על קו סיום: המועמדים לרבנות חושפים את המצע
הגענו לישורת האחרונה, וזה הזמן לעשות קצת סדר במירוץ: מי נגד מי? במי תומכים החרדים? מי מאיים על הרב הספרדי - ומה חושבים המתמודדים על הסוגיות שחשובות לכולנו?
הערב (ד') יוכרזו הרבנים הראשיים הבאים – הזדמנות כמעט אחרונה להיכרות בסיסית עם הטוענים לכתר. שבעה מועמדים הגיעו אל הישורת האחרונה באחד המרוצים המרתקים שידעה הרבנות הראשית, אך ההערכה היא כי ההתמודדות העיקרית היא בין שני מועמדים לתפקיד הרב האשכנזי: הרב דוד לאו ו הרב דוד סתיו, ובין שניים בצד הספרדי: הרב שמואל אליהו ו הרב יצחק יוסף. שעות לפני פתיחת הקלפי היחידה, במלון ליאונרדו בירושלים, אפשר להם ynet להציג את עצמם גם בפני אלה שלא שפר עליהם מזלם להיות בין 150 בעלי זכות הבחירה.
קצת סדר
הרב לאו נהנה בעיקר מתמיכת החרדים ומנהיגיהם - הרב עובדיה יוסף והרב אהרן לייב שטיינמן, ובדומה לאביו, הרב הראשי לשעבר ורבה של תל אביב כיום, ישראל מאיר לאו - הוא זוכה לאהדה גם בציבור החילוני, וצפוי לגרוף גם מקולות נציגיו באספה הבוחרת את הרבנים. רב העיר מודיעין-מכבים-רעות ב-17 השנים האחרונות, הוסמך לרבנות בבחינות בכתב בשנת 1994, והוא אף כיהן כרב הראשון של היישוב שוהם.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
בדיקת ynet: כך קיבלו המועמדים תעודת רב
לעומתו, הרב סתיו נתמך על ידי רוב סיעות הקואליציה (כולן, למעט "הליכוד") - ונחשב למועמדף המועדף בקרב הפלג הליבראלי בציונות הדתית, וכמובן בציבוריות החילונית. רבה של שוהם ויו"ר ארגון רבני 'צהר'. הוא בוגר ישיבת 'מרכז הרב' והכולל לדיינות בפסגות, והוסמך לרבנות על ידי הרב הראשי לשעבר, הרב אברהם שפירא זצ"ל, ובעל כושר לדיינות.
בתווך נמצא הרב יעקב שפירא, רב ציוני-דתי הנחשב קרוב לחרדים, שזוכה לתמיכת האגף השמרני בציונות הדתית
הנרתע מדרכו של הרב סתיו - אך מפצל בעיקר את קולות החרדים ועשוי לפגוע בעיקר בסיכוייו של הרב לאו להיבחר.
במאבק על גלימת "הראשון לציון" - הרב הראשי הספרדי - נמצאים הרב שמואל אליהו, המועמד הדתי-לאומי היחיד, שבשבועות האחרונים נהנה גם מתמיכה "לא טבעית" של הן של חרדים והן של דתיים ליבראליים, שאף שאינם מסכימים עם דרכו, מתייצבים לצדו על רקע העימות עם היועמ"ש, הנתפס בעיניהם כהתנגשות בין החוק לתורה. רבה של צפת, בוגר ישיבת "מרכז הרב", למד רבנות ודיינות במכון אריאל בירושלים. כיהן בתחילת דרכו כרב בעיירת הפיתוח שלומי ביחד עם גרעין תורני, ועסק בחיזוק הגרעינים התורניים.
המועמד החרדי לתפקיד הרב הספרדי, הנהנה מהתמיכה המשמעותית ביותר - הוא הרב יצחק יוסף, ומנהיגי החרדים - אביו, הרב עובדיה יוסף והרב אהרן לייב שטיינמן - הורו לאנשיהם להצביע עבורו. הרב יוסף הוא ראש ישיבת "חזון עובדיה" בירושלים ומחבר סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף" וספרים רבים נוספים. במקביל, העדיף למסור מספר שיעורי תורה מידי יום על פני התמודדות לתפקידים רבניים, המצריכים פעילות שאיננה קשורה לבית המדרש.
