על חבל דק בלדאק: הנהר שקופא תוך כדי הליכה
8 ישראלים יצאו לטרק חורפי בהודו. היעד - נהר הזנסקר שבחורף קופא לחלוטין. למרות החשש מהקור העז, הם התנחמו בפתגם הסיני העתיק: "אין מזג אוויר קשה - יש ציוד טיולים לא מתאים"
הטרק על הנהר הקפוא זנסקר (Zanskar) שנמצא בלדאק, שבצפון הודו, הוא טרק מדהים ביופיו המשלב נופים מדבריים, קור קיצוני באזור גבוה, מרוחק ומבודד עם הליכה על נהר קפוא, ותושבים בודהיסטים, חייכנים ומכניסי אורחים.
עוד טיולים מרהיבים באזור בערוץ התיירות:
- בהוטן: הכירו את הממלכה הבודהיסטית האחרונה
- פוקרה מאחורי הוילון: החיים האמיתיים של נפאל
- על שני גלגלים בהימלאיה: מה אני עושה כאן בכלל
בחודשי החורף הקרים, מכנים התושבים הלדאקיים את נהר הזנסקר בשם "צ'אדאר" (Chadar). פירוש המילה הוא שמיכה או כיסוי, והכוונה היא למעטה הקרח והשלג העוטפים ומכסים את נהר הזנסקר הקפוא, שבחודשי הקיץ מתקיימים עליו מסעות רפטינג סוערים. בחורף צונחת הטמפרטורה למינוס 30 מתחת לאפס, והנהר הסוער קופא לחלוטין.
לדאק - הרים גבוהים סביב לה
אזור לדאק הוא אזור מדברי גבוה (מדבר בצל גשם), הנובע ממצב טופוגרפי מרתק: רכס ההימלאיה שנמצא מדרום ללדאק, שגובה פסגותיו מתנשא מעל ל- 8,000 מטר מעל פני הים, חוסם את מעבר העננים והגשם מדרום לכיוון צפון אל עבר לדאק, והגשם שיורד (והרבה), יורד כמעט אך ורק מדרום לרכס ההימלאיה. שם, הנוף עשיר במרחבים אינסופיים משופעים ביערות ובצמחייה עשירה, לעומת זאת, בלדאק, המדבר שולט בכל.
אלו הרוצים להגיע ללדאק בדרכים הקרקעיות יכולים לעשות זאת רק בעונת הקיץ, בין אמצע יוני לאמצע אוקטובר, בשאר חודשי השנה הדרכים חסומות על ידי שלג, כך שניתן להגיע ללה בירת לדאק רק בטיסות.
הולכים על המים (הקפואים)
נהר הזנסקר הסוער בקיץ, קופא בחורף, או אז הוא משמש כעורק התחבורה היחידי המחבר בין בירת החבל, פאדום והכפרים הסובבים אותה, לבין העיר לה , בירת חבל לדאק ולמעשה, לתת היבשת עצמה.
- יצאתי לפסק זמן בין יקומים מקבילים בשלכת של טנסי
- 589 דולר לכריסמס בפראג: בדקנו אילו חבילות נופש לחג המולד נותרו על המדף
- "ישבנו בהוסטל בקולומביה ופתאום מישהו צעק !Free Palestine" – מדריך למטיילים במלחמה
- זאת המדינה האהובה עליי באירופה הקלאסית - והיא לא מפסיקה להפתיע
- אגמים, טרקים ואוכל טעים וזול: ביקרנו במדינה מפתיעה באירופה
את סירות הרפטינג של הקיץ מחליפות המזחלות של החורף, ההרים והמצוקים הקירחים המקיפים את הנהר מלבינים בחלקם מהשלג והמפלים הגבוהים הנשפכים אל הנהר קופאים באחת. הנוף הפראי מתעדן וזה בדיוק הזמן המתאים לטרק מדהים על הנהר הקפוא.
בחששות כבדים, יצאנו לטרק 8 ישראלים שבדרך כלל רועדים מהקור בארץ כבר כשהחזאי מודיע בחדשות על טמפרטורה של 10 מעלות מעל האפס. חששנו מיכולתנו להתמודד עם הקור העז (מינוס 25 מעלות), אך לשמחתנו נוכחנו לדעת שכמאמר חכם סיני קדמון: "אין תנאי מזג אוויר קשים - יש ציוד טיולים לא מתאים", והציוד שלנו בהחלט התאים: שק שינה טוב, ביגוד תרמי תחתון וביגוד עליון מעולה - הפכו את הקור לפקטור לא משמעותי במהלך הטרק.
