"אינדיאנה ג'ונס" של הגניזה
לא פחות מכ-200 אלף כתבי יד יהודיים, חלקם בני יותר מאלף, מרכיבים את "הגניזה הקאהירית" - האוצר היהודי החשוב ביותר של המאה. פרופ' סטפן רייף מקיימברידג', מי שחשף את "הגניזה" ותגליותיה לעולם, מספר על המהפיכה שחוללה בתפיסת היהדות - ועל הוויכוחים שלא השתנו מאז ועד היום. בקרוב שלוחת מחקר גם כאן, באוניברסיטת חיפה
בשנת 1897 גילו זוג חוקרים בריטים, שנאור זלמן שכטר וצ'רלס טיילור, אוצר של ממש בעליית הגג של בית הכנסת "בית עזרא" בקהיר. עליית הגג ששימשה ל"גניזה",
מקום שבו מניחים ספרי קודש עם פסוקי תורה ואותיות שם הבורא לאחר שהתבלו - הייתה "מערת אוצר היסטורי".
החשובים בעולם, ובו לא פחות מכ-200 אלף כתבי יד יהודיים נדירים, חלקם בני יותר מאלף שנים. רייף הנחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בתחומו, עמד לאורך השנים מאחורי אין-ספור מחקרים וספרים רבים. אחד מהם, "התפילה היהודית", אף תורגם לעברית.
תקופות הגאונים. עד למציאתה יכולנו להעריך מה היה שם רק דרך מקורות מאוחרים. עכשיו יש לנו גישה ישירה ובלתי אמצעית לאותה התקופה. דרך אותם חלקים קטנים, אפילו מתפוררים, אנחנו יכולים לבנות תמונה של החיים היהודים במזרח התיכון לפני אלף שנה. חלק נכבד מהחומר, היה חדש עבורנו לחלוטין".
מתכוונים לבבלי. התלמוד הירושלמי נתפס כקשה ולא מובן, ולא ידעו לפענח אותו. היום יש לנו כתבים שלמים על התלמוד הירושלמי שנכתבו באותן התקופות, ואנחנו יכולים להבין מהם הרבה מאוד על מה שהיה בלתי נגיש.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לצד ספרים קרועים בני התקופה, נחשף מצבור שלם של מאות ואלפי מכתבים, ספרים, פרוטוקולים של בתי דין, כתבי הלכה, סידורים ועוד, שהשתמרו להפליא באקלים המדברי - חלקם מהמאה ה-9 לספירה.
קראו עוד בערוץ יהדות:
- יומן גיור: דחיות והשפלות בדרך ליהדות שלי
- מבוכה בש"ס: מרן נגד מרן נגד מרן
- החרדית שמבשלת לאמריקאים גלאט-להיט
רוב החומר נשלח לקיימברידג' שבבריטניה. שכטר אף הספיק לפרסם אודותיו מחקרים ספורים, אך תהפוכות הזמנים ושתי מלחמות עולם קטעו את המחקר, והובילו לזניחתו. האוסף כולו עמד ללא דורש עד לשנות השבעים. או-אז חוקר צעיר בשם סטפן רייף, היסטוריון ומומחה למדעי היהדות ולשון עברית של ימי הביניים, מונה לעמוד בראש המחלקה המטפלת בכתבי היד היהודיים באוניברסיטה.
תגליות שעוד מתינות לפיענוחן
לאחרונה הוענק תואר "דוקטור בפילוסופיה לשם כבוד" לפרופסור אמריטוס סטפן (שלמה קלמן) רייף מאוניברסיטת קיימברידג', מי שמוכר בעולם האקדמי כמי שחשף את "הגניזה הקאהירית" ותגליותיה לעולם.