מועמד שלישי שצפוי לזנב בקולותיהם של שני אלה, ולזכות בתמיכה על חשבונם, הוא הרב ציון בוארון, שמלכתחילה הגיש מועמדות לתפקיד על רקע הסכסוך הפנימי בש"ס עם טרפוד "חוק עמאר" - ועמו האפשרות כי הרב הראשי היוצא, שלמה עמאר, ייבחר לקדנציה נוספת. הוא בוגר ישיבת חדרה, ולמד בישיבת 'תורה והוראה' בירושלים, ובהמשך בכולל 'תורה והוראה' בתל אביב. הוסמך לדיינות על ידי הרבנים הראשיים דאז, הרב עובדיה והרב הרב שלמה גורן. דיין מאז שנת 1984 - תחילה בטבריה, בהמשך בצפת ובנתניה, ולאחר מכן כאב בית-דין בבאר שבע ופתח תקווה. כיום מכהן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.
הרב רצון ערוסי הוא המועמד הרביעי, אך למרות אהדה רחבה בציבור, הוא נעדר כל תמיכה פוליטית, ובהתאם - סיכוייו להיבחר. הוא מכהן כרבה הראשי של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. ד"ר למשפטים. מומחה למשפט העברי, שהיה מועמד לכהונת שופט בית המשפט העליון. הוא אף נשיא עמותת "הליכות עם ישראל" ונשיא מכון מש"ה.
"עימות בחירות" בלתי רשמי
אל המתמודדים הועברו סדרה של 15 שאלות זהות, והובטח להם כי התשובות תפורסמנה כפי שנמסרו על ידם - הכל מתוך ניסיון אמיתי ללמוד דבר או שניים עליהם ועל השקפת עולמם, בעיקר בסוגיות דת ומדינה. ניתן לראות בהן מעין "עימות בחירות" בלתי רשמי בין שני הצמדים הבולטים, וללמוד גם על המתמודדים האחרים ביחס אליהם.
הרבנים דוד סתיו ו רצון ערוסי – נענו לקריאה, והשיבו על השאלות במלואן, הרב ציון בוארון ענה על רובן. מאוחר יותר, לאחר הפרסום, הצטרף אליהם גם הרב שמואל אליהו . לעומתם, מועמדי החרדים, הרבנים יצחק יוסף ו דוד לאו, בחרו שלא להתמודד עם השאלות הקשות, וניצלו את הבמה בעיקר כדי לספר על עצמם.
מי שנכשל ב"מבחן השקיפות" של ynet הוא הרב יעקב שפירא, שסירב לחלוטין לשתף פעולה עם היוזמה, והעדיף להקדיש את השעות האחרונות לפני הבחירות למאמצי שכנוע נוספים בקרב חברי האסיפה הבוחרת. נראה כי שפירא חטא גם כלפי עצמו, שכן החמיץ הזדמנות להתייחס, בין היתר, לדרך השנויה במחלוקת שבה השיג את תעודת ההסמכה שלו לרבנות ולספק הסברים לכך.
מי ששמרן ומי שפחות
הרב סתיו הנחשב, כאמור, מועדף על החוגים הליבראליים, מאמין ברעיון ה"כשרות הרגילה לכתחילה", ומבטיח כי "הרבנות הראשית בראשותי תבטיח את קבלת הוראותיה בענייני "היתר מכירה" על ידי רבנויות הערים - ללא יוצא מן הכלל". הוא רואה חובה לפעול בצורה יזומה כדי לסייע לכמה שיותר צאצאי יהודים להוכיח את יהדותם, כפי ש"צהר" עושה במיזם "שורשים". וטוען עוד כי יש לבחון מערך גיור לקטינים מזרע ישראל, שיוטבלו ויגוירו על דעת בית דין. עם זאת, הוא מתנגד ל"ברית הזוגיות": "נישואים יהודיים הם הדבק שמחבר את שרשרת הדורות ושומר עלינו כעם יהודי אחד לאורך ההיסטוריה. גורל העם היהודי תלוי בכך".
הרב לאו אינו מפרט את עמדותיו בסוגיות דת ומדינה, ואומר כי "בשיח הציבורי בישראל ועל הפרק ישנן סוגיות רבות ומורכבות, שאת חלקן העליתם בשאלון ואת חלקן לא. אני מאמין בכל ליבי שיש לפעול ב'דרכיה דרכי נועם' - בהסכמה, בהידברות, ולא בכפייה ובהתלהמות. למצוא את המכנה המשותף ולפעול למציאת פתרונות בכל הסוגיות האפשריות. מצד אחד לא לשנות את ההלכה היהודית שמסורה לנו מדורי דורות, ומאידך להקל ככל האפשר את הבירוקרטיה והתהליכים.
