אושרה ייצוגית נגד אסם: "אין בג'ויה שמנת"

האם מותר לקרוא לגלידת ג'ויה (JOYA), "גלידת שמנת", כפי שבן אנד ג'ריס, האגן דאז ושלגוני מגנום הן גלידות שמנת? צרכן טוען שהשם הזה מטעה והגיש בקשה לתביעה ייצוגית בסך 167 מיליון שקל נגד אוסם ונסטלה על "מכירת גלידות שמנת ללא שמנת". בית-המשפט המחוזי בת"א אישר לאחרונה את הבקשה לתביעה זו (ת"צ 2351-10-12 שור נ' אסם).

• במילקי אין שוקולד: שטראוס תתרום לצדקה
• ייצוגית נגד מקדונלד'ס: מטעה בגודל הגלידה
• בקשה לייצוגית: פרילי מן הטבע לא טבעי
• ויקטורי הגבילה מכירת סוכר, רסק וקמח בשקל 
• פשרה בייצוגית: 012 סמייל תשדרג מהירות
  

גלידת ג'ויה כפי שהיא מתוארת באתר האינטרנט של אסם

מצג שווא שמאפשר גביית מחיר גבוה?

את הבקשה הגיש חגי שור, באמצעות עורכי דינו רן אפק ויהודה בוקוולד, נגד אסם תעשיות מזון, אסם השקעות ונגה גלידות, בטענה שהחברות "הטעו את הציבור ומכרו לציבור הישראלי את גלידת ג'ויה של נסטלה כגלידת שמנת אמיתית בעוד שלמעשה עיון ברשימת הרכיבים של הגלידה, מלמד כי שמנת אינה נמנית עמם, כי אם חמאה".

לטענתו, בשימת הדגש על כך שזו "גלידת שמנת אמיתית", החברות מפרות את התקן הישראלי ת"י 327 חלק 1 - "מוצרי גלידה, קרחונים ותערובות להכנתם: דרישות למוצר".

בנוסף, "הן יוצרות מצג שווא בכך שהן מטעות צרכנים לחשוב כי הגלידה איכותית יותר משהיא באמת, משום שכביכול היא מכילה שמנת. לשיטתו מצג זה מאפשר להן לגבות מחיר גבוה יחסית תמורת המותג, כך שהן מתעשרות שלא כדין על חשבון הצרכנים", כך נכתב.

"למה הבאת גלידה מזויפת"?

לטענתו, כשנפגש עם חברים נתבקש להביא גלידה. בחפשו "גלידה איכתית", רכש את ג'ויה (אחרי שכבר טעם ממנה), בניגוד למנהגו לרכוש בן אנד ג'ריס. לטענתו, חש בהבדל בטעם, אבל רעיו היו אלה ש"תהו באוזניו מדוע הביא למפגש 'כל מיני דברים מוזרים', 'גלידות מזויפות''.

או אז פנו כולם לעיין ברשימת הרכיבים ונוכחו לדעת ששמנת אינה כלולה בהם. לטענתו, מי שקונה גלידה, לא קורא בהכרח את רשימת הרכיבים, אבל כן מסתמך על תיאור המוצר. הוא טוען שגם הפרסומת של המוצר הדגישה כי יש לג'ויה "שמנת אמיתית ו-100% רכיבים טבעיים".

אסם: "יש בגלידה 8% שומן לפי התקן"

החברות טוענות מנגד, כי לפי התקן, הנתון הקובע אם מותר לכנות גלידה "גלידת שמנת", זה שיעור שומני החלב בה - 8% לכל הפחות, בלי שומן מהצומח ואין זה משנה אם היא מכילה שמנת ניגרת או חמאה. כיוון שג'ויה עומדת בקריטריונים, ניתן לכנותה גלידת שמנת.

עוד הן טוענות כי שמנת זה בכל זאת אחד מחומרי הגלם של המוצר, למרות שאינו מצויין ברשימת הרכיבים, שכן חמאה היא תוצר של שמנת וערבובה עם חלב יוצר שוב שמנת. "הצרכן מקבל מוצר מוגמר, כך שבכל הנוגע לטיב הגלידה אין בין החמאה ולא כלום, ובלאו הכי הימצאותה של שמנת בגלידה אינה משפיעה על איכותה.

אשר לתואר "אמיתית", התקן לגרסתן, אינו אוסר על השימוש בו ומכאן שהן "אינן מפרות חובה חקוקה". הן גם דוחות את הטענה כי בכינוי זה יש מן ההטעיה. 

השופטת שושנה אלמגור, פנתה ללשון תקן 327. "שם המוצר" לפי סעיף 108.2.1, "יסומן בהתאם למינו בכינויו העיקרי... וסמוך לכינויו העיקרי, מותר להוסיף כינוי משני". עוד נכתב בתקן כי "מוצר יכונה 'גלידת שמנת', בתנאי ששיעור שומן החלב בו לא ייפול מ-8% ועל כינוי עיקרי זה, ניתן להוסיף את כינוי המשנה 'משובחת'". אין שום אזכור לגבי כינויים אחרים המותרים להוספה לצד הכינוי העיקרי "גלידת שמנת".

המבקש לתבוע טוען עקב כך, שאסור להוסיף את הכינוי "אמיתית" לגלידה הזאת, אם היא בכלל גלידת שמנת והחברה טוענת לעומת זאת, שלפי פרשנותה לתקן, אמנם אסור להוסיף כינוי נרדף למשובחת, אבל מותר להוסיף "אמיתית".

השופטת הסכימה עם המבקש לתבוע וקבעה שיש אפשרות סבירה שיש פה הפרה של התקן. בטח כשכינוי המשנה שמחזק את הכינוי הראשי, לא מנוי ברשימת הכינויים ומטרתו לגרום לצרכן לבחור בגלידה הזאת.  

מי מרוויח מתביעות ייצוגיות, הצרכנים או עורכי-הדין?

חברי הקבוצה בשמה תהא התביעה, יהיו כל מי שרכשו את המוצרים, מכל סוג וטעם, שאריזותיהם נשאו את השם JOYA ואת הכיתוב "גלידת שמנת אמיתית" מאז החל שיווקם ב-2010 ועד היום.

נדגיש כי בדרך כלל בישראל, תביעות ייצוגיות מסתיימות בפשרה שלעיתים מטיבה עם הצרכנים (בדרך של שינוי הכיתוב + פיצוי כגון הנחה בקנייה למשל) ולעיתים לא בדיוק מטיבה עם הצרכנים (מתן תרמה לארגוני צדקה). הן כן מעוררות מודעו לעולות צרכניות ובזה טמון כוחן. מי שמרוויח מהן בכל זאת, אלה בעיקר עורכי הדין.

גם במקרה זה, החברות ישלמו בהליך ביניים זה, למבקש את הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורכי-דינו בסך 70 אלף שקל פלוס מע"מ. לסכום זה יתווספו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.