מ' המשפטים: איקיוטק לא מדייקת במכתביה

איקיוטק עשויה להטעות צרכנים: בעקבות פניית המועצה לצרכנות, משרד המשפטים מסר את עמדתו בעניין דף ההסבר והמידע שאיקיוטק החלה לשלוח ל"חייביה", בתגובה לדרישות הצרכנים למידע. "לאחר בחינה, מצאנו כי התיאור המשפטי ואף העובדתי שכלול בדף המידע אינו מדויק מבחינה משפטית", כך נכתב בתשובה לעו"ד יעל כהן שוואט, היועצת המשפטית של המועצה. "בהינתן שזהו הנוסח של דף המידע שנשלח לציבור הרחב, כפי שמסרתם, יש בו לטעמנו פרטים שעשויים להטעות את הציבור", נכתב.

• המועצה לצרכנות: חשש שאיקיוטק ממשיכה להלחיץ צרכנים
• איקיוטק לא יכולה לפתוח לכם בקלות תיקים בהוצל"פ
• שר התקשורת: "לחקור את איקיוטק בגין נסיון מרמה"
  

• המועצה לצרכנות: חשש שאיקיוטק ממשיכה להלחיץ צרכנים
• בעלי איקיוטק שלח מכתב גבייה לאשתו?
  

חברת איקיוטק היא חברת שירותי תוכן, שהבעלים שלה, בן אופק, הוא גם הבעלים של חברת "במרום". היא טוענת ש-100 אלף צרכנים חייבים לה כסף על שירותי תוכן שנשלחו ב-SMS החל מ-2007, בין היתר: סרטוני בידור, שרות היכרויות וגישה לאודישנים. הצרכנים שקיבלו את מכתבי הגבייה מאיקיוטק, טוענים שמעולם לא נרשמו לשירותי החברה, או שהתנתקו מהם. "החייבים" אף טוענים שסכומי הגבייה מופרכים ומנופחים, שמשרדי עורכי-הדין מאיימים עליהם ושהחברה פונה גם לקטינים היו תינוקות, פעוטות וילדים בתקופת "החוב". מנגד, החברה טוענת שהחובות מוצדקים ושמותר לה לפנות לקטינים.

אביו של בן אופק, יום טוב בן שושן, אמר בדיון שעסק באיקיוטק בוועדת הכנסת, שהוא זה שייסד את החברה וש"כל תביעה על זמנים שלפני נובמבר 2008: לא היתה ולא נבראה. כל הסיפור הזה, זה זיוף אינטרנטי מתוחכם והונאה מפלצתית..", אמר. בן שושן אף תקף את בנו וטען שהוא "מסוכן".

בניגוד לטענת איקיוטק - החוב חייב לעבור דרך חברת הסלולר

במכתב מטעם משרד המשפטים, שניסחה עו"ד הילה דוידוביץ-בלומנטל, יש חיזוק לכמה מהטענות של המועצה הישראלית לצרכנות ו"חייבי" איקיוטק.

במכתב, מסכים משרד המשפטים עם עמדת משרד התקשורת, לפיה: "ככל שקיים חוב לצרכן בגין שירות של ספק תוכן והוא לא שילם בעבורו, הרי שהוא חייב לא לספק התוכן שכבר נפרע בידי חברת הסלולר, אלא לחברת הסלולר בעצמה. לפיכך, טענה של ספק תוכן שטוען כי צרכנים חבים לו סך אגב שירותי תוכן בסלולר, אינה אפשרית. בפעולתה זו חברת הסלולר משמשת למעשה כחברת אשראי כלפי הלקוח. היא מתחייבת להעביר בעצמה לספק השירות את התשלום בשם הלקוח וגובה את הכסף עבור כלל השירותים שצרך הלקוח מחשבונו.  בהתאם להרשאתו, בלי קשר אם שילם לה או לא..." להנחיות משרד התקשורת לצרכנים בהקשר זה, התנגדה איקיוטק לאחרונה ואף שלחה על כך מכתב למבקר המדינה.

לא ניתן לפעול לפי הנחיות שלא קיימות

איקיוטק טוענת כי בעת ההתקשרות עם הצרכנים, החברה פעלה לפי הנחיית משרד התקשורת, הדורשת אימות ודאי של מבקש השירות. ברם, לפי משרד התקשורת, הנחיה כזאת יצאה בנובמבר 2011. "קדם להנחיה, עד לשנת 2011, יכלה גם ספקית תוכן לשלוח את הסמסאות ולאמת אותן, דבר שאפשר רישום לשירות בידי הלקוח, מבלי שהוא ידע על כך בכלל", מסרו במשרד המשפטים. "לפיכך, הצגת מצג לפיו החברה פעלה קדם ל-2011 לפי הנחיית משרד התקשורת לענין זיהוי ואימות כפול של הלקוח היא מטעה, כי לא ניתן לפעול לפי הנחיות שלא היו קיימות".

החתימה הדיגיטלית לא חתומה

עוד טוענת איקיוטק במכתביה, שהחברה מחזיקה בחתימה דיגיטלית של החייב שאושרה על ידי חברות הסלולר, משרד התקשורת ובית-המשפט ושהיא חתימה מחייבת וכשרה. במשרד המשפטים מדגישים: "לדף המידע לחייב מצורף מסמך שנטען שהוא מהווה 'אישור חתימה דיגיטלית למנוי' ונחזה לכאורה כהצגת חתימה של הלקוח, ואולם באישור לא מוצגת כל חתימה של הלקוח והוא חתום לכל היותר במה שמתיימר להיות חתימה אלקטרונית מאומתת של החברה עצמה".

