חרדים, רוצים ליבה? שלמו מאה אלף ש"ח
הממשלה מעודדת לימודי ליבה, אבל הישיבות התיכוניות החרדיות הן עסק יקר. בדיקת ynet העלתה כי ישיבות חרדיות המגישות לבגרות גובות בין 2,900 ל-1,650 ש"ח לחודש. ראש ישיבה: "אנחנו לומדים פי-ארבעה ממה שמתקצב משרד החינוך". אחד ההורים: מבקשים ממני יותר ממאה אלף ש"ח לארבע שנים. משרד החינוך: "מודעים לבעיה"
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"תג המחיר" שאותו נדרשים לשלם הורים חרדים חפצי השכלה כללית - אותם לימודי ליבה היקרים כל כך למערכת החינוך - מהווה חסם אמיתי בדרכם של נערים חרדים לתעודת הבגרות.
הבחירה: "ישיבה קטנה" או חינוך לא חרדי
האוכלוסייה החרדית נחשבת, על פי מדדים סטטיסטיים שונים, לאחת העניות בישראל (על פי מדד הביטוח הלאומי לשנת 2011 54.3% -מהמשפחות החרדיות מוגדרות כעניות). אך שכר הלימוד בישיבות התיכוניות החרדיות, קרי ישיבות חרדיות שבהם לומדים לבגרות מלאה - יקר במיוחד.
במשפחות שבהן אין יכולת כספית לממן ארבע שנות לימוד בעלות זהה לשכר לימודים אקדמי, נאלצים לוותר על חלום רכישת ההשכלה - גם זו הבסיסית עבור כל נער ישראלי, כתעודת בגרות. האופציה החרדית היחידה שנותרת פתוחה בפני מי שאינו יכול לעמוד בתשלומים של אלפי שקלים בחודש, הוא לימודים "בישיבה קטנה" רגילה, ללא בגרות או לימודי ליבה כמובן.
בהנהלות הישיבות טוענים כי הסכומים המפולפלים הם שכלול של שעות הלימוד הרבות, החופשות המקוצרות, המשכורות, הצוות, ולזה תוסיפו גם הזנה ותנאי פנימייה מפוארים, המתקיימים בחלק מהישיבות. בינתיים גם משרד החינוך לא מציע פתרון של ממש עבור המתבגר החרדי, שהנגישות להשכלה נותרת חסומה בפניו.
השיאנית: ישיבת "מערבא"
"זה כמו פנימיית איטון", מציין אחד ההורים שבנו לומד בישיבה הנחשבת לשיאנית שכר הלימוד מבין הישיבות
התיכוניות החרדיות שאותן בדקנו. שכר הלימוד עומד, לדבריו, על "2,900 שקלים וקצת" לחודש, ללימודים בתנאי פנימייה מלאים, ובמחירי מכללה יוקרתית. "בארבע שנים, זה יוצא יותר ממאה אלף ש"ח, סכום עתק במלוא מובן המילה", אומר הורה אחר החפץ בעילום שמו.
לדברי הורה שהתעניין השנה ברישום בנו לישיבה, במזכירות עדכנו אותו ואת שאר הנרשמים שנכחו במקום כי שכר הלימוד יעמוד על למעלה מ-3,000 שקלים. "אני חושב שהמטרה הייתה סינון כלכלי. זו דעתי, כמובן, ולא מידע מדויק, אבל התחושה שלי היא שמראש אמרו סכום גבוה כדי שהורים שמתקשים כלכלית, ירדו ישר מהרעיון". מלגות, או הנחות לאחים, אם תהיתם, אין בנמצא כלל.
התנאים בישיבה נחשבים לנוחים במיוחד. חדרי הפנימייה והאוכל הם "ברמת בית מלון" אומרים הורים שבניהם לומדים במקום, והמחיר הוא ככל הנראה בהתאם. "אפשר לשאול אידיאולוגית אם נכון שתהיה מסגרת כזו, שרוב ההורים החרדים לא יוכלו להרשות לעצמם אותה", אומר הורה שבנו למד בעבר במקום, "אבל אין לי ספק שהגבייה מעידה על מחיר השירותים הניתנים במוסד החינוכי, ולא על ניסיון לעשות קופה על גב ההורים".
אחרים נשמעו סקפטיים יותר, וטענו כי יש מקום להורדה של 30% לפחות משכר הלימוד הנוכחי.
בגרות יקרה במיוחד
ישיבת "נהורא", הבאה בתור במדד גובה שכר הלימוד, ממוקמת - כפי שמעיד אתר האינטרנט של הישיבה - בקמפוס מפואר ופסטורלי ביישוב מבוא חורון. שכר הלימוד הנוכחי עומד על 28 אלף שקלים לשנה לתלמיד. בתנאי פנימייה מלאים (כ-2,330 ש"ח לחודש למשך 12 חודשים). גם כאן מדווחים ההורים על תנאים משופרים ואיכותיים, הכוללים גם רחבות דשא ומגרשי ספורט. אך המחיר והיעדר אופציה אחרת זולה יותר, היה ונותר נקודה כאובה בחשבון הבנק.
אחריה במדד התשלומים נמצאת ישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, הנחשבת לוותיקה מכולן. רמת לימודי הבגרות הנלמדת במקום נחשבת לגבוהה, גם רמת לימודי הקודש איננה מפגרת מאחור. בוגרי הישיבה נחשבים לאיכותיים במיוחד ומבוקשים בקרב ישיבות העילית החרדיות.
ושכר הלימוד? זה עומד השנה, לדברי ההורים, על 1,970 שקלים לחודש, ללימודים במסגרת פנימייה. עם זאת, ניתנת אפשרות ללימודים אקסטרניים ללא לינה, בעלות של 1,670 ש"ח לחודש.
