"המניפולציות של רשתות המזון פוגעות בצרכנים"
ועדת קדמי לבדיקת שוק המזון הגישה דו"ח ביניים, ממנו עולה כי ההסדרים בין ספקים לקמעונאים פוגעים בצרכן. בין ההמלצות: איסור כבילת הצרכן לרכישת סל מוצרים כדי לרכוש מוצר במבצע ומחירים מפוקחים למוצרים של יצרנים דומיננטיים בעלי נתח שוק הגדול מ-50%
דו"ח הביניים של ועדת קדמי לבדיקת רמת התחרותיות והמחירים בשוק המזון ומוצרי הצריכה, הוגש אמש (א') לשר האוצר יובל שטייניץ ושר התמ"ת שלום שמחון. הדו"ח הסופי של הוועדה הבינ-משרדית, אמור היה להיות מוגש עד סוף 2011, אולם יוגש במועד מאוחר יותר, ככל הנראה בראשית 2012.
- הצעה: הממשלה תחויב להציג סל מחירי מזון זול
- הוקפא הצו לפתיחת שוק הגבינות לייבוא
- המלצה: יופחת המכס על מיצים, טונה ובשר טרי
הוועדה אמורה לבחור בעוד כשבועיים בחברת מחקר שתערוך סקר שוק בישראל ובחו"ל בתחום התחרותיות והמחירים בענף, ובעיקר בקרב יצרניות המזון ורשתות השיווק. לאור ממצאיה יוגש הדו"ח הסופי.
דו"ח הביניים, של הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, כולל מספר פרקים ומציג כשלי שוק ונתונים שנאספו במהלך החודשים האחרונים.
הוועדה, שהוקמה על ידי שרי האוצר והתמ"ת ביוני 2011 בעקבות מחאת הקוטג', והחלה פעילותה בחודש יולי, בחנה ולמדה במשך חודשים את מאפייני שווקי המזון ומוצרי הצריכה, פעלה לאתר כשלי שוק וגיבשה המלצות לצורך שיפור רווחת הצרכן, בין היתר, על ידי הגברת התחרותיות.
לפי הדו"ח מחירי המזון בישראל נמוכים מהממוצע לעומת מדינות החברות בארגון ה-OECD, אולם רמת השכר כאן נמוכה מהממוצע. כמו כן התמיכה של מדינת ישראל בייצור ובחקלאות הן מן הנמוכות במדינות ה-OECD.
המלצות להמשך בדיקה לפי דו"ח הביניים
הסרת חסמי יבוא – בחינת כלים להורדת חסמי יבוא והנמכת הדרישות הביורוקרטיה למינימום ההכרחי – בין היתר הפחתת מכסים ומסי קניה, על מוצרי דלק, כלי רכב, אלכוהול וטבק והקלה על יבוא מקביל.
חיזוק ספקים קטנים ואי אפלייה במדף - קביעת אי אפליה בהקצאת מדף והגדרת מדפי רשתות השיווק כתשתית פתוחה למגוון ספקים בשוק לרבות הקצאת שטח מדף לספקים שאינם דומיננטיים וחיזוק ספקים קטנים. מניעת התערבות של ספקים בשטחי התצוגה ובדוכני המכירה
ניתוק קשרים בין רשתות ומפעלים - הוועדה תבחן הפרדת בעלויות, ניתוק קשרי הגומלין בין מקטע הייצור למקטע ההפצה – במקרים בהם יש קשרים ובעלויות צולבות, לרבות בחינת הפרדה מבנית.
הגבלת קמעונאים שנתח השוק שלהם הגיע ל-25% בין היתר על-ידי בחינת חיוב רשתות למכור פעילות במקומות בהם הן מהוות מונופול אזורי; קביעת הגבלות על רכישות של חברות ייצור על ידי חברות גדולות; ביטול התניות חוזיות קיימות על לכניסת מתחרים בנדל"ן פוטנציאלי שנמצא בבעלות קמעונאים והטלת איסור על התניות חוזיות עתידיות דומות; קביעת נוהל המאפשר לרגולטור לדרוש נתונים על מחירים בשרשרת אספקה שיחול על כל הקמעונאים עם מחזור מכירות שנתי של מעל חמישה מיליארד שקל ;
מחירים מפוקחים: קביעת פיקוח מחירים על מוצרים של יצרנים דומיננטיים בעלי נתח שוק הגדול מ-50% בקטגוריית מוצר מסוימת.
סיוע לעסקים קטנים - עידוד התחרות באמצעות פיתוח חלופות להגברת הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים; סיוע בהקמת מערכים לשיתוף פעולה בין קמעונאים קטנים ובין ספקים קטנים, בדומה לקיים במדינות האיחוד האירופי.
הגבלת מונופולים: הגבלת יכולת גורמים בשווקים להגיע לעמדת שליטה מוגזמת בנתח שוק מקומי, לרבות הפרדת פעילויות של יצרנים המפעילים כוח שוק בענף אחד כדי לדחוק מתחרים בענף אחר.
