מתווכחים על אלוהים: המתים יחיו? ומתי משיח?
האם עשרת השבטים עתידים לחזור? מי יודע מתי יבוא המשיח - ומה יקרה בתחיית המתים? הרמב"ם נגד הרמב"ן, רבי יונתן נגד מחשבי הקצים - ורבי עקיבא נגד רבי אליעזר. לא היה לנו קל לבחור רק שלושה מתוך 101 הוויכוחים המרתקים שבספר "תיקו" היוצא בימים אלה. קריאה מהנה
האם עשרת השבטים עתידים לחזור?
הוויכוח של רבי עקיבא ורבי אליעזר
בימי המלך רחבעם בן שלמה מרדו עשרה משבטי ישראל, פרשו מממלכת יהודה והקימו את ממלכת ישראל. תחת שלטון בית דוד נותרו רק שבט יהודה, שבט בנימין וחלק מבני לוי. מאתיים שנה מאוחר יותר כבשו האשורים את ממלכת ישראל, והגלו את תושביה (או חלק מהם). המקרא נוקב בשמות המקומות שאליהם גלו עשרת השבטים:
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי" (מלכים ב י"ז, ו). לפי אגדה רווחת, בני עשרת השבטים גלו אל מעבר לנהר הסמבטיון, הגועש ומשליך אבנים במשך ששת ימי המעשה ונח בשבת בלבד (בראשית רבה פרשה יא, ה; עג, ו). יש שהסבירו שהמחזור הפלאי של הסמבטיון לוכד מאחוריו את בני עשרת השבטים, המקפידים לשמור שבת ואינם יכולים לנדוד ביום זה – שדווקא בו נח הנהר.
קבלו עוד תרבות יהודית :
- מוזיקה: הפייטנית הראשונה פורצת דרך
- הבמה: מרים פרץ ויעקב שוואקי נגד חמאס
- ספר: פירוש טהרלב על התורה
רבים ניסו לזהות את מקומות גלותם של בני עשרת השבטים. כאשר הפליג כריסטופר קולומבוס בשנת 1492 למסעו הנועז, צירף אליו את היהודי האנוס לואיס דה טורס, כדי שיתרגם את דבריו לעברית, במקרה שיפגוש בבני עשרת השבטים האבודים. דה טורס לא פגש את עשרת השבטים, אך היה היהודי הראשון שהגיע לאמריקה. האגדה מספרת שדה טורס הוא שנתן לתרנגול ההודו שבו נתקל באמריקה את השם Turkey, על שם העוף התנ"כי תוכּי (מלכים א י', כ"ב).
עטיפת הספר (הוצאת "ידיעות ספרים")
חכמי המשנה נחלקו בשאלה אם עשרת השבטים שגלו עתידים לחזור. רבי עקיבא טען שעשרת השבטים אינם עתידים לחזור. רבי אליעזר חלק עליו וטען שאף הם עתידים לשוב. היו שפירשו שמוקד המחלוקת בשאלה אם נשמותיהם של הגולים עצמם זכו להגיע לעולם הבא לאחר מותם.
אך לפי הפשט, המחלוקת נוגעת לעתיד ההיסטורי של העם כולו: האם עשרת השבטים נקרעו מתוכו לנצח, או שהם עתידים לשוב ולהתאחד עם שאר בני ישראל? עד היום יש כמה שבטים וקבוצות אתניות ברחבי העולם, המייחסים את עצמם לעשרת השבטים האבודים.
הנוסע היהודי המסתורי בן המאה התשיעית, אלדד הדני, סיפר על ממלכה יהודית באפריקה, שבה מתגוררים בני השבטים דן, נפתלי, גד ואשר. בעקבות דבריו, יש הטוענים ש"ביתא ישראל" – היהודים יוצאי אתיופיה – הם מצאצאי שבט דן.
מי יודע מתי יבוא המשיח?
