב, אך במהלך הנסיעה נתגלתה תקלה ברכבת, והנוסעים הורדו ממנה בתחנת חדרה. לאחר כרבע שעה הועברו לרכבת חלופית, שגם בה נתגלתה תקלה, והנוסעים "נכלאו" בה, ללא מיזוג וללא יכולת לצאת ממנה, למשך למעלה מ-50 דקות. התובע טען כי סבל וטורטר, איחר בשעה וחצי לפגישה וכל יומו השתבש.

הרכבת מצידה טענה כי תנופת הפיתוח שלה גורמת לעתים למגבלות תשתית וסטייה מלוח הזמנים הרשמי. כן טענה כי "נוהל הפיצוי" הקבוע בגין איחורי רכבת, מגביל את זכות דרישת הפיצוי, לזו:

באיחור של מעל לחצי שעה - כרטיס נסיעה יחיד, באיחור של מעל לשעה - שני כרטיסי נסיעה (בתנאי שהדרישה לפיצוי הוגשה בתוך 30 יום).

הרכבת הבהירה כי נקבע פיצוי אחיד בכדי למנוע מצב בו הרכבת תאלץ לפצות כל נוסע ונוסע על פי נזקו הספציפי שנגרם לו, מה שיפגע בקופה הציבורית ובציבור העובדים. התובע התנגד לכך וטען כי נוהל זה אינו חוקי ויש לבטלו.

בית המשפט קבע בעניין זה שפרשנות הרכבת היא הנכונה, ושאין להתיר לכל נוסע לתבוע את נזקו הסובייקטיבי, כדי שלא נגיע למצבים שבהם נוסע יתבע את הרכבת על הפסד עסקה וכדומה, מה שנקרא נזק עקיף שקשה להוכחה ולהכרעה. כן הובהר שם כי "מוטב כי הרכבת תשמור על עצמה ככלי תחבורה זול, אמין בדרך כלל, אך עם אפשרות תביעה מוגבלת בלבד ביחס לנזקי איחורים". לסיכום, התובע אמנם זכה בשני כרטיסי נסיעה, לפי הנוהל, אך מנגד חוייב לשלם לרכבת את הוצאות המשפט שנגרמו לה בגובה 150 שקל.

ייצוגיות נגד הרכבת

בפסק דין אחר שניתן בנושא, ושדן בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד איחורי הרכבת, הוראות הנוהל הנ"ל פורשו אחרת לחלוטין: אמנם התובענה הייצוגית הספציפית נדחתה על ידי בית המשפט, מאחר ולא נתמכה בעובדות מספקות, אך השופט גדעון גינת גילה בפסק דינו אמפתיה רבה לטענות התובע הייצוגי, וקבע שם כי לטעמו, התקנות הללו נועדו לקבוע פיצוי סטטוטורי בלבד, כזה שכל נוסע זכאי לדרוש, ללא הוכחת נזק.  

ואולם, במקרים אחרים בהם הנוסע נפגע מהאיחור, הוא כן יוכל לדרוש פיצוי כספי נוסף, כך: "ברור, כי אם נוסע יוכל להראות כי רכבת בה נסע התעכבה, למשל, בשל כך שנהג הרכבת החליט לערוך הפסקה, באחת מתחנות הביניים, שלא מסיבה הקשורה בתפעול הרכבת, הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין נזק שנגרם לו כתוצאה מהאיחור".

ניתן לראות כאן את עמדת "המועצה הישראלית לצרכנות" בהקשר זה של תביעת הרכבת בגין איחורים.

ככלל, רכבת ישראל אינה חסינה מפני תובענות ייצוגיות, וכך למשל בחודש ינואר האחרון הוגשה כנגדה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגובה 2.6 מיליארד שקל. התובעים הינם כל מי שגר ו/או עובד במרחק של עד 300 מטר ממסילת הרכבת בטווח שבין קרית מוצקין ובנימינה. הם טוענים כי הרעש העולה מנסיעת הרכבת כאשר הקטר מתקרב למסילה הינו "רעש בלתי סביר". עוד עולה מהבקשה כי הרכבת הבטיחה לבנות קירות אקוסטיים לאורך המסילות כאמור, בכדי לנסות ולהקטין את הרעש, אך הדבר לא קרה בפועל.

בקשות לתביעות ייצוגיות נוספות הוגשו במהלך השנים על ידי עיוורים ולקויי ראייה שביקשו לעשות שימוש בשירותי הרכבת; עובדים שאיחרו לעבודתם והפסידו חלק ממשכורתם עקב איחורי הרכבת, כאמור; נוסעים שלא היו מודעים להנחה בתשלום שהייתה מגיעה להם ביום מסויים ושילמו מחיר מלא, ועוד ועוד. בפנקס התובענות הייצוגיות ניתן למצוא פרטים מלאים לגבי כל התובענות שהוגשו ושמתנהלות. 

לא לוותר: לתעד, לשוחח, למהר

לסיכום, ניתן לראות כי קיימים בהחלט מקרים בהם כדאי וניתן להגיש תביעה קטנה כנגד הרכבת. על מנת שתוכלו למקסם את סיכוייכם, ולהגיע מוכנים לדיון, נהגו כך:

1. תעדו בזמן אמת את המתרחש, כולל צילום התנאים בשטח (דוחק) או שעת ההגעה של הרכבת, ואם ניתן לצלם בווידאו- מה טוב.

2. שוחחו עם נוסעים נוספים שנמצאים באותה מצוקה, ונסו לשלב עימם כוחות בכדי שהתביעה תיתמך בכמה שיותר עדויות חופפות, וכמה שיותר עדים.

3. אם החלטתם להגיש בקשה לפיצוי בגין איחור, על פי הנוהל, עשו זאת בתוך 30 יום.

4. אל תפריזו בדרישות (לא כדאי לתבוע 200 אלף שקל על איחור של 35 דקות, למשל) - על מנת שבית המשפט יתייחס ברצינות לתביעתכם.

5. קראו את המדריך הבא להגשת תביעה קטנה.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net