אם אין "עמק" במעדנייה: את מי אפשר להאשים?

לאחרונה התלוננו ברשתות השיווק שתנובה יצרה לכאורה מחסור בגבינת עמק. בתנובה הכחישו נמרצות, אך המצב התיאורטי של מחסור במוצר שמחירו מפוקח על-ידי המדינה, העלה לא מעט סימני שאלה.

• "המניפולציות של רשתות המזון פוגעות בצרכנים"
• הצעה: הממשלה תחויב להציג סל מחירי מזון זול
• הפיקוח הוסר, הסולר התייקר במאות אחוזים
  

מסתבר שלמרות שמדובר בגבינה מפוקחת - אין למדינה כלים להתמודד עם מידע על מחסור שנוצר "בכוונה". תנובה אף השיקה לאחרונה חלב 1.5 ליטר. אם היא רוצה, היא יכולה, באופן תיאורטי, ליצור מחסור בחלב 1 ליטר, שמחירו נמצא תחת פיקוח, ואיש לא יוכל לקנוס אותה.

גם אם אתם לא מוצאים פתאום לחם אחיד בסופר, ובסניף טוענים ש"הוא נגמר מוקדם בבוקר", תוכלו להדיר רגליכם לחנות הקרובה, אך לא תוכלו להתלונן מול משרד התמ"ת, משום שהמשרד, לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים, אחראי רק לפיקוח על המחיר. הוא לא יכול לחייב את רשת השיווק להחזיק בלחם אחיד ולפי החוק הקיים הוא אף לא יכול לחייב את המאפיות לייצר לחם אחיד.

בתמ"ת מוסרים כי "נכון להיום, חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, מתייחס לעניין הפיקוח על מחיר מוצר מסוים בלבד. כלומר, לפי החוק הקיים היום, אין חובה לקמעונאים למכור מוצרים המצויים בפיקוח מחירים ואף לא קיימת חובה על יצרני המזון, לייצר מוצרים במחיר מפוקח. השאלה האם לחייב רשתות להחזיק מוצרים בפיקוח היא חשובה ובעלת השפעה עתידית רבה על עולם הצרכנות. הוועדה לבדיקת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והצריכה (ועדת המזון) תידרש לשאלה זו במסגרת דיוניה".

בוועדת קדמי שוקלים להמליץ על סימון מוצרים שמחירם מפוקח, אך סימון אינו מספיק, והוועדה עוד דנה אם לחייב אספקה שוטפת של מוצרים כאלה על-ידי חברות ורשתות. כן ישנה המלצה לקבוע מחירים מפוקחים בקטגוריות מזון מסוימות בהן שולטים יצרנים דומיננטיים בעלי נתח שוק גדול מ-50%.

רק במסגרת תקנות לשעת חירום - ואלה עומדות להתבטל

היתכן שהתמ"ת יכול לפעול מכוח חוק אחר: חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים? בחוק זה נאסרת העלמתם של מצרכים בני-פיקוח או השמדתם. בסעיף 7 לחוק נאמר כי "שר רשאי להורות בצו (להלן - צו-רכישה) על רכישתם של מצרכים בני-פיקוח, אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע אגירתם, העלמתם, עיכוב לא-סביר בהוצאתם לשוק או לשימוש, או שימוש בלתי-חוקי בהם..."

בתמ"ת טוענים שגם מכוח חוק זה - ידיהם כבולות, משום שמדובר בחוק שמתייחס למוצרים שאפשר להכניסם לפיקוח המדינה, אך אינו עוסק באופן מיוחד במוצרים שמחירם מפוקח.

"לא ניתן לאכוף את הסעיפים אודות אגירת מלאי, העלמת מוצרים וכו' - באופן ממוקד על מוצרים בפיקוח על מחירים אלא על מוצרים ברי פיקוח באופן כללי. לכן, כדי להפעיל את החוק ואת הסעיפים הללו יש צורך בהכרזה חדשה וממוקדת – נניח ללחם אחיד או קוטג'", נמסר.

בתמ"ת מסבירים כי לא יוכלו לצאת בהכרזה כזאת, משום שלשם כך צריך שיהיה מוכרז מצב חירום. אבל בימים אלה הכנסת ומשרד המשפטים מבקשים לבטל את תקנות מצב חירום לכן לא יתאפשר למשרד להוציא צו כזה שיחייב חברות לייצר מוצר, ולרשתות לשווק מוצר .

