בת זוגה של הסוהרת מתנחמת ב'מועדון האלמנות'
"באמירות חסרות המשמעות 'תהיי חזקה' או 'תנוחמי מהשמיים' אין שום נחמה", אומרת רחל אלגבסי, ששכלה את פאביולה בוהדנה ונאבקת להכרה בבתם המשותפת. "האלמנות הן המשפחה החדשה שלי. פשוט בוכים בשקט"
"הרגעים הקשים ביותר מאז מותה של פאבי, הם הרגעים הקטנים של האושר", מספרת בכאב בת זוגה של פאביולה בוהדנה, רחלי אלגבסי. "כשחגגנו יום הולדת שנה לג'ולי או כאשר נועם עמדה על הבמה ביום העצמאות התפוצצתי מרוב גאווה, אבל באותו הרגע גם הפצע נפער לתהום ענקית ללא תחתית. אומרים שהזמן עושה את שלו, אבל האמת היא שהכאב רק מתעצם, הגעגוע מטורף והדמעות לא מפסיקות".
שנה לאסון הכרמל ב-ynet
- "אבא אמר לי להיות מאושרת"
- שוב נבקש סופרטאנקר? על השינוי בכיבוי בכרמל
- האש מהכרמל עדיין בוערת בתוכי / נאוה בוקר
פאביולה בוהדנה, שכונתה "האמא" של הסוהרים. בוהדנה בת זוגתה של אלגבסי הותירה אחרי מותה שלושה ילדים, אביתר (12), נועם (10) וג'ולי (שנה ועשרה חודשים). "מיד לאחר האסון התקשרו אלי אנשים מהשב"ס ואמרו לי שהאוטובוס נלכד בלהבות ורק פאבי ועוד שני צוערים אחרים שרדו את התופת", משחזרת אלגבסי. "אני ידעתי מיד שזו טעות ופאבי איננה, היא הייתה האמא של כולם וזה לא באופי שלה לברוח ראשונה מהאוטובוס, היא הרי מאלה שגם כשהאוטובוס יתרוקן תעשה סריקה ותוודא שלא נותר איש".
אלגבסי מספרת כי בחודשים הראשונים התקשתה להתמודד עם השכול ומיעטה לצאת מהבית. "יום אחד התקשרו מהסוכנות היהודית וביקשו להזמין אותנו לנופש שהם עורכים לכל משפחות האסון", מספרת אלגבסי. "בהתחלה חששתי לנסוע, אמרתי לעצמי שאני לא צריכה להתמודד גם עם הכאבים של האחרים, אבל בסוף לאחר התלבטויות רבות, לקחתי את הילדים, ונסענו לנופש בקיבוץ 'מחניים' וככה זכיתי להכיר את המשפחה החדשה שלי, משפחת 'האלמנות'".
מאז הנופש, הקשר בין האלמנות הפך יום-יומי, חברות עזה שמחזקת אחת את השנייה ונותנת כוחות להמשך. "מאז האסון יש לי הרבה תקופות של נפילות קשות ולשמחתי החברות שלי הן הכוח שלי. פתאום הבנתי שמותר גם לצחוק ולספר בדיחה. יום אחד כשהייתי ברגע של משבר הן הגיעו אליי הביתה באחת בלילה, הביאו גלידה ופשוט ישבנו בשקט ובכינו. השקט הוא התרופה הטובה מכל, אנחנו לא צריכות לדבר, מספיק לנו מבט קטן כדי שנבין אחת את המצוקה של השנייה. תמיד יש את האמירות חסרות המשמעות של 'תהיי חזקה', או 'תנוחמי מהשמיים', אבל האמת שאין בזה שום נחמה".
מאז מותה של בוהדנה, אלגבסי מקפידה להדליק מדי שבוע נר זכרון לעילוי נשמתה ובסלון ביתן בנס ציונה תלויות תמונות של זוג האמהות וילדיהן. מוסדות המדינה עדיין מערימים קשיים - תחילה היה זה שב"ס שסירב להכיר באלגבסי כאלמנה ועכשיו זה משרד הביטחון המסרב להכיר בג'ולי, בתה של אלגבסי, כבת משותפת. "זה קורע לי את הלב כשבטקסים ממלכתיים מכריזים שפאבי הותירה אחריה אשה ושני ילדים. קיבינימט - לג'ולי היו שתי אמהות והיא נולדה מתוך הרצון המשותף שלנו להרחיב את התא המשפחתי.
"אני לא מבינה את האטימות של משרד הביטחון ואני לא מוכנה בשום אופן שיפצלו לי את המשפחה", היא מוחה. לאחרונה עתרה אלגבסי לבית משפט השלום בראשון לציון. הדיון אמור להתקיים ב-5.12, בדיוק שנה מהלווייתה של בוהדנה. "צחוק הגורל, אבל אלו החיים, מצד אחד קברתי את פאבי,
אבל מהצד השני אני אולי אזכה סוף סוף להכרה הרשמית שלג'ולי היו שתי אמהות".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "סוגית ההכרה נידונה בבית המשפט בימים אלו ואנו מחכים להכרעתו. על פי החלטת הממשלה, משפחות נספי אסון הכרמל הוכרו כמשפחות שכולות לפנים משורת הדין . על פי החוק, לא ניתן להכיר בביתה של רחלי אלגבסי כיתומת צה"ל מאחר ופאביולה בוהדנה ז"ל אינה אימה הביולוגית. משרד הביטחון ימשיך להעניק את השרות המסור ביותר למשפחות השכולות ולסייע ככל שניתן, אף לפנים משורת הדין. עם זאת, אנו מחויבים לפעול על פי החוק ובהתאם להוראות לסייע וללוות את המשפחות".
לפנייה לכתב/ת 
