איקיוטק: "צעקת אלפים נותרה ללא מענה"

בדיון שנערך בוועדת הכלכלה היום (ב') דרש יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן (עבודה) מהרשות להגנת הצרכן ורשויות המדינה הרלוונטיות, לדון באופן מיידי בנושא איקיוטק ולפרסם לציבור המלצות כיצד לפעול עד בירור סופי של הפרשה עם כל הגורמים המתאימים.

• איקיוטק לא יכולה לפתוח לכם בקלות תיקים בהוצל"פ
• שר התקשורת: "לחקור את איקיוטק בגין נסיון מרמה"
• המועצה לצרכנות: חשש שאיקיוטק ממשיכה להלחיץ צרכנים
• רשויות המדינה מנסות לפעול נגד איקיוטק 
• בעלי איקיוטק שלח מכתב גבייה לאשתו?
  

הדיון התקיים לבקשת ח"כ בועז טופרובסקי (יש עתיד) שבדק תלונות של נפגעים וכשזימן ללשכתו בכנסת את נציגי החברה לקבלת תגובתם הם רמזו לו לטענתו לרדת מהנושא וכשסירב איימו עליו בנוסח, "מהרווח של מאות מיליוני שקלים אנחנו יכולים לשכור עורכי דין וגם להכפיש אותך בתקשורת". הוא הגיב בזימון משמר הכנסת לגרש את נציגי החברה והתלונן על האיום במשטרה. במהלך הדיון הוא ציטט עו"ד שאמר על עמיתיו שולח האיומים "אין עורך דין שמכבד את עצמו שייקח עליו משימה כזאת".  

חברת איקיוטק יצאה לפני מספר חודשים במסע גבייה נגד 100 אלף צרכנים, שלטענתה חייבים לה כסף על שירותי תוכן דרך הסלולר. "החייבים" טוענים מנגד, שהחברה שולחת מכתבי הודעה על חוב של אלפי שקלים לקשישים, קטינים ול"חייבים" שכלל אינם חייבים. החברה מעסיקה כ-20 משרדי עורכי-דין, שנציגיהם "משכנעים" את החייבים לכאורה, לשלם מייד, אחרת חובם יגיע להוצאה לפועל, למרות שברשות האכיפה והגבייה מדגישים כי החברה לא יכולה לפתוח תיק במסלול המהיר בהוצאה לפועל.

מקים החברה: "זה זיוף אינטרנטי מתוחכם"

אביו של בן אופק, יום טוב בן שושן, העיד בדיון: "אני הקמתי את במרום ב-2004", סיפר. "הייתי הבעלים, היו"ר ומורשה החתימה היחידי, עד נובמבר 2008. זה היה שירות אודישנים. את התוכן קיבלו בהודעות SMS. התוכן היה בתשלום. למה אנשים לא שילמו? כי הם התנתקו. אפשר היה להתנתק בכמה דרכים, בין היתר דרך חברות הסלולר, דרך החברה עצמה ודרך משלוח SMS. לפי המאזנים שהוגשו עד 2008 - אין חובות שרשומים לטובת החברה. כל תביעה על זמנים שלפני נובמבר 2008: לא היתה ולא נבראה. כל הסיפור הזה, זה זיוף אינטרנטי מתוחכם והונאה מפלצתית. העברתי את החברה לבן שלי בכפייה ובאיומים על חיי. הבן שלי אדם מסוכן. אני מבקש צוות חקירה מיוחד. רק 433 יוכל לתת מענה לדבר המפלצתי הזה".

עו"ד ימין דויד מהרשות (להגנת הצרכן) וסחר הוגן אמר: "נוצרת פה איזושהי דיספוזיציה שרק אביו של בן אופק הצליח לתקן אותה. נוצר פה הרושם כאילו היתה פה הונאה צרכנית, אבל אני חושב, כמו שאמר אבא של בן אופק, שאם המשטרה תשב ותחקור את זה כמו שצריך, אז יבינו שלא היתה פה הונאה צרכנית, היתה פה הונאה על רקע צרכני. וההבדל הוא עצום".

המשטרה: התיק נפתח מחדש, בודקים חשדות פליליים

לשכת עורכי-הדין: יתכן שיש עילת תביעה נגד החברה

איך יתכן שמישהי בת 83 חייבת כסף על שירותי דייטינג?