משרד החקלאות פועל יותר

דווקא במדפי בביצים, שם הביצים המפוקחות מוטמנות במדפים התחתונים, ושפע הביצים המיוחדות רב ומבלבל, ננקטו מספר צעדים על-ידי משרד החקלאות, שמפקח על מחירי הביצים. 

בין היתר, הביצים הנקראות "סופר טריות" הוכנסו על-ידי המשרד לפיקוח מחירים, והן נמכרות במחיר ביצה רגילה מפוקחת.

שונה גם סיווג גודל ביצי המאכל לשיטות הסיווג הנהוגות בארה"ב ובאירופה - ממספרים (1,2,3)  לאותיות (s,m,l,xl). בעבר, לא כל הצרכנים הבינו את משמעות המספרים שעל גבי הביצים. האם 1 משמעו ביצה גדולה או קטנה? בנוסף, נקבעו לאחרונה הנחיות לגידול ושיווק ביצי חופש וביצים מועשרות באומגה 3, לשם מניעת מצב בו הצרכן קונה ביצים הנחשבות "פרימיום" בעוד שתהליך גידולן אינו תואם את הסטנדרט הנדרש.

יחד עם זאת, המדינה עדיין לא מחייבת את הרשתות לסמן ביצים בפיקוח או להציב אותן במדפים עליונים.

במשרד החקלאות מבקשים להדגיש כי המשרד "עוסק בימים אלו בבחינת הדרכים לסימון מוצרי הביצים, כך שיובהר מהן ביצי ה'פרימיום' למיניהן, ומהן הביצים הנמצאות בפיקוח מחירים". עוד מסרו במשרד כי במסגרת ועדת קדמי, יזם המשרד הצעה לשינוי חקיקה שיחייב את רשתות השיווק למכור את המוצרים הנמצאים בפיקוח מחירים, או לחילופין, למכור את מוצרי ה"פרימיום" למיניהם במחיר המוצר המפוקח, במידה שהמוצר המפוקח אינו נמצא על המדף, זאת על אף שהדבר לא בסמכות משרד החקלאות.

הסיבה היחידה שחברות מייצרות מוצרים בפיקוח והרשתות משווקות אותם, היא שיש להם ביקוש. למרות מאמצי חברות כמו תנובה ויוטבתה להחדיר לשוק חלב מועשר בשלל ויטמינים וברזל – הצרכן הישראלי דבק בחלב הקלאסי, אם כי הזליגה לעבר החלב המיוחד מורגשת. החברות מעדיפות לייצר מוצרים שמחירם לא מפוקח כי הן יכולות להעלות את מחירם. כך, תנובה החלה לשווק גבינת עמק כמו במעדניה מחוץ למעדניה, שמחירה גבוה במעט מהגבינה המפוקחת.

בתחום הלחם, המעבר ללחמים "מיוחדים" בולט במיוחד: למרות הפרשי מחירים אדירים בין לחם אחיד/לבן/חלה שמחירם מפוקח לבין לחם מיוחד או חלה מיוחדת. ייצור לחם מפוקח הפך עם השנים לרלוונטי פחות עבור המאפיות, אך "הודות" להתייקרות סל המוצרים לצרכן ושחיקת המשכורות – סוג הלחם הזה עדיין פופולרי.

כיוון שהחיטה הוצאה מפיקוח, יצרני הלחם מתלוננים לעיתים כי עליהם להעלות את מחיר הלחם בשל התייקרותה. ב-2007 ניהלו המאפיות מאבק להוצאת הלחם האחיד מפיקוח והצליחו באופן זמני, עד ששר התמ"ת דאז אלי ישי התעשת וחזר בו. הוא התעקש שלא לייקר את הלחם המפוקח, מה שגרר מחסור בלחם כזה מצד המאפיות. בסופו של דבר הלחם התייקר מעט ושב למדפים. 

הוצאה של מוצר מפיקוח (כדי ליצור "תחרות" שתוריד מחירים) גוררת העלאת מחירים - הדוגמא הבולטת ביותר היא גבינת הקוטג' שמחירה זינק ב-40% מאז הוצאה מפיקוח, אצל שלוש היצרניות.

גם ברשתות לא משתגעים על הלחם המפוקח ודוחפים אותו לעיתים קרובות למדפים התחתונים. הרווחיות על המוצרים האלה נמוכה גם לרשתות בדיוק כמו ליצרנים. לעומת זאת הלחם היקר, מוסיף יוקרה לרווח הגולמי של הרשתות.