בית כנסת בקיבוץ? השם ישמור
"אם ירצו להקים אצלי בקיבוץ בית כנסת אורתודוכסי, אאבק בזה בכל הכוח". "אני מדירה את רגליי מהמקום מאז ששמו בו מחיצה". בקיבוצים צצים בתי כנסת כפטריות אחרי הגשם. לא חשבתם שזה יעבור בשקט, נכון?
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- זורקים טלוויזיות? גם אני בפנים/ רחלי מלק-בודה
- שחור-לבן בצבע: תמונות מחצרות חסידים
- מחקר: למה חרדים מתאבלים על בן שחזר בשאלה
על הרקע הזה ממש סוערות הרוחות ברבים מקיבוצי ישראל. מעוזי החילונים נאלצים להתמודד עם דרישות מבפנים ומבחוץ - הן מצד מבני קיבוץ שחזרו בתשובה, והן מצד תושבי שכונות ההרחבה, שדורשים הקמה של בתי כנסת, ועוד אורתודוכסים, ועוד עם מחיצות.
לייצר תרבות אותנטית
המתיחות שנוצרה במצב החדש, הביאה את "המדרשה באורנים" יחד עם תנועת הקיבוצים, לקיים היום (ג') כנס בנושא "בית כנסת בקיבוץ: בין איום לאתגר", שבו ידונו במאפייניו החילוניים של הקיבוץ, ובשאלת מקומם של היהדות החופשית ובית הכנסת.
ד"ר מוטי זעירא, מנהל "המדרשה" ובן קיבוץ גבעת חיים (איחוד), מסביר כי הקיבוצים, ברובם, מנהלים אורח חיים חילוני, וחרדים מפני כפייה דתית. "כאשר ישנה בקשה או דרישה להקמה של בית כנסת בקיבוץ, זה מעורר מיד קונפליקטים אדירים ותגובת נגד חריפה", הוא אומר, ומביא כדוגמה את המחלוקת סביב בית הכנסת בקיבוץ יפעת, שמפעילים חסידי חב"ד.
"זה לא מתאים לרוב הקיבוצים. זה מעלה אלף ואחד חששות: לאורח החיים שלהם, לכך שעוד מעט יבואו ויבקשו גם אוכל כשר. החששות הללו לא לקוחים מהדמיון. מבחינתם, מכניסים להם משהו שהולך לשנות את חייהם, מבלי שתהיה להם שליטה על זה. בחלק מהמקומות זה ממש הפך למאבק.
"אצלנו בקיבוץ התעוררה מחלוקת סביב יום כיפור, כאשר מספר משפחות מההרחבה ביקשו שנאפשר תפילה בסגנון אורתודוכסי. בסופו של דבר, במרכז הקיבוץ התקיימה תפילה ברוח היהדות החופשית - ובמקום אחר התקיימה תפילה מסורתית. הרעיון הוא לא לכעוס על מה שעושים לנו, אלא לייצר תרבות יהודית אותנטית".
לא לבית כנסת אורתודוכסי?
זו לא רק שאלה של "להיות או לחדול", אלא גם איך להיות. איזה מין בית כנסת מקימים בקיבוץ חילוני: רפורמי או
אורתודוכסי? ואיך תראה התפילה: נפרדת או מעורבת?
"למה שבחברה פתוחה וליברלית כמו הקיבוץ, יחולו על בית כנסת כללים של חברה שמרנית?" שואל זעירא. "בית הכנסת צריך להתאים לחברה, ולכן למה שיחולו בו כללים של בית כנסת אורתודוכסי? למה שתהיה הפרדה בין גברים לנשים? למה שנשים לא תעלנה לתורה? אם בית כנסת משמע אורתודוכסי - אז זה לא מקובל עלי לחלוטין. מבחינתי בית כנסת זה בית של התכנסות לביטוי חיים יהודים.
"הייתי רוצה לראות את הקהילה החילונית בקיבוץ שלי, לוקחת אחריות על התרבות היהודית. כמו שיהודי דתי מציין את המועדים בבית הכנסת – שגם אנחנו נציין את זה בדרך שמתאימה לנו. אני, למשל, מוביל אצלנו טקס קבלת שבת שנערך כל יום שישי בשעה שש.
"אני חושב שהיום יש לנו אתגר ליצור אורחות חיים יהודיים שנרגיש בהם בבית. אבל אם ירצו להקים אצלי בקיבוץ בית כנסת אורתודוכסי, אתנגד לזה, כי זה עושה עוול לדרך שבה אנו מבטאים את יהדותנו, ולכן אאבק בזה בכל הכוח".
צורך שיש למלא
דוד שטיפט, מזכיר קיבוץ אילון, מספר כי בקיבוצו הוחלט להקצות נכס לבית כנסת, "אבל הקהילה תצטרך קודם
להחליט מה יהיה אופיו. בהתחלה הייתה התנגדות מצד חברי הקיבוץ לעצם הקמת בית הכנסת, מה גם שבחוזה ההצטרפות לקיבוץ יש הגדרה כי המדובר ביישוב חילוני. אך לאורך הזמן התרבו הפניות בעניין".