עוד כותב המשרד בנושא זה, כי לפי המסמכים ששלחה המועצה לצרכנות, לא מוצגת כל חתימה או הוכחה אחרת במכת של איקיוטק ל"חייביה" שהם אלו שחתמו על הסכם מול החברה והסכימו לקבל את תנאי העסקה. במשרד כתבו: "גם הקלדת ססמא כשלעצמה, אינה יכולה להוות חתימה או חתימה דיגיטלית, ועל החברה להכיח כי לצרכן ניתנה הזדמנות לקרוא את תנאי ההסכם וכי הסכמתו לכריתת ההסכם ניתנה במפורש ומדעת".

בניגוד טענת איקיוטק, אין בכלל חוק מסחר אלקטרוני

בדף המידע של איקיוטק מצויין "חוק מסחר אלקטרוני". "נציין כי לא קיים חוק שכזה אלא בעבר היתה קיימת הצעת חוק מסחר אלקטרוני, שלא התגבשה לכדי חקיקה ולכן היא חסרת משמעות משפטית ולא ניתן להתבסס עליה, כפי שנעשה", כתבו במשרד המשפטים.

איקיוטק לא יכולה לפנות להוצאה לפועל

החברה מציינת במכתביה, כי ברשותה כל האסמכתאות הנדרשות לפי דין כדי לפתוח תיק בהוצל"פ נגד חייבים. עמדת המועצה לצרכנות כפי שפורסמה לא מזמן, היא שאי אפשר לפתוח לחייבים תיקי תובענות בהוצאה לפועל על בסיס חוב, אלא אם קיימת ראיה בכתב. "לאור זאת, לא ניתן לפתוח תיק בהוצל"פ על בסיס צילום מסך של פרטי הרישום  לשירות שאינו מהווה ראייה בכתב" כותבים במשרד המשפטים. "לגבי צרכנים שנרשמו דרך אינטרנט לשירות מבלי שחתמו בנוסף על הסכם, לא מתקיימת דרישת הכתב ולפיכך היום לא ניתן לפתוח נגדם תיקים בהוצל"פ מבלי לפנות בתביעה קודם לבית-המשפט".

נציין כי בעת האחרונה, משרדי עורכי-הדין של איקיוטק החלו לנסות את מזלם ולהגיש תביעות בבתי-משפט נגד "חייבים". העצה שלנו היא לא לשלם את "החוב" עד לבירור העניין בבית-המשפט, אם הדבר יגיע לפתחו.

אין בכלל הנחיות של משרד התקשורת לעניין עמודי הרשמה

במשרד מדגישים: "בדף המידע מוצג כי החברה ואופן פעילותה, בהקשרים שונים, מפוקח או מאושר על-ידי משרד התקשורת. כך למשל, מוצג לצרכנים כי עמודי ההרשמה עומדים בהנחיות משרד התקשורת. כפי שנמסר לנו ממשרד התקשורת, הם מעולם לא קבעו הנחיות לגבי האופן שבו צריכים להיות מוצגים עמודי ההרשמה של ספקיות תוכן. משרד התקשורת אינו מפקח כלל על פעילותן של ספקיות תוכן, אלא על חברות הסלולר".

קטינים: איקיוטק מסתמכת על פסיקות של ערכאות נמוכות

המשרד אף מתייחס לכך שקטינים רבים קיבלו דרישות תשלום מאיקיוטק. "החברה טוענת כי ההתקשרויות שלה עם קטינים, בכל גיל, תקפות כי מדובר ב'דרכם של קטינים לעשותה', כנדרש בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות. אמיתית טענה זו מצריכה בדיקה משפטית. בהקשר זה מתבססת החברה על פסקי-דין מערכאות נמוכות ולמיטב ידיעתנו קיימים פסקי-דין שפסקו אחרת", כך נכתב.

טעון בדיקה: האם החברה פעלה לפי חוק הגנת הפרטיות

במשרד מסרו כי: "עוד טוענת החברה, כי היא פועלת בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות. יש לבדוק האם הצרכן נתן הסכמתו באופן הנדרש בחוק לשימוש שעושה החברה במידע אודותיו, לרבות התכנים שלכאורה צרך והאם החברה אגרה את המידע בהתאם להוראות הדין".

תגובת איקיוטק

מאיקיוטק נמסר בתגובה: "לצערנו, ניכר כי משרד המשפטים מתבסס על טענותיו השגויות של משרד התקשורת ואשר לגביהם הועברה ע"י החברה בשבוע שעבר תלונה למבקר המדינה באשר להתנהלות המשרד.

"תלונתנו למבקר המדינה מתבססת על העובדה כי קיימות סתירות רבות בגרסותיו השונות של משרד התקשורת בהנחיותיו לציבור, כפי שניתן למצוא בהנחיית שר התקשורת דאז אריאל אטיאס, העתק נוסח רישיון חברות הסלולר משנת 2007, מכתבים של משרד התקשורת ופרסומים תקשורתיים בדבר ההנחיות שנכנסו לתוקפן - כולם כאמור, הועברו לשולחנו של מבקר המדינה, ואנו מקווים שיקבל את מסקנותיו בנושא בהקדם. אנו קוראים לחייבים לשלם את חובת על מנת להימנע מצבירת תשלום ריביות".