טרק שאין בו רגע דל של נוף
הטרק כולו הוא חוויה רב חושית מתמשכת שמתחילה בנוף המדהים. כבוגרי טרקים רבים אחרים, ציינו לעצמנו שייחודו של הטרק הזה הוא בכך שאין בו רגע דל של נוף, אין בו גם רגע שיא אחד שבו, כבטרקים אחרים, אתה הולך והולך עד כיבושה של תצפית מרהיבה כזאת או אחרת.
כאן הכל מרהיב ומשתנה כל הזמן: מעבר לכל פיתול של הנהר נשקף נוף שונה, הנהר קופא ומפשיר חלופות,
ובעוד חלקים ממנו קפואים לכל רוחבו, פתאום מתפרץ הנהר וזורם בשצף קצף, לעיתים לקטעים ארוכים של מאות מטרים ולעיתים לקטעים קצרים של מטרים ספורים.
הקרח שעליו דורכים משנה את צבעו בהתאם למצבו מלבן בוהק לכחלחל וירקרק; המפלים הקפואים, שגובהם עשרות רבות של מטרים, משנים את צבעם אף הם מלבן לכחול והכל בהתאם לזווית השמש: לפעמים הם קפואים מראשם ועד הנהר עצמו ולפעמים מזדקר מולם זקיף קפוא הנושק בהם.
מצוקי הנהר הם לעיתים קניוניים ולעיתים פתוחים ורחבים, לוחות קרח הנראים כמו ויטרינות של חנויות ראווה פזורים בשטח - כאילו החריבה רעידת אדמה אזור שלם ברחוב סואן. בנביעות המים הקטנות גולשים זקיפי בדולח קטנים מהקרחון אל המים.
מאסטר-שף פרטי משלנו
את חוש הטעם והריח הזינו מעדניו של "פאדמה", השף המקומי שלנו, שבמשך כל ימי הטרק פינק אותנו בשלוש ארוחות חמות ונהדרות (פאדמה היה יכול בקלות לזכות אצלנו בתחרות מאסטר-שף, אילו רק השתתף בה). שתייה חמה קיבלה תמיד את פנינו בבוקר, בצהריים ובערב - פינוק אמיתי.
את חוש השמיעה הזינו רחשיו של הזנסקר הפורץ ונעלם מעת לעת, ובערבים שירתנו ושירת הצוות הלדאקי הנאמן והמיומן שליווה אותנו לאורך המסע. ערב-ערב התכנסנו סביב המדורה, שרנו ורקדנו ריקודים משלנו ומשלהם. הם לימדו אותנו, ואנחנו אותם.
חוש המישוש - הוא החוש היחידי שממש "נפגע", כשכל אברי הגוף מכוסים מכף רגל ועד ראש, החוש הזה לא בשימוש.
"אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים"
ההליכה על נהר קפוא מהווה חוויה בפני עצמה, הצטיידנו בקרמפונים מיוחדים (מעין סנדלים ממוסמרים המולבשים על כל נעל וננעצים בקרח), אך לא תמיד עשינו בהם שימוש.
ההחלקה עצמה על הקרח (במקומות בהם הוא חלק), מהווה חוויה בפני עצמה ונתנה לכל אחד מאיתנו תחושה שהוא יכול להיות הרקדן הראשי ב"אגם הברבורים", אך אין ספק שנעילת הקרמפונים נותנת בטחון מלא בהליכה.
לעיתים, במקומות שבהם הייתה שכבת הקרח העליונה דקיקה, החלפנו את נעלי ההליכה במגפיים וחצינו את הנהר ובכך מנענו את הנורא מכל - גרביים ונעליים רטובות.
אבל ההפתעה העיקרית עוד לפנינו. כשהולכים על נהר המהווה עורק תחבורה יחידי, מובן מאליו שצריך לחזור באותה הדרך. להפתעתנו הרבה, חזרנו באותה הדרך אך לא באותו הנהר. בזמן שעבר מהרגע שבו התחלנו את מסענו ועד שובנו, שינה הנהר את פניו ומקומות בהם הוא זרם - קפאו. אחרים, שהיו קפואים, זרמו, הנוף השתנה לחלוטין והדרך חזרה הייתה שונה לחלוטין מהדרך שהכרנו.
ממש כפי שאמר הפילוסוף היווני הרקליטוס לפני אלפי שנים: "אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים" כי הנהר אינו אותו נהר בכניסתך הנוספת, וגם אתה אינך בדיוק כפי שהיית בכניסתך הראשונה - הכל משתנה.
הזנסקר, כאמור, השתנה. אך גם אנחנו השתנינו במהלך הטרק: בטוחים יותר בעצמנו, נלהבים יותר, חברים יותר ובעיקר שלמים ומאושרים יותר.
צפו בסרטון על הטרק בנהר הזנסקר הקפוא
הכותב מדריך טיולים בחברת "עולם אחר"