מכתב גלוי לגוף הבוחר: זכרו את הנשים שנשכחו
חברי האסיפה הבוחרת, אנא זכרו את חופית העגונה, את תמר הנסחטת ואת עירית המסורבת. זכרו אותן בבואכם לקבוע את זהותם של הרבנים הראשיים לעשור הקרוב. ואם אין בנמצא רב אמיץ שייתן את הפתרונות האפשריים עבור הנשים, הגרים ופסולי החיתון - שימו פתק לבן
בעוד שעות ספורות, כשתשימו את הפתק שיכריע את זהותם של הרבנים הראשיים, אני מבקשת שתזכרו את חופית ארבילי ותחשבו עליה. חשבו אז מה יהיה טוב עבורה, כי לחופית - הרב הראשי הנוכחי עוד לא נתן פתרון.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
חופית הוגדרה כ"עגונה" לאחר שבעלה שוכב בבית חולים כבר שש שנים ללא הכרה. מההחלטה האחרונה שאותה קיבלה מבית הדין הרבני עולה, כי היא נתונה במאסר עולם, שכן "לא נימצא פתח להתיר לאישה זו להינשא לאחר". ולא שאי אפשר מבחינה הלכתית להתיר אותה, אלא שנכון להיום אין בנמצא מי שייקח על עצמו את האחריות להתיר אותה, וזה בדיוק תפקידו של הרב ראשי שאותו תבחרו.
כשהמסורבת הופכת ל"סרבנית" בעיניי בית הדין
זכרו גם את תמר הנשואה לבעל שמסרב לתת לה גט כבר 12 שנה. לאחרונה הרב הראשי הנוכחי שיחרר אותו מהכלא שאליו
הוכנס בגלל "סרבנותו הקשה", משום שתמר מסרבת לשתף פעולה בעסקה ה"כל כך טובה" שבית הדין תיווך עבורה, וגרם לבעלה לרדת מדרישה של כמיליון שקלים תמורת הגט - ל-400 אלף בלבד. כך הפכה תמר, בן-רגע, ממסורבת גט - לסרבנית גט, דהיינו, זו המסרבת לקבל את הגט המוצע לה (תמורת תשלום), כאילו לא בעלה הסרבן והסחטן הוא המחזיק אותה בשבי, אלא היא עצמה.
זכרו את עירית . כאן הרבנים דווקא לקחו אחריות, ושלחו את בעלה הסרבן למאסר לאחר 8 שנות סרבנות. אבל למרבה האירוניה גם לאחר מאה יום בכלא, הוא ממשיך לסחוט אותה, מכפיל את דרישותיו מדיון לדיון - ובדיון האחרון כבר דרש 180 אלף שקלים(!) בנוסף לביטול חוב מזונות עבר, המסתכם במאות-אלפי שקלים.
זכרו את דנה (43), אמא, לבת 13 שלא מכירה את אביה כי הוא נטש אותה בלידתה ונעלם לארה"ב, והיא - העגונה כבר 13 שנה - נאלצת להשלים עם עוד דרישות וויתורים שבעלה מציב לה. היא לא הקימה משפחה חדשה, ולא ילדה ילדים נוספים, בעוד שבעלה בארה"ב נשא אישה והוא אבא לילדה בת 6.
אלה התגרשה מבעלה החרדי, שבתמורה לגט הצליח להוציא ממנה הסכמה כי כל הסמכות בעניין הסכם הגירושין תהיה נתונה לבית הדין הרבני. שלוש שנים לאחר הגט היא מצאה אהבה ונישאה בחתונה אזרחית, אך אז אוימה על ידי בית הדין הרבני כי אם לא תרחיק את בן זוגה מביתה החדש - היא מסתכנת בפגיעה קשה במשמורת הילדים.
אלו - ואלפים כמותן הן הסיבה העיקרית והחשובה לשתף פעולה עם הפארסה הנקראת "הבחירות לרבנות הראשית". גם אם בראשית דרכה אופיינה הרבנות באידיאליזם ישראלי ותחושת שליחות, הרי שכיום מדובר במוסד סקטוריאלי, שלא זו בלבד שמנותק ממרבית הציבור וגם לא נבחר על ידו, הפך עם השנים למקור מחלוקת, ולנטל שאין הציבור יכול לעמוד בו.
בואו נתחיל באתגרים האמיתיים
לכן כשאתם מהרהרים במי לבחור, גוף בוחר יקר, אנא שימו לנגד עינכם את הנשים הללו. בחרו נא ברב ראשי שלא מקבל הסחיטה באיומים של סרבני גט כלפי נשותיהם; רב שאין צורך להסביר לו שסחיטה באיומים היא עבֵרה פלילית, גם אם היא נעשית בין כותלי בית הדין. רב שיקבע כי גם אם האישה רוצה לשלם בעבור הגט, אין לקבל זאת, משום שגט שמושג תוך סחיטת האישה – פשוט אינו כשר.
אנחנו צריכים רב שלא יעסוק רק ב"ייעול השרות" ו"מאור הפנים" (וגם זה חשוב) - אלא יתמודד עם האתגרים והבעיות המחכות לטיפול דחוף: הפגיעה הסדרתית והמתמשכת בנשים במוסדות הדת בכלל, והאפליה הקשה שבה נתונות הנשים בבואן להתגרש בפרט; פגיעה הנובעת ממעמדן הנחות של הנשים בהלכה.
בחרו נא ברב שיביא בשורה אמיתית בתחום הדיאלוג שבין העולם ההלכתי למציאות המתחדשת; שיהיה בעל כתפיים רחבות מספיק לקדם שינויים בשיח ההלכתי, כמו למשל, תיקון תקנות דוגמת אלו שניתקנו במאה העשירית, האוסרות ריבוי נשים וגירוש אישה בעל-כורחה, ויוביל לפתרונות הלכתיים למסורבות הגט. נגיד, "הפקעת קידושין" ו"מקח טעות".
ולבסוף, אנא בחרו ברב שלא יתעלם מבעיית המונופול הדתי הקיים עם כפיית כלל אזרחי המדינה להינשא ולהתגרש רק באופן הדתי, תוך כיפופם לתרבות הלכתית דאת סמכותה אין הם מקבלים. רב שיהיה מוכן לבחון את מקומה של הרבנות הראשית גם בתוך מציאות של הפרדת הדת מהמדינה, או לכל הפחות לא יחסום הליכי חקיקה כמו "ברית זוגיות", המאפשרים פתרונות אמיתיים לבעיית המעמד האישי בישראל.
אך בעיקר, אנא בחרו ברב שאינו מתיירא לא מן ה"מתקדמים", לא מה"שמרנים" ולא מ"צבועיים"; שלא חושש שמא יפסיד את "העולם הבא" שלו, תוך ויתור על "עשיית מעשה" בעולם הזה. ואם אין אחד כזה בנמצא, אל תתייראו אתם, ושימו פתק לבן! בזה יהיה שכרכם בעולם הזה ובעולם הבא.
- עו"ד בתיה כהנא דרור היא מנהלת ארגון "מבוי סתום" למען נשים מסורבות גט
לפנייה לכתב/ת 