"ההלכה הנוכחית היא בבלית. המנהגים הארצישראלים נכחדו ברובם, והגניזה בעצם מצליחה לספק לנו הצצה לעולם הלכתי שלם"(באדיבות ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה)
פרופ' רייף שימש עד יציאתו לגימלאות, כאחראי על הארכיב הענק, הנחשב היום לאחד
האוצר ממערות הטאליבן:
יהדות בת אלף שנה
קובי נחשוני
עשרות פריטים מהאוסף המוגדר כמשמעותי ביותר מאז 'גניזת קהיר' הגיעו לידי הספרייה הלאומית. במשך למעלה מאלף שנה הם הוחבאו במערות שבהן הסתתרו אנשי הטאליבן. בין הממצאים: כתבי רב סעדיה גאון ותרגום ספר ירמיהו, גם בעברית
"זו לא היתה התרשלות", הוא מתייחס בדיפלומטיות לשבעת העשורים שבהם נזנחה הגניזה הקהירית. "התחילו לתעד ולשמר, אבל חלק מזערי ביותר. כשמוניתי לעמוד בראש המחלקה, לא היה לי צוות עובדים, לא תקציב, ולא מחקר או אמצעי מיון. אני זוכר שאמרתי להנהלת האוניברסיטה, 'אנחנו חייבים תוכנית מחקר מסודרת' - והם אמרו, 'בדיוק בשביל זה הבאנו אותך'".
40 שנים מחייו הקדיש פרופסור רייף לאוסף שנחשב (ובצדק) למפעל חייו. עד היום הצליחו החוקרים לתעד ולשמר בין 70%-80% ממכלול הכתבים, אך גם היום יתכן כי תגליות נוספות ממתינות לפיענוחן. כתבים עתיקים, שצוות החוקרים עדיין לא חקר וקיטלג.
בשיחה עם ynet הוא חושף את ההחלטה למסד מחלקת מחקר חדשה באוניברסיטת חיפה בראשותו, שתאפשר לסטודנטים ישראלים ללמוד יותר על המשמעויות מרחיקות הלכת של ממצאי הגניזה הקהירית, ומסביר מדוע, בסופו של דבר, אוסף הכתבים ההוא אחראי על המהפכה באופן שבו אנו תופסים את היהדות כיום.
כמו היום: המאבק בין ישראל לבבל
את "הגניזה הקאהירית" הוא מגדיר כתיעוד נדיר של החיים היהודיים לפני אלף שנים. "עד הגניזה, אם היינו רוצים להכיר את העולם היהודי של התקופה המוקדמת, הדרך היחידה לעשות זאת הייתה באמצעות ספרים ותיעוד 'רשמי', שהודפסו לרוב במאות ה-16 וה-17 אחרי המצאת הדפוס. רוב כתבי היד מהתקופה שלפני הדפוס לא שרדו.
"בגניזה מצאנו תפילות ופיוטים שלא נכללו בנוסח הבבלי, ותפילות עמידה בכל מני נוסחים". פרופ' רייף(צילום: אוניברסיטת חיפה)
"הגניזה מכילה כתבי יד שלמים ומלאים מהמאות ה-12 וה-13- תקופות הצלבנים, ומהמאות ה-9 וה-10
אוצר יהודי:
נמצא קטע אבוד מהתלמוד הירושלמי
צופיה הירשפלד
באוסף מסמכים מגניזת קהיר נמצא משפט שחסר בגרסאות התלמוד המוכרות, שהופך את קטע הגמרא ממסכת ביכורים למובן. כמו כן נמצא חיבור של אחד מאנשי "המסורה", שמציג חלוקה של התורה לעשרה חלקים, במקום לחמישה חומשים
רייף מוסיף כי "כשמדברים על מקורות היהדות, מדברים לרוב על התנ"ך, המשנה והתלמוד. חלק נכבד מהחומרים של הגניזה אינם המקורות 'הרשמיים' הללו, אלא תיעוד של החיים עצמם: מכתבים, תעודות, ואפילו רשימות תכשיטים, או תלונות של נשים על בעליהן, חומר שהוא שיקוף של החיים היהודיים בפועל".
