מיהו חילוני? חוץ מהרבנים - כולכם

גמגום מחלֵן ראשון

גילוי נאות: אני גם ציוני, גם חִלוני, גם דתי, גם ריבוני, גם הומאניסט, גם פמיניסט וגם פלורליסט המגמגם את תורת ישראל לשִבעים פנים של גם וגם וגם וגם.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >

• הצילו, הפמיניזם שלי מנצח אותי/ רוחמה וייס
  

גילוי נאות נוסף: כשם שאינני יכול שלא לגמגם את התורה לשבעים פנים של גם וגם, כך איני יכול שלא לחלן אותה לשִבעים חלונות קרועים לרווחה. כחִלוני-דתי אני מאמין שעל כל מחפשי האלוהים לצאת אל מחוץ למחנה הרבני, לקיים מה שנאמר "וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (שמות ל"ג, ז').

גמגום מחלֵן שני

בשנות השבעים של המאה הקודמת שנאתי להיקרא "חילוני". המונח האומלל "דתל'ש" טרם היה אז, ואני סירבתי לתאר את עצמי כדתי-לשעבר שהפך להיות חילוני. בעולם ה"דתי" שממנו באתי היה למלה "חילוני" דימוי שלילי ביותר של ריקנות, ייאוש, חוסר ערכים, סמים ומין, ואילו המלה "דתי" הכילה בתוכה את כל האור, היופי, החום, הקסם, האושר, הטוהר, האמת, היציבות, הנכונות, הנאמנות, היושר, האהבה, הנחמדות, הנעימות, המקובלות, הזוך והזוהר.

אני חילוני מאמין. ארי אלון(צילום: עילי קמחי)

גמגום מחלֵן שלישי

חילוניותי נובעת מתוך המשמעות הקדומה ביותר של המילה "חילוני", המופיעה בתרגומו של אונקלוס למילה

המקראית "זָר". "אִישׁ זָר" מתורגם ל"גבר חילוני" שאינו נמנה על המעמד הנבחר של גזע הכהנים. בתורת כהנים כתוב לאמור: "וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְגֶבֶר חִילוֹנִי (במקור: לאִישׁ זָר) הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל" (ויקרא כ"ב, י"ב). כל עוד בת הכהן סמוכה על שולחן אביה, יש לה זכויות. היא מאבדת אותן עם נישואיה לאיש ישראל פשוט, כלומר לאיש חילוני.

גמגום מחלֵן רביעי

המילה המודרנית "חִלוּן" היא תרגום ל"סקולריזציה", שמשמעותה "הוצאת נכסי תרבות מתחום שלטון

הדת והכנסייה, והעברתם לרשות האזרחים... שחרור מפיקוח הדת..."

מעשה ה"חִלוּל", מלמדנו ביאליק, הוא גם מעשה גואל (כמו, למשל, חילול הכרם). ומאונקלוס, שתרגם את "יְחַלְּלֶנּוּ" ל"יְחַלְנֵיה" (יְחַלְנוֹ), אנו למדים שגם מעשה החִלוּן יכול להיות מעשה גאולה. "טרמינים" כגון "תפילה", "תורה", "מצווה", "אמונה", "אלוהים" ועוד זקוקים לגאולה דחופה. כל ה"טרמינים" הללו שבויים בחשיכה הרבנית, וכמהים להתחלן לשבעים חלונות קרועים לרווחה. וכל המרבה לחלֵן הרי זה מקוּדש.

גמגום מחלֵן חמישי

בעידן הפוסט-מקראי איבד המעמד הכהני את כל כוחו, והמעמד הרבני השתלט במקומו על הקודש. עידן זה נמשך עד ימינו. עד עצם היום הזה עושים הרבנים הכל כדי להיות המתווכים הבלעדיים בין אלוהיהם לבין צאן מרעיתם, שאינו אלא עדר של גברים חילונים שלא הוסמכו לרבנות.

אפילו לבת רב אסור לחצות מחיצות. אפילו לטוענת רבנית ולחברה בוועדה לבחירת רבנים אסור להיות מוסמכת לרבנות. כולן חילוניות(צילום: רויטרס)

אני מעריך ומאמין שמעשי החִלוּן הקדוש של חלוצות אלו יביאו לנו את בשורת האביב הפוסט-רבני, שבשיאו תתמלא הארץ ביהודיות חילוניות דתיות, וביהודים חילוניים דתיים, ונזכה ל"שבת אחים ואחיות גם יח"ד" (יח"ד בראשי תיבות יהודי-חילוני-דתי).

גמגום מחלֵן שישי

ככל שנרבה לחלן את הקודש נהיה יותר דתיים, ויתקיים בנו הכתוב: וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד

אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרָבָּנִי.

גמגום מחלֵן שביעי

כולנו ניצבים על סף בית המדרש המחלֵן של מורנו ורבנו חיים נחמן ביאליק, שכתב: "וּבְרַפְּאִי אֶת-מִקְדַּשׁ יְיָ הֶהָרוּס - אַרְחִיבָה יְרִיעוֹתָיו וְאֶקְרַע לוֹ חַלּוֹנָי..." על כל אחד ואחת מאתנו לרפא את מקדש אדוני האישי שלה או שלו. אין כל אפשרות לעשות זאת על ידי פסיקת פסיקים פסקנית ואחידה של פוסקי דור פסקנים ואחידים. יש לשבור אחת ולתמיד את הפסקנות הרבנית היהירה הזאת, ולעודד ספקנות ריבונית זהירה. יש לגמגם את התורה לשבעים פנים של גם וגם וגם וגם.

ובתרגום אונגלוס חופשי: רק אם נשכיל לממש הלכה למעשה את אומנות החִלוּן הקדוש, נזכה להוציא את תורת ישראל מחשכת עידן ה"Dos" אל המרחב המואר והפתוח של עידן ה"Windows". ועידן ה"Windows" הבא עלינו לטובה ייקרא בשפת הקדש עידן היח"ד, ובעידן היח"ד תתמלא הארץ יחידים ויחידות יהודים-חילונים-דתיים, וכל עם השם יהיו נביאים ונביאות, ולא יהיה אפילו רב ראשי אחד בארץ, ובאה לציון גואלת.

• ארי אֵלון, מחבר הספרים "עלמא די" ו"בא אל הקדש", מלמד בישיבה החילונית "בינה".