את יהודיה או פמיניסטית?
ארבע נשים, ארבע קושיות וארבעה רעיונות - יום האישה הבינלאומי שמצוין היום הוא הזדמנות נהדרת לשאול האם אנחנו נמצאים בדור חדש שמחבר בין ערכי היהדות וערכי הפמיניזם, או שמא אנחנו עדיין רחוקים משם שנות דור. "אם לא נשאל את השאלות האלו ונותיר את הקיבעון המגדרי, היהדות הישראלית המתחדשת תפגע", מזהירה דבורה עברון
הפמיניזם והיהדות, כך נראה לעיתים, נמצאים כמו במסלול התנגשות ישיר - שני עצמים שטסים זה לתוך זה, כמו אור וחושך - כשכל צד צובע את הצד שלו באור ואת הצד שמנגד כחושך רעיוני. שילוב של השניים נראה כמו סוגיה סבוכה בעלת משמעויות רבות, הן הלכתית והן ציבורית ישראלית. אך האם זה אכן כה סותר?
יום האישה הבינלאומי המצוין היום (8 במרץ), הוא הזדמנות להציץ אל נושא הפמיניזם וההעצמה הנשית המתרחבים וחודרים לשיח הציבורי, אל ספר החוקים וכן, גם אל בתי הכנסת ובתי המדרש. גם הם נאלצים להתמודד עם הסוגיות העולות ביהדות הישראלית החשופה בשנים האחרונות לנושאי השוויון המגדרי ומשמעויותיו.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בטרם אנו ניגשים לדבר על פמיניזם בראייה יהודית, עלינו לשאול מהו פמיניזם והאם היהדות אכן סותרת אותו? הסופרת ג'ודית לסלו כתבה בספרה שאם דבר הוא פמיניסטי הוא איננו יהודי ואם הוא יהודי הוא איננו פמיניסטי. האם כולם מסכימים איתה? בהחלט לא!.
השאלה מהו פמיניזם לאור היהדות היא פרטנית ברובה, כל אחת מהמרואיינות רואה את הדברים בצורה שונה ובגוונים שונים על סקאלה שנעה בין חיבור ורצון להפרת המתחים, לבין סתירה ובעייתיות. "אני רואה את העיסוק בסוגיות פמיניזם ויהדות כתיקון עולם", מציינת רותי פויכטונגר, מנכ"לית ארגון 'קולך'.
פויכטונגר מסבירה, כי המטרה היא לצמצם את המתחים בין נשים וגברים שמאמינים בערכים של שוויון מגדרי. "היהדות והדתיות חשובים לי, בדיוק כמו שערכי הפמניזם הם מרכזיים בחיי. בעיניי היהדות היא "תורת חיים". כלומר, לא ייתכן שמשהו בתוכי צריך למות ולכן צריך למצוא את הדרך בה כל הדברים מתיישבים", אומרת פויכטוונגר בכנות.
היהדות אינה סותרת את הפמיניזם
מי שבוחרת לראות את הסוגיה באופן ברור יותר היא נויה שגיב, דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה
בנושא הוראת המקרא, ואחת ממקימי מיזם התנ"ך 929. לדבריה, למרות שישנה יהדות אורתודוקסית-חרדית שמדירה נשים, יש גם כזו שמתמודדת עם סוגיות אלו באומץ.
"אני מכירה יהדות שבה האישה הראשונה שנבראה בגן העדן שווה לגבר, יהדות בה שרה - אשת אברהם, היא זו שמתמודדת עם העקרות שלה. אני מכירה יהדות שמביאה את החוק המקראי שמחמיר בצורה יוצאת דופן עם אונס וגילוי עריות. יהדות שבה רבי עקיבא מכריז שכל תורתו וזכיותיו שייכות לאשתו רחל", אומרת שגיב, "לכן לדעתי לא ניתן להכליל את היהדות ולקבוע כי היא סותרת את הפמיניזם והשוויון המגדרי".
בעיניה, פמיניזם יהודי הוא לראות את האישה שוות זכויות, יכולות ועניין, הן ברמת היכולת ללמוד תכנים ורעיונות הקשורים לעולם הערכים והתוכן היהודי והן לייצר תכנים ולקחת חלק בטקסים מתוך הבנתם והבנת הרעיון העומד מאחוריהם.
תמר אפלבאום, רבה של קהילת ציון, קהילה ארץ-ישראלית בירושלים, מסבירה כי בעיניה הפמיניזם הוא אמצעי ולא מטרה. "ברור שאני דתייה פמיניסטית אך לא זה מה שמגדיר אותי. בעיני פמיניזם זו דרך שהולכת יד ביד עם התודעה הדתית שלי ומבקשת לעורר את האדם לחוות את החוויה האנושית, דרכה אני מגלה את הנוכחות של הקב"ה בכל אדם בעולם".