עו"ד יעל כהן שוואט היועצת המשפטית של המועצה לצרכנות, אמרה: "התחלנו הליך כזה עם החברה. ישבו איתנו שלוש שעות, הראו לנו דברים יפים. שלחנו להם 500 מכתבי התראה עליהם ביקשנו מידע, לא רק שמות ולא רק מספרים. אמרתי לעו"ד נועם קוריס (עוה"ד של בן אופק, הבעלים של איקיוטק ובמרום ואחד מיוזמי מבצע הגבייה מ.ק), אתם התובע - עליכם נטל הראייה. הם שלחו לי 37 עמודים למה הם לא צריכים לשלוח לי שום דבר, למה אין לי מעמד ואיני יכולה לייצג את הצרכנים. היום מאיימים עלינו בתביעת לשון הרע".

ח"כ בועז טופורובסקי, שפועל למען "חייבי" החברה, אמר בדיון: "אנחנו לא רוצים לפגוע בעסקים של אנשים ומי שיש לו חוב שישלם אותו, אבל מבדיקה שעשינו – היו אנשים שרכשו את השירות כמה ימים אחרי שהם נולדו. איך יתכן שמישהי בת 83 ניצולת שואה, חייבת כסף על שירותי דייטינג, הכוכב הבא בישראל והאח הגדול? ויודעים מי עוד קיבל דרישת תשלום? אהוד אולמרט. יש מכתבים מזויפים שנשלחו. הם טוענים שיש להם כתובות אי.פי, אבל יש שלוש כתובות אי.פי שחוזרות על עצמן באלף מקרים שנבדקו. אפילו חברות הסלולר אומרות - אין שום חוב.

נציגי איקיוטק: "מי אמר שיש נפגעים בכלל"?

להגנת איקיוטק, אמרה עורכת-הדין דפנה פישר, שמייצגת את החברה, למועצה לצרכנות: "מי שמכם לייצג את נפגעי איקיוטק? מי אמר שאלה נפגעים בכלל? חלק ניכר מאלה שהילד שלהם רשום, הם אלה שנתנו את שמו כי רצו שישתתף בפרסומת לחיתולים.

"כשהצרכן נרשם לאתר, הוא היה צריך לקבל סיסמא לטלפון שלו ולאשר את הרישום. החברה עבדה, היו לה מאות אלפי לקוחות ונוצרו חובות. ב-2009 הוגשה בקשה שאתם לא מתייחסים אליה, לאישור תובענה ייצוגית. מי שהגיש אותה - הפסיד. ביהמ"ש פסק לטובת החברה - הליכי הגבייה התנהלו כדין. יש 3,000 מתלוננים, טרמפיסטים, ביניהם שלי הרמן אשתו של ח"כ בועז טופורובסקי, שאת זה הוא לא ציין".

השופט בדימוס אליהו וינוגרד, אף הוא שכיר של איקיוטק אמר: "הוועדה אינה מוסמכת להחליף את בית המשפט, כך נכתב במכתב ההזמנה לוועדה. בית-המשפט כבר דן ופסק בתביעה ייצוגית שהוגשה ב-2009 בנושא הזה. התובע, עו"ד עמית זילברג, יצא וידיו על ראשו. תביעתו נדחתה. החברה עצרה את משלוח דרישות החוב וחידשה את המשלוח רק אחרי שניתן פסק-הדין. השופט בדק כל אחד ואחד מהמסמכים שהתובע ראה אותם לראשונה בביהמ"ש והשופט הציע לו לחזור בו מהתביעה והוא סירב.

וינוגרד: שהחייבים יפנו לחברה

וינוגרד אף הציע לחייבים לפנות בעצם לחברה כדי לקבל מידע על חובם. זאת על רקע קריאות של עורכי-דין שישבו בחדר וטענו שהוא הופך את נטל הראייה, שאמור להיות מוטל על החברה הדורשת ולא על חייביה. "ההצעה בשם החברה היא שכל חייב שמבקש לראות את המסמכים שנוגעים לו - תינתן לו האפשרות לכך", אמר וינוגרד.

"כל שעליו לעשות זה, לפנות לעורך-הדין שפנה אליו ולקבל את הדרישה בכתב במייל או בפקס. יינתנו לו 30 ימים של הפסקת ההליכים המשפטיים נגדו, כדי שיוכל להתייעץ ולהחליט על עצמו. לא מדובר בחוב קולקטיבי, מדובר בחוב אישי, לכן כל אחד זכאי לראות את המסמכים".

הבעלים של החברה ויוזם מבצע הגבייה בן אופק, אמר להגנתו: "ב-2009 נכנס השופט ואמר אני רואה בעצמי את דפי ההרשמה ואת אופן התשלום וראה שזה ברור. מי שלא בודק את חשבון הטלפון שלו - שיבוא בתלונות לעצמו. יש פה צביעות, אני חברה, יצרתי תוכן ומגיע לי כסף".

