סוף להשוואות המחיר: מי מנסה לפגוע בצרכנים?

רשתות השיווק הגדולות מקדמות יוזמה לביטול סימון מחירים על גבי מוצרים והחלפת חובת הסימון בשילוט אלקטרוני על גבי המדפים או לצידם. היוזמה החדשה מבית מדרשו של ח"כ משה (מוץ) מטלון, אליה הצטרפו יו"ר ועדת הכלכלה וח"כ נוספים, הינה חלום ישן של רשתות השיווק בישראל, אותו הן מנסות להגשים, באמצעות כל שר תמ"ת שכיהן מאז 1998, שנת החקיקה בנושא.

• מה מסתתר מתחת למדבקות של שופרסל ישיר?
• דברי המאפה לא סומנו כחוק - מגה תפצה
• מגה נקנסה על הטעיית צרכנים במחירי מוצרים
  

לייצר מודעות נמוכה של הצרכן למחיר

אינטרס מובהק של הרשתות ממש כמו של המערכת הבנקאית או חברת סלולר, הוא לערפל את המחיר ובכך ליצר מודעות נמוכה של הצרכן למחיר המוצר ולצמצם את יכולתו לבקר את עלות המוצרים בקופה ובבית. ככל שמרחיקים את סימון המחיר מהמוצר, כך גדלה היכולת לערפלו וליצור מניפולציות שיקשו על הצרכן לבקרו. אינטרס ברור של הצרכן הוא להיות מסוגל להשוות מחירי מוצרים באופן נגיש ומיידי, בכל נקודת זמן: על המדף ביחס למוצרים מקבילים, בקופה במטרה לודא שהמחיר שנגבה ממנו זהה למסומן אך גם לאחר הקניה, בבית, בהשוואה עם מוצרים זהים שנרכשו בעבר. את מגוון האינטרסים אלה משרת הסימון הישיר.

יוזמת שר התמ"ת לשעבר נתן שרנסקי לסמן מחירים היתה תולדה של התנהלות מטעה באופן מכוון ובוטה של רשתות השיווק, בסימון מחירי מוצרים על המדפים. הרשתות יצרו שיטה אבסורדית של קוד בן למעלה מעשר אותיות ומספרים שהתנוסס על המדפים. צרכן שרצה לברר את מחיר המוצר, עמד נבוך אל מול שלל הקודים המטעים באופן שהתקשה מאוד לברר את מחיר המוצר. החקיקה בנושא בשנת 1998, הפכה לסמל צרכני לצד כלי יעיל במבוך המחירים ברשתות השיווק.

מדוע התמ"ת והמועצה לצרכנות תומכים?

התמיכה המאוחרת של משרד התמ"ת בהצעה, אחרי שבתחילה התנגד לה, אינה מפתיעה ותואמת את תפקודם בעבר בסוגיה זו כמו גם בלא מעט סוגיות צרכניות בעבר ובהווה. משרד התמ"ת הינו משרד הרואה את תפקידו העיקרי בקידום אינטרסים של תעשייה ומסחר. אינטרסים שבחלק ניכר מהמקרים סותרים את האינטרס הצרכני ומרבית השרים התקשו לאזן בין האינטרסים הנוגדים ונטו להעדיף את התעשייה והמסחר על פני האינטרס הצרכני. עדות לכך אנו רואים במקרה הנוכחי, כמו גם בהתנגדות המשרד להוריד מכסים על מוצרי מזון.

תמיכה זו של המועצה לצרכנות לצד הינהוני ההסכמה מצד התמ"ת מלמדים שיש לפעול להפריד את תחום הצרכנות ממשרד התמ"ת ולהקצות לתחום משרד שאינו מצוי בניגוד עניינים המשתק כל עשייה מועילה ומגנה בתחום.

תגובת התמ"ת

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה כי "המשרד אינו תומך בחוק. שר התמ"ת, שלום שמחון, היה אחד משני השרים שהתנגדו בוועדת לחקיקה לחוק סימון המחירים (שמחון ושר המשפטים היו היחידים שהצביעו נגד).

"לאחר שאושר החוק בוועדת שרים לחקיקה, הציב שמחון שלושה תנאים לתמיכת הממשלה בחוק: (1) המשך הלכי החקיקה יתואמו עם משרדי האוצר, התמ"ת והמשפטים. (2) יבוצע פיילוט בטרם אישור החוק ורק לאחר שיתברר כי הפיילוט נחל הצלחה - יימשכו הליכי קידום החוק. (3) הרשת שבה יתבצע הפיילוט תתחייב שלא יפוטרו עובדים במסגרת יישום הפיילוט לחוק וממילא, כל רשת שבה יבוצע החוק, אם בכלל יאושר, תתחייב שלא לפטר עובדים.

לדברי שמחון, "הצעת החוק המוצעת תחזיר את הצרכנים 20 שנה אחורה ותיפגע בתחרות. חובת סימון המחירים היתה הישג צרכני גדול מאד, שאפשר לצרכן לערוך השוואת מחירים. הסייג שהציב התמ"ת, לאחר שהחוק אושר על אף התנגדותנו, הנוגע לתיאום עם משרדי הממשלה, נועד להבטיח את זכויות הצרכן, כך שלא תיפגע יכולתו לערוך השוואה מחירים בכל שלבי הרכישה: בבית ובחנות".

גלית אבישי, מנכ"ל ארגון אמון הציבור