הוויכוח של רבי יונתן ומחשבי הקִצים
בפסוקי ספר דניאל (ובמקומות נוספים) אפשר למצוא רמזים, לכאורה, לזמן בואו של המשיח. התלמוד הביע ביקורת חריפה על אלה המנסים,
ממניפור לכפר חסידים:
השבט המסתורי עולה לארץ
ynet
הם רואים בעצמם שבט אבוד שהוגלה על ידי האשורים לפני קרוב ל-3,000 שנה. "בני המנשה" לא חדלו מעולם לחלום על הארץ ולשמור על המסורת, ולמרות שהרבנות דורשת את גיורם - הם חולמים על הרגע בו יעלו. המצלמה של ערוץ 20 ליוותה את יוחנן פלטואל וחבריו מצפון-הודו לישראל, ועין לא נשארה יבשה. צפו
לדעת רבי יונתן, חישובי קץ עלולים להביא לאכזבה רבתי ואף למשבר אמונה כאשר הם מתבדים. מעניין לדעת, שמחשבי הקץ לאורך ההיסטוריה נהגו בדרך כלל לנבא את הקץ קרוב מאוד לזמן ההווה שלהם, כך שגם האכזבה מיהרה לבוא.
רבי זירא הביע ביקורת אחרת על מחשבי הקצים. לדבריו, הם עצמם מעכבים את הקץ. שהרי שָנִינו: "שלושה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה ועקרב" (שם ע"א). כאשר מחשבים את זמן בואו של המשיח, דווקא אם זמן זה נכון ואמיתי, עצם החישוב גורם לדחיית הגאולה, כדי שתבוא "בהיסח הדעת".
למרות דברי התלמוד, רבים וגדולים עסקו בחישובי הקץ במשך הדורות, בין היתר, כדי לעודד את בני דורם בשעת צרה. היו גם שטענו שמותר לחשב את הקץ מתוך הפסוקים שבספרי הנביאים; או שחשבונות אלה מותרים לבני הדורות הקרובים לזמן הגאולה (את זה, כמובן, אפשר לדעת רק בסוף החשבון).
רבי סעדיה גאון חישב בספרו "אמונות ודעות" (מאמר שמיני) שהקץ יהיה בשנת ד'תשכ"ה (965) – שלושים ושתיים שנה לאחר כתיבת ספרו. בתגובה כתב הרמב"ם (באיגרת תימן) כי איש אינו יכול לדעת את מועד הקץ לאשורו, שכן נכתב: "סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ" (דניאל י"ב, ט. ועיינו גם בדברי הרמב"ם בהלכות מלכים י"ב, ב).
הוא לימד סנגוריה על הרס"ג, שכוונתו בחישוב הקץ היתה לשם שמים, לחזק את בני דורו בתקופה קשה. מן הסתם, סיבה זו ממש היא שהביאה את הרמב"ם עצמו לכתוב באותה איגרת, כמה פסקאות לאחר מכן, חשבון שעבר במסורת במשפחתו בנוגע למועד חזרת הנבואה. לפי חישוב זה תחזור הנבואה (כהקדמה לביאת המשיח) בשנת ד'תתקע"ו (1216) – כארבעים ושלוש שנים לאחר כתיבת "אגרת תימן".
ר' שלמה מולכו, המקובל בן המאה השש-עשרה, נולד בפורטוגל למשפחת אנוסים. בעקבות מפגש עם הנוסע המסתורי דוד הראובני החליט מולכו לחזור ליהדות, ואף מל עצמו במו ידיו. הוא החל ללמוד קבלה, ובמהירות שהדהימה את בני דורו הגיע לעומק מפליא בחוכמה זו. הוא הצטרף לראובני בניסיון להקים צבא ולכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים, ואף בישר שהגאולה תגיע בשנת 1540. ר' שלמה מולכו עצמו עלה על המוקד באיטליה שמונה שנים לפני תאריך זה (בגיל 32). סר אייזיק ניוטון, אגב, חישב (על סמך פסוקים מספר דניאל) שהקץ עומד להגיע בשנת 2060.
יש שמצאו רמזי גאולה בפסוק בספר שמות, המזכיר את הכסף שנאסף לבניית המשכן: "וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים" (שמות ל"ח, כח). על סמך פסוק זה היו שחישבו ששנת הגאולה תהיה תשע"ה (2015).
מה יקרה בתחיית המתים?
