בדיקה: 400 ניתוקי מים בחודש בבאר שבע

רשות המים הביאה היום (ד') לאישור ועדת הכלכלה את הכללים החדשים לניתוקי מים, במטרה להגביל אותם בעיקר לחייבים סרבני תשלום ולמפעלים ועסקים מזהמים או שגורמים למפגעים תברואתיים. הכללים מעניקים הגנה לאוכלוסיות מוחלשות מוגדרות אשר אי תשלום חשבון המים מצדן נובע ממצבן הכלכלי ולא מסרבנות תשלום.

• כך עלולים תאגידי המים לפגוע קשות בתעשייה
• השר שלום: לבדוק זמן ההמתנה בתאגיד המים
• המדינה דווקא רוצה שתבזבזו מים
  

מנכ"ל רשות המים, אלכסנדר קושניר, הודיע כי החסינות מניתוקים תחול על כ-700 אלף משפחות שהן שליש מציבור הצרכנים. קושניר הדגיש בהצגת הכללים החדשים כי הם מבוססים על העיקרון ש"ניתוק אינו מהווה סנקציה על אי תשלום אלא צעד בשל אי תשלום חוב שוטף לסרבני תשלום בעלי יכולת כלכלית, תוך מתן הגנה לאוכלוסייה חלשה". הוא טען כי לו הכללים האלה כבר היו בתוקף, ניתן היה למנוע בעזרתם 70% מהניתוקים כיום.

1,000 ניתוקי מים בחודש בישראל

הדיון בכללים רק החל וטרם נקבע מועד אישורם. אולם בדיון הראשון על הכללים חזרה ועלתה הדרישה, מפי חברי הוועדה ונציגי ארגונים וציבור, לאסור כליל כעיקרון על ניתוקי מים בהיותם זכות יסוד בסיסית למעט במקרים חריגים.

יו"ר הוועדה ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) אמר כי הוא היה שמח לו ראש הממשלה ושר האוצר היו מביאים לאישורו חוק ממשלתי שימנע כליל את ניתוקי המים. עד כה הליכי הניתוק בתאגידי מים מבוססים על נוהל שקבע מנכ"ל משרד הפנים לפני 10 שנים.

פנייה לאיסור טוטלי של הניתוקים עשה השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, במכתב ששלח לשר האנרגיה והמים, סילבן שלום, שהיה אמור להשתתף בדיון אלמלא נקרא לראש הממשלה בעניין דחוף. פרץ כתב כי "מדיניות ניתוקי המים איננה מקובלת. מדובר בהליך אגרסיבי שיש לאסור אותו. ניתן למצוא דרך משפטית לפתור את הסוגיה או לבחון דרכים אחרות".

אישור הכללים החדשים מחייב התייעצות עם השר להגנת הסביבה. ניתן על פיהן לנתק מים למי שצבר חוב של יותר מ-500 שקל (במקום מ-350 שקל כיום) לאחר 2 התראות עם חריגות של נזקקים שמוכיחים את מצבם הכלכלי. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה יש בממוצע מעל 1,000 ניתוקי מים בחודש למשפחות בישראל.

אולם בוועדה התברר כי הניתוקים אינם גזירה שווה. עמותת ידיד הציגה נתוני בדיקה בערים הגדולות, לפיהם בתל-אביב וחיפה לא מנתקים מים אבל התאגיד בירושלים מנתק ובהיקף של 2,775 ניתוקים בשנה ובבאר-שבע מנתקים 400 צרכנים ש"זה מספר ענקי". נציגים של תאגידי מים אחרים מסרו כי גם בתחומם לא משתמשים בנשק הניתוק.

הצעה: לשתף עובדים סוציאליים בהחלטה

ח"כ יצחק שמולי (עבודה), מראשי המחאה החברתית, הוביל את הקו שסחף דוברים אחרים לפיו עצם קביעת הכללים מעניקה לגיטימציה לניתוקי המים, שהם פסולים עקרונית. הוא טען, כי עניין זה נמצא באחריות הממשלה, ולא ניתן להאשים בהם את מדיניות התאגידים שתכליתם החוקית היא לעשות רווחים. לדבריו, המדינה היא שצריכה לסבסד את המים של מעוטי היכולת.

ביקורת אחרת נבעה מהחשש הצפוי ליישום לקוי של הכללים בעיקר במתן ההגנה למגזרי האוכלוסייה המוחלשים. החשש הוא מהפעלת ועדות החריגים בידי תאגידי המים, שהם בעלי עניין לעשיית רווחים, במקום בידי גופים ציבוריים חיצוניים שאינם נמצאים בניגוד עניינים, ושיהיו חייבים לשתף בוועדות בעלי מקצוע משירותי הרווחה.

קושניר טען בהקשר זה כי היו מגעים בין רשות המים לשירותי הרווחה, שטענו כי בכוח האדם הקיים הם אינם יכולים להכיל את השירות הזה. הוא דחה גם הצעה לשתף עובדים סוציאליים בגמלאות תמורת תשלום על כל ישיבה של ועדת חריגים. אולם היו"ר ברוורמן קנה את הרעיון והודיע כי ישקול לעגן אותו בכללים לקראת אישורם הסופי.

התעשיינים: אלימות שנועדה למקסם רווחים

בדיון חזרו ועלו עדויות מזעזעות של צרכני מים חסרי יכולת כלכלית שהתאגידים סגרו להם את הברז ועוד מנפחים את חובותיהם. יורם מלול טען שהוא מנותק למעלה משנה וחובו תפח מסכום מקורי של 9,000 שקל ל-50 אלף שקל. הוא הקים כבר את "פורום מנותקי המים" ועומד בראשו.

נציג התעשיינים תאר את "הניסיון האיום ונורא" עם התנהגות תאגידי המים מול חייבים, שלדבריו "גובלת באלימות כדי למקסם רווחים, ומאלצת להסתבך בביורוקרטיה מסורבלת כדי למנוע את הניתוקים". ח"כ סתיו שפיר (עבודה) דיווחה בהקשר זה על שטף פניות של צרכנים שקיבלו חשבונות מנופחים אבל "נתקלים בחומות ואין להם עם מי לדבר".

נציגי פורום תאגידי המים טענו נגד "המדיניות הבעייתית של רשות המים", שלא נותנת להם למחוק חובות אפילו למעוטי יכולת וקונסת תאגידים שלא מעמיקים את הגביה, אבל בעצמה מעניקה הנחות ניכרות דווקא לצרכני המים הגדולים בעלי האמצעים. התאגידים טענו כי קשה להתעסק עם חייבים שאין מה לעקל להם, במקום שהמדינה תסבסד אותם.

מצד שני התאגידים הותקפו על כך שהם מושכים דיבידנדים במקום לנצל את הרווחים להוזלת תעריפי המים. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) טען מניסיונו כי "הצרכנים מסבסדים את התאגידים ב-400 מיליון שקל בשנה כי "החשבונות שלהם הכי לא אמינים, הצרכנים נדרשים לשלם הון על מים שלא צרכו, ולכן רבים הפסיקו לשלם".

היו"ר ברוורמן דחה את המשך הדיון לשבוע הבא וביקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על היקף הניתוקים בכל אזורי הארץ. הוא הבטיח כי בנוסח הסופי של הכללים יינתן מענה לכל אותם מנותקים שהתייבשו מחוסר אמצעים, במקום להבטיח לכל אזרח לפחות מכסת מים מינימלית שתהיה מחוסנת מניתוק.