חינוך לצרכנות מושכלת.
איסור כבילת הצרכן לרכישת סל מוצרים על מנת לרכוש מוצר במבצע - איסור מבצע קנה X+Y קבל Z במבצע, על בסיס האיסור הכללי להתניית רכישת מוצר בשירות והתניית רכישת שירות בשירות. שיפור החקיקה, כלי האכיפה הצרכניים וכלי האכיפה של חוק הגנת הצרכן, לרבות באמצעות חיזוק זרועות הביצוע הממשלתיות בתחום הצרכנות.
חובת פרסום דו"חות כספיים: חייב ספקים ורשתות המהווים מעל 50% מהשוק לפרסם את הדו"חות הכספיים שלהם לציבור.
ממצאי הוועדה
הוועדה, שקיימה מאז יולי 14 דיונים, כולל שלושה ימים מרוכזים אליהם זומנו נציגי הגורמים השונים בשווקים הרלוונטיים לבחינה (יצרנים מקומיים, יבואנים, רשתות קמעונאיות וארגונים יציגים כארגוני חקלאים). מצאה כי לצרכן הישראלי כוח קנייה נמוך, משום שמחירי המוצרים בישראל מעט נמוכים ביחס לממוצע, אולם הכנסתו של עובד ישראלי נמוכה בהשוואה לרוב המדינות המפותחות.
אין הוזלה אמיתית לצרכן: כיוון שמרבית הצרכנים אינם קונים רק את המוצר הזול אלא סל של מוצרים, ומכיוון שברור כי הרשתות לא יכולות להפסיד לאורך זמן ולהמשיך להתקיים, המחיר המוזל של מוצרים במבצע מסובסד על-ידי מחירי יתר המוצרים ואין הוזלה אמיתית המגולגלת לצרכן.
שוק המזון ומוצרי הצריכה המקומי נשלט על ידי מספר מצומצם של שחקנים בעלי נתח שוק גדול, ומדובר גם ביצרנים וגם בקמעונאים. הדבר מגביר את חסמי הכניסה של מתחרים חדשים לפעילות בענף ומקשה על יכולת התחרות של המתחרים הקטנים יותר ומשמר את מעמדם הדומיננטי. יש בשנים האחרונות מגמת מיזוגים והשתלטות של ספקים דומיננטיים על ספקים קטנים בשוק המזון. מגמה זו מאפשרת לספקים השולטים בנתחי שוק משמעותיים בחלק מהשווקים לחדור לשווקים נוספים ולהשתלט גם בהם על נתחי שוק משמעותיים. מגמה זו מזינה מחדש את תהליך הריכוזיות בשוק המזון.
עסקים קטנים וחלשים: שליטת השחקנים הגדולים בשוק המזון היא סיבה ותוצאה של חולשת מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. מגזר זה מושפע משורה של חסמים המגבילים את יכולת הצמיחה שלו ובתוך כך את כושר ההשתלבות שלו במערך האספקה
חסמי יבוא: עוד מצאה הוועדה כי במדינה עלויות תקינה גבוהות, רגולציה שמפריעה לייבוא מקביל, מסי קנייה שיש לשקלם מחדש, ומכסי מגן בתחומים בהם הייצור המקומי מצוי בהיקפים זניחים.
הסדרים שמובילים לפגיעה בצרכן: הוועדה מצאה כי ישנם הסדרים ונוהגים שאינם בהכרח כשרים, בין מקטע האספקה למקטע השיווק, העלולים לחזק את מעמדם של הגורמים הדומיננטיים בענפים השונים ולהפחית את התחרות בין הספק לבין ספקים מתחרים או הקמעונאי לבין קמעונאים מתחרים. במקרים רבים, התוצאה של הסדרים אלו היא פגיעה בצרכן, שכן, על מנת לממן את המהלכים שהוזכרו נאלצים הספקים להעלות מחירים. לצד התייקרות התשומות בעולם סביר שהעלות של הסדרים אלו תורמת גם היא להעלאת המחיר לצרכן.
קושי לאתר מחירים נמוכים: מורכבות שווקי המזון ומוצרי הצריכה, הגיוון הרב של המוצרים והמניפולציות השיווקיות שמפעילים ספקים ורשתות המזון הגדולות באמצעים שונים, עלולים להקשות על הצרכן לקבל החלטות צרכניות באופן המושכל ביותר להשאת תועלתו. הצרכן החלש חסר את הכלים המאפשרים לו לקבל את ההחלטות הנבונות ביותר מבחינה צרכנית, זאת על אף רצונו (לפי סקר) לצרוך מוצרים תוך העדפת מחיר.
מקבוצת "ישראל יקרה לנו", שהוקמה על-ידי כמה ממובילי חרם הקוטג נמסר בתגובה: "דו"ח הביניים מוכיח כי אזרחי ישראל נעשקים על פני שנים בידי קרטל מזון ריכוזי. כדי להוריד מחירים על הממשלה לפרק את התאגידים"
לפנייה לכתב/ת 
