בכמה התייקרו המוצרים שיצאו מפיקוח?
לפי חוות דעת משרד מבקר המדינה, מרגרינה התייקרה ב-31% ואבקת קקאו התייקרה ב-139%, למרות שמדד מחירי המזון הריאלי עלה ב-11%. קפה שחור התייקר ב-65% למרות שעליית המדד באותה תקופה עמדה על 4%. וכמה עלתה גבינת קוטג' רגע לפני הסרת הפיקוח? פחות מ-5 שקלים
חוות הדעת של מבקר המדינה בעניין הפיקוח על מחירי המזון ושוק החלב חשפה נתונים מרגיזים: מוצרי מזון שמשרדי החקלאות והתמ"ת החליטו להסיר ממחיריהם את הפיקוח התייקרו יותר ממדד מחירי המזון הריאלי.
- מבקר המדינה: יש להחזיר מוצרים לפיקוח
- תגובות למבקר המדינה: "הפיקוח על המזון ייבחן"
- צרכנות בחגים: איך נלחמים בעליות המחירים?
ב-1993 גבינת קוטג' עלתה 2.80 שקלים, ב-1999 עלתה 4.43 שקלים וב-2006, ערב הסרת המוצר מפיקוח - עמד מחירו על 4.77 שקלים. כלומר, בתקופה של 13 שנים מחיר קוטג' עלה ב-70%. ב-2011, מחיר גבינת קוטג' הגיע ל-9-8 שקלים - עלייה של 67% במחיר בחצי מהזמן. כל זה מחישוב פשטני שלא משקלל את שחיקת השכר לעומת עליות המחירים.
לפי חישוב ריאלי של משרד מבקר המדינה, מאז הוצאתה מפיקוח, גבינת קוטג' התייקרה בכ-35% בעוד שמדד מחירי המזון הריאלי עלה ב-11% באותה תקופה. קודם לכן היא התייקרה בשיעור דומה בתקופת זמן כפולה.
והקוטג' לא לבד: מחירה הריאלי של מרגרינה עלה ב-31% בעוד שמדד מחירי המזון הריאלי באותה תקופה עלה רק ב-11%. ברגע שהורדה רמת הפיקוח - היא התייקרה מעבר למדד מחירי המזון הכללי.
ברגע שהוסר ממנה כליל הפיקוח - הפער בין מחיר המרגרינה לבין מדד מחירי המזון הלך וגדל. היצרנית ששולטת בשוק המרגרינה היא יוניליוור, המאיימת להעלות שוב מחירים באוקטובר.
מחירן הריאלי של איטריות עלה בכ-36% מאז הוצאו מפיקוח, בעוד שמדד מחירי המזון הריאלי עלה רק בכ-9%. גם כאן ברגע שהוסר הפיקוח המחיר עלה לשיאים חדשים ולרוב - התרחק ממדד מחירי המזון.
בתחום מוצרי החלב - גם מעדן החלב דני התייקר בשיעור חריג של 33.1% וגבינת גלבוע פרוסה ב-37.7%, כשבתקופה המקבילה התייקרו מוצרי חלב שבפיקוח ב-10% בלבד בממוצע. בנוסף, מינואר 2009 עד ספטמבר 2010, חלה ירידה הדרגתית של 11% במחיר החלב הגולמי, אך לא הייתה כל הוזלה במחירי מוצרי החלב לצרכנים.
| מוצר | עליית מחיר | מדד מחירי המזון הריאלי |
| מרגרינה | 31% | 11% |
| איטריות | 36% | 9% |
| קוטג' | 34%-35.5% | 11% |
| מילקי | כ-38% | *10% |
| דני | 33.1% | 10% |
| גלבוע פרוסה | 37.7% | 10% |
*המדד הריאלי של מוצרי החלב
| מוצר | בעת הפיקוח | היום |
| מרגרינה | 2.5 | 4.5 |
| קוטג' | 4.77 | (בזכות המחאה)5.7 |
| מילקי | 2.06 | 2.87 |
| גלבוע 200 גרם | 9.36 | 13.6-12.75 |
| שמנת מתוקה 250 מ"ל | 5.27 | 8.03-7.03 |
ואף על פי כן הוצאתה מפיקוח של גבינת הקוטג' היא הסמלית ביותר. לא ברור כיצד הוחלט ב-2006 להוציא אותה מפיקוח, שכן שוק המזון לא נטה לשפע שחקנים אז: ב-2005, מחצית מכלל הקניות בסופר היו של שטראוס עלית אסם ותנובה.
