חיזור גורלי: החרדים מחזרים אחרי הרבנים הציונים
האדמו"רים מגור, ויז'ניץ ובעלז ובכירים נוספים נפגשו עם בכירי רבני הציונות הדתית למה שהוגדר "פגישת פסגה היסטורית". "הסרוגים": המטרה - להפעיל לחץ רבני-ציבורי להקמת חזית דתית. החרדים: "המטרה - לדון בחשיבות עולם התורה"
מסלול עוקף בנט: רבנים בכירים בציבור הדתי-לאומי מקיימים בימים אלה סדרת פגישות לא שגרתיות עם מנהיגי הציבור החרדי – בעיקר מהזרם החסידי. את המפגשים יזמו רבנים ועסקנים חרדים, החוששים כי מפלגת הבית היהודי נוטה לתמוך בחוק "גיוס לכל" שמוביל יאיר לפיד.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
מטרת החרדים היא להפעיל לחץ רבני וציבורי על יו"ר "הבית היהודי", בתקווה שיצטרף לחזית דתית-חרדית מאוחדת שתמנע "פגיעה בעולם התורה".
הכרה חרדית ברבנים "הסרוגים"
אמש הגיעו לבית האדמו"ר מוויז'ניץ שבבני ברק הרבנים חיים דרוקמן, יעקב אריאל, שמואל אליהו ואליקים לבנון – מבכירי
רבני הציונות הדתית, והיום נפגשו רבנים נוספים, בראשם הרב צבי טאו, עם האדמו"ר מגור. בהמשך היום צפויה פגישה בין הרב זלמן מלמד ל אדמו"ר מבעלז בביתו של האחרון בירושלים.
בנוסף נפגש גם השר אלי ישי עם שורה של רבנים דתיים-לאומיים בעניין. בש"ס וביהדות התורה שואפים לאיחוד כוחות פוליטי על רקע "סכנת הגיוס". שתי המפלגות מתואמות ביניהן בנושא במשא ומתן הקואליציוני, ובסוף השבוע שעבר אף התקיימה "ועידת פסגה" בין האדמו"ר מגור לרב עובדיה יוסף. ואולם הפגישות בין עם רבני הציבור הדתי-לאומי משמעותיות עוד יותר. אלה בדרך כלל אינם זוכים להערכה בציבור החרדי, וכעת יש מעין הכרה במעמדם התורני-רוחני.
בשני הצדדים סירבו לפרט את תוכן השיחות בין האדמו"רים לרבנים "הסרוגים", אך בציונות הדתית הביעו ספקנות לגבי יעילותן. "החרדים מדברים בשפה של 'הכל או כלום'", הסביר ל-ynet גורם הבקיא בנושא, "הם כנראה לא הפנימו את תוצאות הבחירות ואת כוחו של לפיד". לדבריו, יש ברבני הבית היהודי נכונות לתאם עמדות עם החרדים בנושא הגיוס, אך הם התאכזבו לגלות כי בצד השני רק שוללים את המתווים המוצעים, ולא מציעים אלטרנטיבות ריאליות.
"מהלך דרמטי, כמעט היסטורי"
מנגד, בסביבת האדמו"רים אומרים כי מטרת הפגישות הייתה הצהרתית - הפגנת אחדות בין כל הזרמים הדתיים והחרדים בנושא זה – וזו הושגה. "מבחינתנו זה מהלך דרמטי, כמעט היסטורי, שרבני ה'מזרחי' מתקבלים ככה אצל האדמו"ר מגור והאדמו"ר מוויז'ניץ. הם לא קראו להם כדי לדון איתם בפשרות ובמתווים - את זה יעשו הח"כים והעסקנים - אלא כדי לדבר איתם על החשיבות של עולם התורה".
בצד החרדי מדגישים כל העת כי הם מוכנים להתגמש בנושא הגיוס, אך הקו האדום מבחינתם הוא גיוס בכפייה.
"לא נסכים שיוציאו מהישיבות תלמידים שרוצים ללמוד תורה – אפילו לא אחד". למרות חילוקי הדעות הם מאמינים כי ניתן להגיע לשיתוף פעולה עם רבני הבית היהודי בנושא, שכן בציונות הדתית חוששים כי חוק "גיוס לכל" שמציע לפיד, יפגע גם במסלול ה"הסדר" ובבנות הדתיות.
סיבה נוספת לאופטימיות במפלגות החרדיות היא בשל הפערים האידיאולוגים העמוקים בתוך הציונות הדתית והבית היהודי עצמו. חלק מהח"כים במפלגה אינם רואים עצמם כלל ועיקר כמחוייבים לציית לרבנים, בניגוד לח"כים מסיעת "תקומה" - ובהם בכיר המפלגה, אורי אריאל, שרואים עצמם מחויבים לעמדת הרבנים.
ברשימת הח"כים הטריים יש כמה המזוהים כקרובים לחרדים לעיתים יותר מאשר לבנט. העסקנים החרדים מקווים כי על מנת לגשר על פערים אלה ולשמור על שלמות המפלגה, ייאלץ היו"ר לזנוח את מתווה לפיד, ולגבש הצעה חלופית המפשרת בינו לבין החרדים.
רב העיר קריית שמונה, צפניה דרורי, גם הוא מבכירי הציונות הדתית - התייחס לשאלת חובת הבית היהודי לציית ל"דעת תורה", וקבע כי בנושא הגיוס "הם יהיו מוכרחים לשמוע לנו". בראיון לרדיו "גלי ישראל" אמר על בנט: "הוא יודע שבנושא הזה צריך להיות מותאם עם מי שעוסקים כל היום בחינוך. אין ספק. הם יודעים יפה מאוד שאנחנו חייבים לתת להם את הגיבוי".
לשאלת המראיין, אלעד קינסט, האם ברור לו שיו"ר המפלגה לא יסטה מהנחיית הרבנים, ענה דרורי: "כן - אם הוא רוצה להמשיך לחיות פוליטית... אם בנושאים מעין אלה הוא יחליט לבד בלא שיקול דעת תורני - זה יהיה סוף דרכו הפוליטית".
לפנייה לכתב/ת 
