האם התייקרויות המוצרים מוצדקות?

בזו אחר זו, מעלות החברות הגדולות את מחירי מוצריהן בחודשים האחרונים. אזרחי ישראל - שחוו התייקרויות חריפות בשנים האחרונות וזכו, בשל המחאה החברתית, להפוגה מסוימת במהלך השנה שחלפה – מתעוררים בכל בוקר לכותרת חדשה שמבשרת על שורה של מוצרים שמחירם יעלה בקרוב.

• שופרסל: נעלה מחירי אלפי מוצרים החודש
• שמחון: "מי שיעלה מחירים במזון יצטרך להורידם"
• רמי לוי: המחאה תחזור בעוד חמש שנים
  

מחיר הנפט משפיע על עלויות השינוע של סחורות מארץ לארץ ולכן מהווה מרכיב חשוב במחירה הסופי של סחורה מיובאת. בנוסף, הנפט, הפחם והגז הטבעי משמשים גם כחומר גלם לייצור חשמל ולכן יש למחירם השפעה מהותית על עלויות הייצור של מפעלים.

כמו כן, חיטה ותירס משמשים כמזון לצאן ולבקר ומחירן משפיע על מחירי הבשר, החלב והגבינות. תירס וחמניות משמשים להכנת שמן, חיטה משמשת לאפיית לחם. וכו' וכו'.

העוף והאורז התייקרו - הנפט והתירס הוזלו

ובכן, האם חומרי הגלם ומקורות האנרגיה אכן התייקרו בשיעור שמצדיק את העלאות המחירים באחרונות? כדי לענות על השאלה הזו יש לבחון את המחירים של היום ביחס למחירים שנרשמו במאי 2011, אז התרחש גל ההתייקרויות האחרון במשק.

ניתן לראות כי המגמה במחירי הסחורות בשנה וחצי האחרונות היא מורכבת ובוודאי שלא ניתן לייחס עלייה כללית ורוחבית במחירם של כל המוצרים לתנודתיות במחירי הסחורות.

מחירם של מוצרי הצריכה מושפע כמובן מגורמים נוספים, כמו פיקוח על מוצרים, שער המטבע המקומי, שכר המינימום ועוד. בנוסף, ייקור רוחבי של כל המוצרים מאפשר למשווק לקזז את ההפסדים בגין שיווקו של מוצר שהתייקר בחדות עם הרווחים בגין שיווקו של מוצר שהוזל משמעותית.

עם זאת, ניתן לראות מהנתונים כי מאחורי האמירה שהמוצרים שנמכרים בארץ חייבים להתייקר מפני שמחירי הסחורות בעולם עלו משמעותית, מסתתרת מציאות מורכבת יותר שכדאי לצרכן להיות מודע לה.