שטיפט מצהיר כי באילון לא יוקם יותר מבית כנסת אחד. "לא נסכים שיבואו פתאום ויגידו לנו: אנחנו רוצים נוסח ספרד, או נוסח אחר, ולכן לא נקצה מקום עד שחברי הקהילה לא יתנו הגדרה מדויקת על סגנון בית הכנסת".
סקר שנערך בקרב חברי הקיבוץ העלה כי רובם תומכים בסגנון רפורמי-קונסרבטיבי. "אני מניח שזה עוד ייקח זמן, כי אני צופה לא מעט אי הסכמות. עבורי, בכל מקרה, אין לזה שום חשיבות כי אני אפיקורס, ולא מתפלל בשום אופן. אבל אני מבין שיש כאן צורך שצריך למלא".
שבע שנות שכנועים
במעגן מיכאל נמנעים מעצם המינוח "בית כנסת". שם בחרו לקרוא למקום "בית התכנסות". אז כינוי יש, אבל אופי עדיין לא. "הפריע לאנשים שיהיה במעגן מיכאל בית כנסת", מספרת אלישבע טסלר שתמכה בהקמה.
"לא הגדרנו את המקום, אבל המטרה הייתה לאפשר מקום התכנסות למסורתיים ומאמינים. אני רק מקווה שלא יקומו קיצונים שינסו לכפות על המבנה כללים אחרים, או שיגידו לנו שאי אפשר לנסוע באופניים ליד בית כנסת בשבת, כי זה לא מתאים. מזה אנשים בקיבוץ חוששים. אישית, אני מדירה את רגליי מהמקום מאז ששמו בו מחיצה, כי אני לא אבוא לבית כנסת שיש בו מחיצה".
אחד הבודדים שאמר והקים מבנה חדש לבית הכנסת, הוא קיבוץ שדה נחום. חריגותו של האירוע קיבלה חיזוק מהנוכחות המאסיבית של ח"כים חרדים שהגיעו לפתיחה של בית הכנסת הקטן לפני כשנתיים. אז נכחו השר לשירותי דת יעקב מרגי, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, סגן שר האוצר יצחק כהן וח"כ יצחק ועקנין.
"עלה צורך בבית כנסת מצד התושבים של ההרחבה", מסביר רז חתוכה, תושב ההרחבה וממקימי בית הכנסת. "אנשים שרצו להתפלל היו צריכים להרחיק עד בית שאן. במשך שנתיים-שלוש הסכימו לתת לנו את המועדון ביום כיפור, וגם שנכניס לשם ארון קודש על גלגלים. לחברי הקיבוץ לא הפריע שאין להם בית כנסת, אבל הצלחתי לשכנע אותם שבמקום יהודי צריך בית כנסת, וזה לא אומר שהם הולכים להפוך לקהילה דתית.
"בסוף אישרו לנו את השטח שעליו עמדה הספרייה הישנה. פניתי לסגן שר הבריאות, וביקשתי את עזרתו בהקמת בית הכנסת. הוא התלהב, וכמה חודשים אחר כך אישרו לנו להביא מבנה יביל. עכשיו יש לנו בית כנסת שפעיל בשבתות וחגים".
תוקפנות שנובעת מרגשי נחיתות
חתוכה מדווח על שביעות רצון כלל יישובית מהמהלך. "אני חושב שתורמים פה לבית הכנסת יותר מאשר בישובים דתיים", הוא אומר. "אחת הנשים שהתנגדו תרמה לנו לוח זיכרון; מישהו תרם ארון; מישהי בלי שום זיקה לעניין, הכינה לנו מנורה יפיפייה. זה לקח לנו שבע שנים, אבל עשינו את זה בדרכי נועם, כי בית כנסת אסור להקים בכוח. עכשיו בית הכנסת הוא אחד מעמודי התווך של הקיבוץ".
בשביל מה צריך כנס על בית כנסת? שכל קיבוץ יחליט מה שמתאים לו.
"אנחנו עושים את זה, כי הדיון האמיתי הוא לא בעד ונגד בית כנסת", מבהיר זעירא, "אחרת הייתה מספיקה סדנה לפתרון קונפליקטים. יש כאן שאלה עמוקה יותר, והיא איזו מן קהילה יהודית היא הקיבוץ החילוני? איך אנחנו מבטאים את היהדות שלנו.
"התגובה החילונית הקלאסית היא שבית כנסת לא קשור אליהם. אבל אני חושב שמה שעומד בבסיס התגובה הזו, היא תחושת הנחיתות של הציבור החילוני, שלא מרגיש 'בבית' בנבכי התרבות היהודית. חלק מהתוקפנות והאנטי נובע מחוסר ביטחון, ולכן השאלה האמיתית היא כיצד אנחנו, כאנשים חילונים, מבטאים את יהדותנו, ועד כמה אנחנו לוקחים עליה אחריות".
לפנייה לכתב/ת 
