"מת עליה": דם קר, מתחמם, מתקרר
סרט הזומבים "מת עליה" מתגלה כקומדיה רומנטית משעשעת ובעיקר פרוורטית, שתקסם לחובבי הנקרופיליה ולצופים החתרנים שביניכם. רק חבל שהוא מתפתח בהמשך כקלישאה מיינסטרימית מהזן האהוב על מעריצי "דמדומים"
באחד הרגעים היותר חינניים של "מת עליה" (במקור "Warm Bodies"), במהלך מונטז' משעשע של התפתחות הקשר שבין שני הגיבורים, הוא זומבי, היא בחיים - ג'ולי (תרזה פאלמר) משווה את פניו של המת-חי הידידותי העונה לשם R (ניקולס הולט) לעטיפת ה-DVD של סרט האימה הקלאסי של לוצ'יו פולצ'י האיטלקי, "זומבי" (שמוכר גם בשם "זומבי 2". אל תשאלו).
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
המחווה הקטנה הזו מעוררת לרגע בצופה הבקי מודעות למסע המדהים שעברו הזומבים מאותם מחוזות גרוטסקיים של שנות ה-70 וה-80 היישר אל לב-ליבו של המיינסטרים - ו"מת עליה" הוא ללא ספק אחת התחנות המתקדמות ביותר במסלול הזה: קומדיה רומנטית שפונה לבני נוער ומבקשת לגרום להם לאמץ את הזומבים, ולזהות אותם כבעלי רגשות ובעיות, ממש כמוהם.
- כתבות נוספות ועדכונים חמים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זו אמנם ממש לא הפעם הראשונה שסרט קליל עוסק בזומבים - זה קרה כבר בשנות ה-80, עם "The Return of The Living Dead", ובעיקר בשנים האחרונות, עם "מת על המתים" למשל - אבל כפי שיוסבר בהמשך, יש משהו קיצוני הרבה יותר ב"מיינסטרימיות" הנוכחית.
המוות זה לא הכל
גיבורנו R, זומבי צעיר שמאחורי העור האפרורי והצלקות, מסתיר חזות נאה למדי, מעביר את ימיו בשיטוט חסר מטרה, בילוי עם חברים (זומבים כמוהו) וציד מזדמן של בני אדם. אלו מצידם, מסתגרים באזור מצומצם ומוקף חומה, ויוצאים רק לגיחות בודדות של איסוף פריטים הכרחיים. הוא אפילו מלווה אותנו בתחילה במונולוג פנימי - הוא אולי יודע רק לנהום כלפי חוץ, אבל בפנים המילים עדיין רצות בשצף-קצף.
ג'ולי נתקלת ב-R במהלך אחת אותן גיחות. רגע אחרי שהוא בולס את בן הזוג שלה, הוא מתאהב בה במבט ראשון - וגם לוקח אותה תחת חסותו, ומוביל אותה לביתו: מטוס נטוש בו הוא שומר את האוצרות שהוא אוסף בין אקט קניבלי אחד למשנהו. שם היא לומדת לחבב את התפלץ חסר הדופק, ובהמשך מסע ההישרדות שלהם השניים ינסו אפילו לכונן סוף סוף שלום בין העמים.
ממש לא במקרה, הסרט הזה מגיע מבית היוצר של "דמדומים" - אולפני "Summit Entertainment" - ובאמת קשה שלא לשים לב לקווי הדמיון בין שני הסרטים: גם כאן יש לנו מת-חי שמגונן על בת אנוש, שמצידה מתאהבת בו למרות טבעו המפלצתי. אלא ש"מת עליה", לפעמים בלי להתכוון, מציע עלילה הרבה יותר חתרנית ופרובוקטיבית מקודמו הערפדי.
כמעט מאז ומעולם, ערפדים נתפסו כבריות מיניות, למרות העדר רוח החיים שלהם. זה בלט באינספור יצירות - מ"ראיון עם הערפד" ועד "דם אמיתי". זומבים, לעומת זאת, נתפסו על פי רוב כחסרי מיניות - ובאמת, יש איזשהו אלמנט נקרופילי מטריד ומסקרן ב"מת עליה": R הוא לא סתם גופה מהלכת ורצחנית, אלא גם חתיך.
הצופות הצעירות אמורות לזהות מתחילת הדרך את הפוטנציאל הרומנטי שלו - וה"מפלצתיות" שלו, במקרה זה, היא מעטפת מעודנת מאוד שאמורה להותיר על כנה את האפשרות להזדהות איתו, ובעיקר להידלק עליו. ובכך, הסרט הזה שונה לחלוטין מקומדיות זומבים מיינסטרימיות כמו "מת על המתים", וצועד בדרך שבה רק בודדים וחתרניים במיוחד צעדו עד כה - ביניהם ברוס לה-ברוס בסרטו הפרובוקטיבי (שלא לומר פורנוגרפי) "L.A. Zombie", או דיוויד גברו ב-"Zombie Honeymoon".
ופה בדיוק מתחיל ומסתיים החלק המעניין ביותר ב"מת עליה" - סרט שחציו הראשון מהנה ומשעשע ביותר, אך חלקו השני שוקע לדרמה קיטשית צפויה מדי. ככל שהעלילה מתקדמת, והקשר בין השניים הולך ומתחמם, הסרט מחמיץ לחלוטין את הפוטנציאל הפרוורטי שלו: במקום לעמת את הצופה עם הקשר הנקרופילי-לכאורה והשלכותיו, היוצר ג'ונתן לוין ("50/50")מוותר על אלמנט המוות של הגיבור והופך את הסרט למאבק משותף של בני אדם וזומבים-לייט בשלדים מהלכים, שהם למעשה זומבים במצב ריקבון מתקדם יותר.
ובמערכה הזו, הזומבים ה"רגילים" נתפסים כבר בעיני הצופה כאנשים לכל דבר - מה שהופך אותם ליצורים די משעממים, ממש כמונו.