למידע הזה יש השלכות על האופן שבו אנחנו מבינים את היהדות את ההלכה?
"אני מסתכל על החומר מזווית של חוקר, לא של רב. יש כמובן גילויים מאתגרים ביותר. מה יעשו איתם הרבנים היום? זה סיפור אחר לגמרי. אין שום תחום שהגניזה לא גרמה בו למהפך. התנ"ך והעברית, למשל: אנחנו מכירים היום סוג מסויים של ניקוד בעברית. בעבר היו סוגי ניקוד אחרים שנעלמו, ודרך המכתבים הם נחשפים לפתע מחדש. היום יש לנו אפשרות לשחזר אותם באמצעות המכתבים שנשמרו בגניזה.
"דוגמה נוספת ולא פחות חשובה, היא התלמוד הירושלמי: לרוב כשמדברים על תלמוד,
מחקר:
יהודי המערב התבוללו אחרי חורבן בית שני
ynet יהדות
שני חוקרים מהאונ' העברית ואונ' ת-א חושפים פירוד בין הקהילות היהודיות משני עברי הים התיכון באותה תקופה. לדבריהם, הנתק הביא ככל הנראה להיעלמות הקהילה היהודית בארצות המערב - שהיתה רחוקה ממרכז הפסיקה היהודי העולמי בארצות המזרח
"אלו הן רק שתי השלכות ישירות על שני הספרים הכי חשובים בעולם היהודי, אבל זה כמובן לא נגמר רק בזה: גם הוויכוח הגדול של אותה התקופה, קיבל ביטוי בגניזה. בזמנו, היה מאבק גדול מאוד בין רבני בבל, לבין הקהילות בארץ ישראל (הידועים בכינוי 'בני מערבא', כמי ששכנו מערבית לבבל). מאבקים שהשפיעו על ההלכה כפי שאנחנו מכירים אותה.
"אנחנו יודעים שבארץ ישראל הייתה יותר גמישות הלכתית, היו שיטות כאלו ואחרות לכל קהילה. בסופו של דבר, ההלכה הנוכחית היא בבלית. המנהגים הארצישראלים נכחדו ברובם, והגניזה בעצם מצליחה לספק לנו הצצה לעולם הלכתי שלם ולא מוכר של אותם מנהגים קדומים".
"מהפכת הסידור"
מחקרו האחרון של פרופ' סטפן רייף על תפילת ה"קדיש", הוא המשך ישיר לאחת המהפכות הגדולות שעברו על העולם היהודי באותן מאות: "מהפכת הסידור". זו לדבריו, גם תהיה המשימה העיקרית של המחלקה החדשה "למחקר הרב-תחומי לגניזה הקאהירית", שתיפתח בחיפה – שהוא עצמו ישמש כראש הוועד המנהל שלה.
"אנחנו לא יודעים כלום על סידורים מלפני המאה ה-9 לספירה. עד אז, הכל היה בעל-פה, ושליח התפילה התפלל כפי שראה לנכון וללא שיטה אחידה. מאותה התקופה אנחנו רואים ויכוחים גדולים על העניין. רבני בבל היו בעד 'הנוסח האחיד', לעומת אנשי ארץ ישראל שהמשיכו במנהג להתפלל בהתאם לשליח הציבור. עם כתיבת הסידורים, הלכה הביקורת הבבלית על המנהג הארצישראלי והחריפה.
"הסידור של הרב סעדיה גאון, לדוגמה, הוא מקור למחקר. הוא נולד במצרים, התגורר תקופה בארץ ישראל ואז עבר לבבל. אז האם הסידור שלו הוא 'בבלי' - או שבין השורות ישנן השפעות של מנהגי ארץ ישראל שהביא לבבל?"