בצד הספרדי, הרב יצחק יוסף מציג עמדות המזכירות את אלו של אביו, מנהיג ש"ס, ומצהיר כי יש לפתור "הרבה בעיות שמעיקות על הציבור הרחב", כדבריו. "למשל, העניין של סרבני גיטין, זה דבר שמעיק. אני שמעתי עוד מאבא שלי לפני שלושים שנה וארבעים שנה כמה הדבר הזה מעיק. העניין של עגונות, כמה שזה כואב. איך ייתכן לסבול בכי של אישה שהיא עגונה, שבעלה מסרב לתת לה גט? אנחנו בדרך של בית הלל, לא להחמיר על הציבור כל מיני קשיים".
הרב אליהו מציג עד שמרנית, יחסית, המתנגדת להפקעת קידושין ("לא מקובלת על רוב הפוסקים"). לדבריו, "יש מספיק דרכים הלכתיות חזקות לכפות על כל סרבן את הגט, אם רק יאפשרו באופן חוקי להשתמש בהן. לא יהיה סרבן גט אחד". על הרפורמים הוא אומר: "גם הם אחים שלנו. לצערי דרכם לא צלחה וההתבוללות אצלהם מרקיעה שחקים. בדרך שלהם עם ישראל עלול לכלות חלילה. לא צריך להעתיק את הדגם שנכשל".
למה דווקא אתה?
הרב סתיו: בעולם החרדי פשוט לא מבינים שחרב מתהפכת מעל לעצם קיום מוסד הרבנות, ועל חובת הנישואין כדת משה וישראל. הם לא מבינים כי הגיבוי שלו אני זוכה בציבור החילוני ובכל המפלגות הציוניות - גיבוי שהם כה בזים לו - הוא, למעשה, המחסום מפני אישור, חלילה, של נישואים אזרחיים וביטול סמכויות הרבנות והמועצות הדתיות.
בהתחשב בכך שהיום שני-שלישים מהמדינה רוצים לסגור את הרבנות, אזי אם תוצאות הבחירות יצביעו חלילה על המשך ״עסקים כרגיל״, עצם קיומה הוא על זמן שאול. לכן המשימה הראשונה שלי אם אבחר היא להחזיר את האמון ביושרה של המערכת ואת הרלוונטיות של מוסד הרבנות לכלל הציבור הישראלי, וזאת על פי דרכו הממלכתית של הרב קוק זצ״ל. רק כך נוכל להמשיך להיות עם יהודי אחד בארצו ומדינתו.
הרב לאו: אני מאמין שלתפקיד הרב הראשי לישראל חלק חשוב באיחוד העם, במניעת הקרע המעמיק ובחתירה
להסכמה בנושאים רבים שעל סדר היום הציבורי. אני מביא מניסיוני במודיעין את היכולת להראות את היופי של היהדות שלנו לכל חלקי העם, למצוא את החלק השווה שיש בעם שלנו ולא את החלק החסר, לחבר בין אוכלוסיות שונות, בין מגזרים ועדות. בעיר מודיעין יזמתי מהלך ובו זוגות יכולים להירשם לנישואין דרך האינטרנט, הייתי מיוזמי המושג "שאל את הרב" באינטרנט - ואני מאמין ומקווה שנצליח בעזרת ה' לעשות מהלכים רבים וטובים למען הציבור, גם ברבנות הראשית לישראל.
מטה הרב יוסף: לאורך השנים נהג הרב להשתמש בפסיקותיו ב'כח דהתירא'. כח ההיתר, שהפך לסימן ההיכר המובהק של הרב, מייחד את מסורת הפסיקה הספרדית שהנחיל בדור האחרון מרן הגאון רבי עובדיה יוסף ביחס לזו האשכנזית. באחת מפסיקותיו הביא את דברי החיד"א, רבי חיים יוסף דוד אזולאי: "הספרדים אחוזים במידת החסד ולכן הם מקילים בהלכה, והאשכנזים אחוזים במידת הגבורה לפיכך הם מחמירים בדינים".
"ברגע שנלך אל ציבור ונכתת את רגלינו ממקום למקום, מעיר לעיר, ונביא את דבר ה', נראה להם את המתיקות של התורה - 'טעמו וראו כי טוב השם'. אנחנו נאהיב את התורה על הציבור".
הרב אליהו: אמשיך את הדרך מאירת הפנים של אבי, הרב מרדכי אליהו זצ" ל.