לדבריה, המטרה היא לגרום לאדם לזקוף את קומתו. "רבים מסתובבים שפופים וחשים שאינם שווים וראויים, בעולם שבו ניתנת רק לאדם מסוג מסוים חופש לזקוף את קומתו. גם האדם שלא ניתנה לו החובה והזכות להיות שווה וגם הצד השני, הולכים כפופים מבחינה רעיונית", מסבירה אפלבאום.
הדרת נשים ומסורבות גט הן חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי
כל הנשים איתן שוחחנו מציינות, לטובה, כי נושא לימוד היהדות על ידי נשים, בוודאי בראי הפמיניזם, קיבל
תאוצה גדולה מאד בשנים האחרונות, דבר שלא נראה דוגמתו מעולם.
"אני בטוחה שגם בימים עברו היו נשים שלא אהבו את תפקידם ואת מקומם בתוך היהדות, מוסיפה רותי פויכטונגר. "מצאתי משוררת מאיטליה מהמאה ה-19 שמשירתה ניתן לראות שהיא אינה שבעת רצון מתפקידה בתוך החיים היהודיים אך השיח הזה לא היה קיים - בטח לא ברמה בה הוא נוכח כיום בשיח הישראלי הציבורי". פויכטוונגר ומצביעה בגאווה על כך שמושגים כמו הדרת נשים, מסורבות גט לא היו קיימים עד לפני כמה שנים והיום הם חלק בלתי נפרד מתוך השיח הציבורי.
נויה שגיב: "במגזר בו אני נמצאת - במגזר החילוני, אני מזמינה את כל הנשים ללמוד, לגעת ולהבין טקסי חיים שבהם אנו נעזרים בדת ובמסורת. ישנה חשיבות גדולה ליכולת לעסוק, לדעת ולקחת חלק בקבוצות לימוד ובבתי מדרש שיש לשמחתי כבר בכל מקום בארץ ולא רק בתל אביב החלוצה". לדברי שגיב אפשר ללמוד גם דרך מקורות נוספים כדוגמת האינטרנט, שם גם נשים כותבות והן חלק בלתי נפרד מהפרויקט".
דבורה עברון מהמדרשה באורנים, מנהלת את 'ניגון נשים' - האגף למגדר והתחדשות יהודית. בדיון שמתקיים היא מצביעה על כך שהפמיניזם קיבל ביהדות הישראלית צורות רבות של ביטוי. "יש פמיניזם אקטיביסטי יותר שבא ואומר: הקולות צריכים להשפיע על הפרקטיקה היהודית ויש כאלו שאומרים שצריך להפוך את הקערה על פיה ולבטל לחלוטין הבדלים מגדריים. יש שאומרות לעשות זאת על פי ההלכה ויש קולות שאומרות שההלכה אינה מעסיקה אותם".
מהו תפקידה של האישה? להגיש אוכל לשולחן ?
עברון מסבירה כי החשיבות של הפמיניזם היא לא רק לטקסים דתיים, אלא גם לשינויים שאנשים עושים במשפחתם סביב היהדות הישראלית. דוגמת הפרסומים של "שישי ישראלי" גם שם רואים שהאבא יושב והאמא מגישה את האוכל. כנ"ל, התפקיד המסורתי של האם בליל הסדר הוא להגיש את האוכל כשעורך טקס ההגדה הוא הגבר.
"אנו חיים בתרבות מסורתית שמחלקת תפקידים על פי מסורת ומשמרת אותם ואנחנו לא מאתגרים את עצמנו", מבהירה עברון. לדבריה, השאלה צריכות להישאל, על מנת לקדם מצב בו גם אם חד-הורית חילונית תחוש שהיא יכולה להעביר את המסורת היהודית בתוך ביתה
ולערוך קידוש בעצמה - דבר שהוא אפשרי גם על פי ההלכה. "אם לא נשאל את השאלות האלו ונותיר את הקיבעון המגדרי, היהדות הישראלית המתחדשת תפגע", היא מזהירה.
אין מתאימה לסיום כמו אחת ההגדרות היותר נעימות של הפמיניזם במרחב היהודי ישראלי המתחדש, אותה הציגה הרבה תמר אפלבאום, "פמיניזם זו מתנה שמטרתה לגלות עוד מהכוחות שיש בבני אדם בעולם הזה וליצור עוד שותפויות בין אנשים בעולם.
"הפמיניזם היא לא דת אלא תרומה מאד גדולה בהתפתחות האמונה. במושגים הפנימיים שלי", מוסיפה אפלבאום, "המהות שעומדת בלב הפמיניזם הוא כבוד האדם, החירות והאחריות שיש באדם ביחס לזולתו. הפמיניזם נתן לנו הזדמנות לפתוח את בתי הכנסת והמדרש. הפמיניזם נתן לפתוח את עולם ההנהגה היהודית להקשיב לעוד קולות שלא נשמעו בעבר".
לפנייה לכתב/ת 