לדברי פרופסור רייף, בין הוויכוחים סביב התפילה נכללו גם מאבקים על התפילה החוזרת של שליח הציבור בקול רם (חזרת הש"ץ). "בארץ ישראל לא קיבלו את הרעיון הזה, כמו גם האם מותר בכלל למישהו לשבת בגבו למזרח בית הכנסת? כיום 'המזרח' הוא מקומם המכובד של רבנים ונכבדי הקהילה. אבל בעיניי קהילות ארץ ישראל זה היה אסור לחלוטין. שלא לדבר על הוויכוח חוצב הלהבות אם צריך לעמוד בתפילת 'שמע ישראל', או לא".
ה"קדיש" של היום, זה לא ה"קדיש" של פעם
רייף מצביע על ויכוח כמעט בכל גזרה של התפילה כפי שאנו מכירים אותה כיום: סדר התפילות, אמירת "פסוקי דזמרה" בשחרית, חיבור גאולת מצרים לגאולה העתידית ("בבל טענו שלא לעשות זאת, ובארץ ישראל ראו לנכון כן לכרוך אותם יחד").
"אין ספור קונפליקטים וויכוחים", הוא נאנח. "בגניזה מצאנו, למעשה, תפילות ופיוטים שלא נכללו בנוסח הבבלי, ותפילות עמידה בכל מני נוסחים. גם לשפה עצמה היה רכיב מאוד מעניין בתפילה. מצאנו לדוגמה אגדה שנכתבה כולה בארמית, למי? למה? מצד שני, מצאתי את נוסח ה'קדיש' שאנחנו מכירים שכתוב כולו בעברית, כי ככל הנראה כך היה נאמר בקהילות ארץ ישראל.
"מה שמיוחד בקדיש שאנחנו אומרים היום, בין היתר, זה הערבוב. הוא כתוב גם בעברית וגם בארמית, לסירוגין. בדרך כלל, אנחנו רואים תפילות שכתובות או בעברית או בארמית, והקדיש הוא תופעה ייחודית במובן הזה. במחקר שלי, אנסה להבין למה נוצרה התפילה הזו בשתי שפות.
"נושא נוסף, הוא תוספת של הזכרת נכבדי הקהל בשמם בקדיש. בקהילות בארץ זו הייתה, ככל הנראה, תופעה רווחת להזכיר את הנכבדים המקומיים בקריאת הקדיש. זכר לזה אנחנו רואים בתפילת הקדיש התימנית, שמזכירה את רבי משה בן מימון (הרמב"ם) שסייע להם רבות בשעתו".
יש באוסף הענק הזה כתב יד שחביב עליך במיוחד?
"קשה מאוד לענות על זה. כולם חשובים ומיוחדים. מצד שני, כשאני אוחז בידיי מכתב בכתב ידו של הרמב"ם, ברור שזה משפיע. מה שחשוב לי במיוחד, הוא להפיץ את המשמעויות של הגניזה לציבור הרחב שלא מכיר אותן כלל. והיום כל אחד יכול לראות את החומרים הללו מהבית שלו, און-ליין".
מה הפתיע אותך?
"מדהים אותי לגלות עד כמה היהודים הללו חיו עם דילמות שמאוד קרובות אלינו: ציונים מול כאלה שלא ציונים, נישואים עם לא יהודים, ואיך מגיבה לזה הקהילה. המון חומרים אנושיים של מה שעבר על הקהילות הללו. וכמובן, המחלוקות בין הבבלים ליהודי ארץ ישראל, שהיו לדברי הבבלים יהודים לא מספיק טובים ושומרי הלכה. אז ברור שזה מזכיר לנו תופעות שקיימות אצלנו גם היום, במיוחד סביב המחלוקות בענייני דת. מסתבר שזה מאפיין מאוד 'יהודי'".
"אין תחום שהגניזה הקאהירית לא גרמה בו למהפך". פרופ' סטפן רייף
צילום: אוניברסיטת חיפה
"אפילו תלונות של נשים על בעליהן". חלק מ"הגניזה הקאהירית"
באדיבות ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
מומלצים