הוויכוח של הרמב"ם והרמב"ן
סיפור חייו של המלחין הגדול לודוויג ואן בטהובן הוא מופת של גאונות מוזיקלית וגבורת רוח. בטהובן הסתיר מהסובבים אותו את אובדן
שד ושבר:
גם דתיים יודעים - אין שדים בעולם
הרב אליהו גליל
חז"ל מתארים אותם כיצורים שעירים בדמות אדם או תיש, ומייחסים להם סגולות מיסטיות לרוב, שחלקן נכנסו להלכה. אבל חכמינו שאבו גם ידיעות מדעיות ממקורות לא יהודיים, ואלו התבררו לעתים ככוזבות. איני מאמין בשדים משום שאין הוכחה לקיומם. באלוהים אני דווקא מאמין, מסיבות אחרות
מה באמת יקרה לנו לאחר המוות? דיברנו על האמונה בעולם הבא – עולם הנשמות. יש כמה פסוקים הרומזים על אמונה נוספת, בתחיית המתים לעתיד לבוא. הבולט מביניהם מופיע בספר דניאל: "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם" (דניאל י"ב, ב). מכאן עולה שהנשמה עתידה לחזור ולשכון בגוף (שאכן, גם יוכל כנראה שוב לשמוע, כתקוותו של בטהובן, אבל לאו דווקא בשמים). חז"ל אף קבעו שמי ששולל את תחיית המתים – "אין לו חלק לעולם הבא" (סנהדרין פ"י מ"א).
פרשה בפני עצמה היא הפולמוס סביב דברי הרמב"ם בנושא תחיית המתים. בהקדמה לפירושו לפרק "חלק" במסכת סנהדרין, כתב הרמב"ם שרק הצדיקים יקומו לתחייה, והוסיף משפט סתום: כל אדם עתיד למות. באופן כללי העדיף הרמב"ם להדגיש את חשיבותו של העולם הבא – עולם הנשמות הרוחני, שהיה בעיניו התכלית האמיתית, ולא את תחיית המתים. מכך היו שהבינו שהרמב"ם סירב לקבל את האמונה בתחיית גופיהם של המתים לעתיד לבוא (ראו, למשל: הראב"ד, הלכות תשובה ח', ב).
הרמב"ם כתב בתגובה את "איגרת תחיית המתים", שבה ביאר בפירוט את דעתו. לדבריו, בתחיית המתים יחזרו נשמות המתים לחיות חיים גופניים בעולם הזה, אך שוב ימותו (לאחר חיים ארוכים מאוד). הרמב"ם ראה בתחיית המתים נס חריג. לכך יש לצרף את גישתו הכללית של הרמב"ם, המעדיף לצמצם בנסים. תחיית המתים מתוארת על ידיו כנס חד-פעמי, שבעקבותיו ינהלו החוזרים לתחייה חיים רגילים, ואף ימותו בסופם. אז תחזורנה נשמותיהם לעולם הנשמות הנצחי, שהוא הגמול האמיתי.
בתחילת המאה השלוש-עשרה התעורר ר' מאיר הלוי (הרמ"ה) למחות על דברי הרמב"ם בנושא זה בספר "מִשְנה תורה" (הוא רמז שאולי ראוי לקרוא לספר "מְשַנה תורה"). הוא ניסה לצרף אליו את חכמי פרובנס למלחמה בדברי הרמב"ם בעניין תחיית המתים – אך העלה חרס בידו (אגרות הרמ"ה, סימן י ואילך).
גם הרמב"ן חלק על הרמב"ם, וטען שהקמים לתחייה יוסיפו לחיות בגופם לנצח (תורת האדם, שער הגמול). זהו לדעתו הגמול העיקרי לצדיקים. אף הרמח"ל הדגיש: "הגמול האמיתי... הוא אחר התחייה... והאדם יהנה בו בגופו ובנשמתו" (דרך ה', חלק א, פרק ג). המחלוקת הזו משקפת גם יחס שונה כלפי הקיום הגופני: האם ראוי שהקיום הנצחי והתכלית הסופית יכללו גם את הגוף, או רק את הנפש?
- הספר "תיקו" יצא בהוצאת "ידיעות ספרים", והוא מציג 101 ויכוחים גדולים של היהדות בכל תחומי הדעת והאמונה: תורה שבכתב וזו שבעל-פה, קבלה, מסורת, היסטוריה, לאומיות ועוד.
הרב חיים נבון
צילום: מרים צחי
מומלצים