גם בישיבת "מאורות" בית שמש, או בשלוחה שלה "מתיבתא" שאינה פנימייה, ומיועדת בעיקר לתלמידים מרקע אנגלוסקסי - שכר הלימוד אינו זול. הורה לבן הלומד בשלוחה ציין כי שכר הלימוד עומד על 1,650 שקלים לחודש, ותלמידים המגיעים מירושלים נדרשים לשלם, בנוסף, גם עבור הסעה בסך 900 ש"ח לחודש.
רוצים להוזיל? גייסו תרומות
האם יש פתרון לסכומי העתק הללו - או שמדובר "בגזרה משמיים"? תלוי את מי שואלים. בצלאל כהן,
מנהל ישיבת "חכמי לב" - ישיבה חדשה שנפתחה השנה בירושלים במתכונת זהה, וגובה מתלמידיה שכר לימוד של אלף שקלים לחודש בלבד (כולל הזנה ולינה למי שצריך) - טוען כי מדובר בהוצאות אמיתיות לחלוטין.
"מחיר העלות האמיתית של אחזקת תלמיד היא פי-שלוש מהסכומים הנ"ל", הוא אומר ל-ynet. "אני יודע זאת כיום כמנהל שמתמודד עם העלויות. ההפרש במקרה שלנו, מגיע באמצעות תרומות וקרנות, שאנחנו מקווים לגייס לטובת העניין".
כהן לא לבד. בפני הישיבות התיכונות החרדיות עומדים מספר כשלים, שלדברי המנהלים - שחלקם בחרו לדבר שלא לציטוט - צריכים להילקח בחשבון. שעות הלימוד במקצועות קודש במקומות הללו, גבוה לרוב בהרבה מהתקציב הניתן עבורם כיום במשרד החינוך. הדבר יוצר צורך בתוספת תקציבית עצמאית.
מערכת הזנה היא תנאי הכרחי נוסף בישיבה שהלימודים בה מתחילים מוקדם בבוקר, ומסתיימים בשעות שמונה ותשע בלילה בממוצע. זאת לאור העובדה שמדובר בישיבות שבהן מציעים תוכנית לימודים המותאמת לנער החרדי, ברמת לימודי הגמרא הנדרשת במגזר - עם דרישות בגרות ברמת חמש יחידות לימוד במקצועות שונים. גם תנאי פנימייה הם, פעמים רבות, הכרח בל יגונה, עקב שעות הלימוד הארוכות, והמרחק מבתי התלמידים.
"את יודעת כמה מתקצבים לי שיעורי גמרא?" ספק שואל, ספק עונה, ראש הישיבה השיאנית "מערבא", הרב ברוך צ'ייט. "אנחנו לומדים פי-ארבע ממה שמתקצב משרד החינוך. הכסף שגובים הוא להשלמת החסר. יש פנימייה שבנינו עם חדר כושר, אנחנו הולכים לבנות חדר אוכל חדש, ועוד". הרב צ'ייט מציין כי מתקני המוסד הלימודי הינם ברמה הגבוהה ביותר בארץ מבין הפנימיות ומעונות הסטודנטים .
"הגבייה בקושי מכסה את ההוצאות. אנחנו לא לוקחים מעבר למה שצריך. אנחנו מספקים איכות לימודית ברמה גבוהה הן מבחינת התנאים, והן מבחינת הרמה הלימודית; גם בלימודי קודש ברמה גבוהה, וגם בלימודי חול שעשויים בעתיד לאפשר כניסה לאקדמיה. ויש גם משכורות שצריך לשלם: רבנים, כמו פרופסורים טובים, עולים הרבה כסף. כיום אנחנו בהפסד של עשרת-אלפים דולר בכל חודש".
והיכן משרד החינוך?
עבודה אקדמית שנעשתה לפני כשנתיים באוניברסיטה העברית, במטרה לטפל בשורש הבעיה, הועברה לעיונם של המנהלים במוסדות הנ"ל, אך בינתיים ללא התקדמות ממשית בעניין. במסגרת העבודה הוצע להנגיש את המערכת הקיימת באמצעות מערך מלגות לתלמידים מעוטי יכולת, לצד פתרונות שונים שיגבשו במשרד החינוך להקלה על המצוקה.
גם הגדלת מספר התלמידים הלומדים בכל מוסד, מוצע שם כפתרון שעשוי להוזיל חלק מהעלויות הגבוהות, אך גם הוא נמצא היום מחוץ למפה החינוכית הנוכחית.
מדי שנה נוספים למעגל הורים חרדים רבים שהעלויות הנוכחיות לא מאפשרות להם השתלבות של ממש במערך הקיים, והם נדרשים לבחור בחירה קשה ובלתי אפשרית לגורל ילדיהם, בין שתי אופציות שאינן לרוחם: ישיבה חרדית ללא לימודי ליבה, או ישיבות המשתייכות לזרם הדתי-לאומי, תוך אובדן היכולת לחנך את ילדיהם בדרכם.
במשרד החינוך, אומרים בתגובה לנתונים כי הם "מודעים לבעיית שכר הלימוד בישיבות החרדיות התיכוניות".
"בעיה זו נובעת, בין היתר, מהיעדר מסגרת פורמלית ותקציבית לקיומן של הישיבות החרדיות התיכוניות", אומרים שם. "למשרד מספר תוכניות לטיפול בנושא, בכדי שגם לנערים ממשפחות שהכנסתן ממוצעת ולמטה מכך, תהיה האפשרות ליהנות מחינוך חרדי במתכונת ישיבתית-תיכונית. חלק מתוכניות המשרד נמצאות כבר בביצוע, וחלקן עדיין נמצאות בבחינה מקצועית".
לפנייה לכתב/ת 