"אם עד היום ב-12:00 לא תשלמו את החוב יעקלו לכם את החשבון"

מאיר בן בסט, אגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת אמר: "יש משהו צורם המכתבים ששולחים עורכי הדין. נאמר בהם: 'אישרת את הרשמתך, תוך שאושרה בזיהוי כפול לפי הנחיות משרד התקשורת', אך בשנים 20-07-2009 לא היו שום הנחיות של משרד התקשורת. הן נכנסו לתוקף ב-2011. בעקבות השינוי הזה, הפסקנו לקבל תלונות של אנשים שאמרו: לא נרשמנו". 

נציג הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן עו"ד ימין דוד, אמר: "..יש פה הודעת אינטרנט של משרד עורך דין קוריס, שאומר לכל אחד מהפונים: מי שרוצה לפנות אליו יכול לקבל מידע, המספר הזה הוא 1-900. כולם יודעים מה זה מספר 1-900? עולה כסף.." 

בין "החייבים": אישה עיוורת, ילדים, עולים חדשים

בדיון דיברו מספר "חייבים". בין היתר, אוהד אבידר, סטודנט שטען שקיבל חיובים על רישום לשירות אודישנים בתקופת היותו קצין בצה"ל. הוא ביטל את החיובים ואלה הגיעו כעת שוב, בדמות "חוב" לחברת איקיוטק. "החוב שלי עומד על 800 שקל", סיפר, "אבל. בסביבה שלי כל אדם שלישי קיבל דרישה לתשלום. אבא שלי, חברה של אחותי, ילדה שהיתה קטינה. אלף, אלפיים ואף 3,000 שקל".

גולדי אם חד הורית לילדה בשם סופי, סיפרה כיצד בגיל 9 בתה נרשמה לשירות בלי ידיעתה. כעת מאיימים לעקל לה את חשבון הבנק. "הפקידה במשרד עורכי-הדין גיכחה כשאמרתי לה שהתיק שלי בטיפול המועצה לצרכנות. "'שהמועצה לצרכנות תשלם את החוב שלך', היא אמרה לי", סיפרה גולדי. "איך זה יכול להיות. למי מאיתנו לא היתה ילדה בת 9 שצץ לה באנר? ישבו שם חבר'ה אנשי מקצוע, עורכי-דין למדו את הפרצות בחוק והחליטו לעשות עליו קמפיין שלם".

שיר וילצקי, נערה בת 15 סיפרה שנרשמה לשירות כשהיתה בת 9 כי רצתה להיות רקדנית.  "רשמתי את הגיל שלי ואת מספר הנייד של אמא שלי. לא סיפרתי להורים שלי, אבל לא חשבתי שזה כרוך בתשלום. נתתי את האימייל של אבא שלי. לא קיבלתי שום הודעה שום כלום. כנראה שהתחייבתי לחוזה לכל החיים. ילדה בת 9".

עו"ד אופיר לב, שמייצג פונים מקבוצה שהקים בפייסבוק אמר: "הנתונים בקבוצה מאוד מדאיגים. מספר החברים בה מתקרב ל-5,000 וזו קבוצת פייסבוק בת 4 חודשים. אלה שגילו שהם רשומים לשירות חסמו אותו. היו ילדים שקיבלו מכתב כזה ולא הבינו למה עו"ד שולח להם מכתב והסתירו אותו מההורים. כל יום אני מקבל תלונות על אנשים שהיו בחו"ל בתקופה בה הם חייבים חוב לכאורה. אנשים שרכשו קו טלפון לאחרונה, קיבלו דרישת תשלום על חיובים בקו שעוד לא קיים, חייבים גם ילדה עיוורת ועולים חדשים שעוד לא עלו לארץ".

יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד טוען: "מדובר באחת השערוריות הכי גדולות שהיו פה בשנים האחרונות. קיבלנו מאות פניות שמייצגות ילדים בני שנתיים, 7, 8 שאין שום ערך לחתימה שלהם ושלא יגידו שזו דרכם של קטינים לעשותם, זה לא,  כי ילדה בת 8 לא חותמת על הסכם. רבים מהילדים מקבלים על שמם את מכתבי האזהרה מעורכי-דין. אחד האופנים של עוקצים מהסוג הזה, זה ששמות החברות מתחלפות. פנו אלי הורים שאמרו הילד שלי לא ישן בלילה.  צריך לעשות חקירה ובדיקה איך הגיעו השמות ומספרי הטלפון של אנשים לחברה. אני מאוכזב קשות מחוסר המעש של משרדי הממשלה משרד המשפטים, הכלכלה, המשטרה. כל אחד מגלגל את הכדור הזה והלאה".