מסע אל השטעטל הסמוך לביתכם

"אנשים רצים למזרח הרחוק כדי לפגוש תרבויות נידחות, אבל לא מכירים את מי שגר בעיר לידם", אומר ישראל גרינהויז, שיזם ומדריך סדרות סיורים במגזר החרדי, על ציר ירושלים-בני ברק. "קודם תכיר ואז תשפוט".

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

• גבר שהיה אישה צריך להניח תפילין? 
  

"אני לא מצפה לכך שמשתתפי הסיור יהפכו למעריצים של החברה החרדית או שישנו את עמדותיהם כלפיה", אומר גרינהויז. "אני כן רוצה שהם ייחשפו אליה מספיק, כדי שיוכלו לגבש עמדה כלפיה מתוך עמדה מושכלת, ובלי להיגרר לדמגוגיה ופופוליזם".

"לא מציג את החברה הזאת מזווית סובייקטיבית, אלא מתוך נקודת מבט אנתרופולוגית, על הטוב והרע שבה". גרינהויז בפעולה(צילום: יהונתן חזני ציון)

ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון, שמטעמו נערכים הסיורים, מדגיש כי לא מדובר בהכרות עומק עם ההלכה או יסודות האמונה היהודיים, כי אם מפגש תרבותי-חברתי. "אנחנו עוסקים בידיעת הארץ, התחום כולל גאוגרפיה, היסטוריה, טבע וגם חברה. היו לנו סיורים שעסקו בחברה המוסלמית, יש כיום, סיור בעקבות העדות הנוצריות, ועכשיו גם החרדים נכנסו לתמונה. הציבור החרדי הוא ציבור שכולם מכירים אותו, אבל אף אחד לא מכיר אותו באמת. הוא בגדר 'חור שחור', עבור החברה החילונית או הציבור הדתי", אומר רוזנטל.

חרדי לנצח

גרינהויז שהיה חרדי, נטש את חייו בבני ברק, ועבר עם אשתו וילדיו להתגורר בעיר חילונית. במגזר החרדי עורר הצעד הזה סערה, והיה אף מי שניצל את המהלך כדי לטעון כאילו החזרה בשאלה היא תוצאה של השירות של גרינהויז בצבא. הוא עצמו מכחיש את הקשר מכל וכל.

"בסיכום כללי, כלום לא קרה", הוא מבהיר. "החזות חרדית שלי נשארה. הזקן, הכיפה. במידה מסוימת אשאר חרדי לעולם ועד. תמיד תעלה לי בראש, איזה אמירה שנונה ביידיש".

גם הילדים של גרינהויז עודם לומדים בתלמוד תורה של חצר חסידית, אבל, לדבריו הם בהחלט מודעים לעובדה כי אביהם מחלל שבת. "בסופו של דבר, כל ניסיון להגדיר אותי יהיה שגוי. שהרי הגדרה, מעצם טבעה, היא דבר מוגבל", הוא אומר.

לדבריו, הוא אינו חש שייך לחברה החילונית ."טלוויזיה לא מעניינת אותי, ואני אדיש כלפי רוב מה שמרתק אותם. 98% מכל האוכלוסייה בעולם הם אנשים רדודים, ויש רק 2% בני אדם שחושבים, ואלה, המעניינים, נמצאים בסופו של דבר בכל מקום. יש לי את הקליקה שלי שמתעניינת באישים וכתבים כמו ביאליק, מרקס, תנ"ך, קפקא. כל שאר התיוגים לא משחקים אצלי תפקיד".

נקודת מבט אנתרופולוגית

איך אתה מצליח להשאיר את הכול מאחור ולא להיות שיפוטי?

"ברמה האישית יש לי דעות, אבל הן לא נכללות בסיורים. בניתי את הסיור באופן דומה לאלה העוסקים בעדות הנוצריות,

שם לא נכנסים לשאלה אם ישו הלך על המים או לא, אלא מוקד העניין הוא חברתי. מיהם האנשים שחיים לידנו? מה הם חושבים? מה הם מרגישים? ההבדל הוא שמי שמעביר את הסיור על הנוצרים הוא לא נוצרי, ואילו אני חרדי לשעבר".

לא פעם נתקל גרינהויז במהלך הסיורים,בדמויות מעברו. "פגשתי לאחרונה את אחד הבנים של האדמו"ר מגור, וזכיתי להפתעה. כל כך התרשמתי ממנו, הרבה יותר מבעבר. סיפרתי לו שיש לי סיור בשבוע הבא, שבו נתמקד בדמותו של אחד מאבות השושלת שלו, שהיה דמות מורכבת מאוד, עם עולם פנימי סוער, שהצליחה לאחד סביבה קהילה של ניצולי שואה, שראו בו אב ואם, וגם כתב את 'תקנון גור' המפורסם, הכולל הנהגות מיניות וציבוריות קיצוניות במיוחד.

"הבן של האדמו"ר נכנס ללחץ - איך אני הולך להציג אותו את אחד מאבותיו? אני הבהרתי לו שהמוטו של הסיורים האלה הוא היכרות. אני לא קובע מה טוב ומה רע. אני מציג את הדמות הזו עם כל המורכבות שלה, ומשאיר לאנשים את המנדט לשפוט ולהחליט בעצמם. התפקיד שלי הוא לא להביע דעה, אלא לתאר מציאות".

חוסר הבנה בסיסי

הסיורים של גרינהויז מחולקים לתחומים שונים, מאלה המתמקדים בחיי היום היום של החברה החרדית – קניות, כשרויות וביגוד, ועד לאלה העוסקים במישור הציבורי- פוליטי וביחס החרדים אל המדינה.

מציע נקודת מבט נרחבת על העולם החרדי. סטודנטים מסיירים בבני ברק, לא כולל ציון(צילום: יהונתן חזני ציון)

"כשאתה מדבר עם חילונים על חרדים אחד הדברים הראשונים שצצים, זה ציונות ואי עמידה בצפירה ביום הזיכרון. התחושה היא שחרדי מזלזל בחללים ובהקרבה שלהם. ביום השואה יש צפירה וישראלים עומדים וחרדים לא. לא נהרגו חרדים בשואה? לא אכפת להם מסבא שלהם שמת? או שאולי אין בכלל קשר בין אחד לשני?" לדברי גרינהויז, הסוגיה הזו היא דוגמה קלאסית לחוסר ההבנה הבסיסי של החילונים את החברה החרדית, מה שמגביר את הניכור בין שני המגזרים.

אחד הסיורים מוקדש כולו לסוגיה הזוכה לאחרונה בהתעניינות גוברת מצד הקהל הרחב – השידוכים. "אצלי זה היה,

פגישה אחת, בת פחות מחצי שעה. אחר כך אפילו לא זכרתי איך היא נראית. הם יכלו להחליף אותה במישהי אחרת ולא הייתי יודע מזה. לאדם בחוץ מאוד קשה לתפוס את הרעיון של שידוכים בחברה החרדית, במיוחד אצל חסידים. לכן, היה לי ברור שחייבים לכלול אותם בסיורים".

שישה מפגשים יכולים לדעתך באמת לשנות תפיסה?

"בעיניי, כן. מי שיגיע לכל הסיורים ולא לסיור בודד פה ושם, יקבל פרספקטיבה רחבה על החברה הזו. ומבחינתי כאן מסתיימת העבודה. אין לי ציפיות מעבר. אני מקווה שאנשים יגיעו והתעניינו, ושבפעם הבאה שנושא כלשהו עולה לכותרות תהיה להם אפשרות לפתח דעה הרבה יותר מחכימה בסוגיה שעל הפרק".