בנוסף, לא ניתן לומר שהוצאת המוצר מפיקוח הביאה לתחרות, לא רק כיוון שהמחיר האמיר אלא שקריאה ב"ידיעות אחרונות" של אותם ימים מעידה שעוד טרם הוצאת מחיר קוטג' מפיקוח, התחוללה מלחמה בתחום בין תנובה לשטראוס שכללה מוצרים חדשים ופיתוחים וגם טרה זינבה בהן. כלומר צצו מוצרי קוטג' חדשים על המדפים גם בלי הסרת הפיקוח.
כך או כך, ברור שהיצרניות הרוויחו מהסרת הפיקוח: ב-2010, שיעור הרווחיות של החברות המייצרות מוצרים שמחירם נתון בפיקוח פעיל, עמד על פחות מ-10% בעוד שעל המוצרים שהוצאו מפיקוח, שיעורי הרווחיות של ההחברות היו 20%-30%.
לפי חוות הדעת, גם קפה שחור, אבקת קקאו ושוקולד התייקרו מעל ומעבר לעליית מחירי המזון הריאלית כשהוצאו מפיקוח. לדוגמא: קפה שחור התייקר פי 16 לעומת העלייה במדד הריאלי של מחירי המזון.
| המוצר | התקופה הנבדקת | עליית המחיר הריאלית | העלייה במדד מחירי המזון הריאלי |
| קפה שחור | פברואר 91* - יולי 11 | 65% | 4% |
| אבקת קקאו | דצמבר 92* - יולי 11 | 139% | 11% |
| שוקולד | אפריל 92* - יולי 11 | 73% | 8% |
| משקה תוסס | ינואר 06 - יולי 11 | 20% | 9% |
*התקופה הנבדקת היא ממועד הסרת הפיקוח על המוצר (טרם כניסת חוק הפיקוח לתוקף)
חלק מהמוצרים הללו היו תחת פיקוח מחירים שונה מזה שנהוג כיום. כיום נהוג פיקוח על תחום מזון מסוים, שמשמעו שכל שינוי מחיר באותו תחום מוכתב על-ידי התמ"ת או משרד החקלאות. סוג הפיקוח הזה נהוג במספר מצומצם של מוצרים כלחם, מלח, חלב וביצים.
בעבר רווח סוג פיקוח נוסף: פיקוח על מוצר שהיצרן שלו הוא מונופול ועקב כך חייב לתאם עליית מחיר עם הממונה על המחירים. הממונה מצידו אמור היה לבדוק את הרווחיות של המונופול. כך היה בבירה (טמפו) ובפסטה (אסם) למשל. גם כיום, יש פיקוח על מונופולים בתחומים מסוימים (כמו הפיקוח על בזק), אך נראה שזה התרופף בשוק המזון ואולי יתגבר בעקבות דו"ח ועדת קדמי. בעבר, אגב, היה פיקוח מחירים גם על סיגריות, נורות ליבון, גפרורים וגומי לעיסה.
ולקינוח מר: גם מחירי תחליפי החלב עלו אחרי שהוצאו מפיקוח מחירים ב-2001 ביוזמת שר התמ"ת דאז רן כהן. נתח השוק של מטרנה, השייכת לאסם ושולטת בשוק תחליפי המזון לתינוקות, עומד על 58% נכון ל-2011, אך עם זאת יש תחרות בין המותגים, המתבטאת ברמת מחירים הנמוכה ב-1% ממדד המחירים לצרכן.
לפנייה לכתב/ת 
