הברנז'ה הפולנית מעולם לא ישבה לבד בחושך

• אפילו החרדים לא רוצים מדינת הלכה
  

חוץ מבן-גוריון, חלקו את המורשת העדתית גם יצחק שמיר ומנחם בגין, שמעון פרס ושבח וייס ועוד רבים-רבים ומוכרים. אפילו נתניהו הוא נצר למשפחה פולנית, ובטוח שהוא מכיר כמה בדיחות על פולניות.

היום (ה') בערב ייערך כנס הנושא את השם "הברנז'ה הפולנית" בבית אבי חי בירושלים, שיעסוק בשאלות: איך קרה שרוב המנהיגים מכל קצוות הקשת הפוליטית היו ממוצא פולני? וכיצד הם השפיעו על המציאות הישראלית עד היום? אפילו המילה ברנז'ה, אגב, מגיעה מהשפה הפולנית, ופירושה ענף, תחום, עיסוק.

פאנל המשתתפים בכנס יכלול את פרופ' אניטה שפירא מאוניברסיטת תל אביב, את העיתונאי שלום ירושלמי ואת פרופ' שבח וייס, יו"ר הכנסת לשעבר ושגריר ישראל בפולין לשעבר. האירוע יכלול ליווי מוזיקלי של יליד פולין, יפים שמוקלר, שכנראה מוכר לכם יותר בשם אפרים שמיר.

נכונים לספוג את התרבות הפולנית

"באותם ימים, רבים מהיהודים שלחו את הילדים לבית ספר פולני", אומרת שפירא. "בהשראת השלטון, בתי הספר ניהלו מדיניות של הטמעה מאוד חזקה של התרבות הפולנית – בלשון, בספרות וגם בנימוסים, והיהודים היו נכונים לספוג מהתרבות הפולנית את כל מה שיש לה להציע. עם זאת, היהודים לא נטשו את המסורת שלהם, פשוט מכיוון שהאנטישמיות הפולנית היתה מספיק חזקה כדי לבלום כל רעיון של השתלבות יהודים בחברה".

הרוסים - פרימיטיבסקי, והרומנים - גנעבים

מי שהזדעזע מקמפיין "כוכבית גיור" מנוחתו עדן, מבית ש"ס, אולי אינו זוכר כמה גזענים היו לעיתים אנשי "הברנז'ה הפולנית", ואת תחושת העליונות שלהם כלפי חלק מבני העדות האחרות. "את הגרמנים הם תיעבו בגלל רגשי נחיתות", אומרת פרופ' שפירא. "על יוצאי רוסיה הם הסתכלו מלמעלה, הם נחשבו בעיניהם 'פרימיטיבסקי' – כי הנימוסים שלהם לא היו נימוסים, והם לא ידעו להתלבש כמו פולנים".

ומה לגבי יהודי רומניה?

"אלו נחשבו בעיניהם המרוקאים של אירופה", פורצת שפירא בצחוק, אבל ממהרת להבהיר: "היחס לא היה אלים. זה היה חלק מהפולקלור - ההומור כלל בדיחות על 'רומעיינישער גנעב', אבל לא הייתה אפליה של ממש.

"לגבי יהדות המזרח, המצב היה שונה לגמרי. להם הייתה שמורה צינה קלה, שלא לומר בוז. עוד בשנות ה-50 ואפילו בשנות ה-60, בחורה שהייתה מביאה חתן יוצא עדות המזרח, לא זכתה לתמיכה במשפחה אשכנזית פולנית".

לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה

בין היהודים הפולנים שבלטו בתנועה הציונית היו, כמובן, דוד בן גוריון, מנחם בגין וגם יצחק גרינבוים, שבין שתי מלחמות העולם היה מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין, וכיהן כשר הפנים הראשון של ישראל, אבל העלייה ארצה גימדה את מעמדו הפוליטי. "ההווי הפולני שלו, לא התאים לאתוס הישראלי של הישירות, ולעיתים גם הגסות, בניגוד לנימוסים הצבועים, לפעמים, של הפולנים", אומרת פרופ' שפירא.

"התנ"ך הוא המנדט שלנו". דוד בן גוריון(צילום: משה פרידן, לע"מ)

על השאלה עד כמה היו הייתה היהדות משמעותית עבור אנשי הברנז'ה הפולנית, משיבה פרופ' שפירא שהדבר השתנה מאדם לאדם. בן גוריון למשל היו חילוני לחלוטין, אבל דבק בתנ"ך בכל נימי נפשו. כשנשאל במסגרת "ועדת פיל" ב-1936, מה הזכות של העם היהודי לארץ ישראל, השיב בנחרצות לנציגי המנדט הבריטי: "התנ"ך הוא המנדט שלנו".

אגב, בן גוריון הרבה להשתמש בציטוטים ובדוגמאות מהתנ"ך, לטוב ולרע, ולכן כאשר קצין צנחנים ביקש את התערבותו לאחר שגילה ליד מיטת אשתו את מעילו של הרמטכ"ל, השיב בן גוריון כי גם דוד חטא באשת אוריה, ולכן אין הוא מתכוון להתערב בעניין.

לדברי פרופ' שפירא, החיבור הבולט ביותר בין פולניות ויהדות היה אצל מנחם בגין - הוא תמיד הקפיד ללבוש חליפה ולענוב עניבה, נישק ידי גברות, וכאשר נשאל על ידי כתבים היכן היה בלילה בו נפגש עם המנהיג הלבנוני בשיר ג'ומאייל,

השיב בהומור: "לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה".

"בגין ממש הזדהה עם היהדות. זה לא מקרה, שהוא אמר פעמים רבות 'בעזרת ה'' וגם חבש כיפה באירועים שונים, דבר שלא היה מקובל עד לתקופתו. היו לו באמת יחס יותר חם ליהדות מאשר לתנועת העבודה".

לדברי פרופ' שפירא, החיבור העמוק ביותר בין בן גוריון, בגין והיהדות, ניכר בסוגיית תורתו-אמנותו. עם הקמת המדינה, נענה ראש הממשלה הראשון לבקשת מנהיג אגודת ישראל, הרב יצחק מאיר לוין, וקבע כי 400 בחורי ישיבה, שהיו 0.07% מהתושבים, יקבלו פטור משירות צבאי. אלא שב-1977, כאשר בגין הקים ממשלה עם אגודת ישראל, הוא ביטל באופן רשמי את המכסה, והשאר באמת היסטוריה.

• כנס "הברנז'ה הפולנית" ייערך בבית אבי חי שבירושלים, היום (ה', 24.1), ב-20:00