אזעקה על הסט: צילומי "גויאבות" בצוק איתן
במהלך צילומי סרט הילדים "גויאבות", נאלץ הבמאי קובי מחט להתמודד עם לא מעט בעיות: עבודה עם ילדים, ריקודים המוניים (ותודה לאתי פולישוק), פוליטיקה מקומית וגם שיגור קסאמים מעזה. למדור הערות הבמאי הוא מספר על החוויות וגם על המסר החברתי המפתיע: "נגד חוקים שרירותיים"
הקיץ פה, גני הילדים ובתי הספר כבר לא. בתי הקולנוע מציעים אופציות חלופיות לבילוי בזמן הפנוי של הילדים הישראלים, ואלו מקבלים אותן בברכה עם סרטי האנימציה "הקול בראש" ו"המיניונים" שסוחפים את הקהל. לגל הזה מצטרפת היום (ה') גם הקומדיה המוזיקלית הישראלית "גויאבות", שמוקדשת לצופים הצעירים דוברי עברית. לכבודם השקיע הבמאי קובי מחט (מי שמכיר היטב את עולם הילדים מעצם היותו מנחה "ערוץ הילדים" למעלה מעשור ותסריטאי של סדרות ילדים ונוער) יוזמה, חשיבה, אלתורים לרוב, וגם הסתגלות למצבי משבר - כאלו היו לא מעט במהלך הצילומים בימי צוק איתן.
התסריט של "גויאבות", שכתבו יחדיו מחט ושותפו הוותיק ליצירה אלון גור אריה (מייסד "מועדון הסרט המופרע"), מספר על מועצה מקומית העומדת לפני הפיכתה לעיר. הילדה בילי מגיעה עם משפחתה לגור בישוב ומשתלבת נהדר בקהילה, אלא שסכסוך בינה לבין עוזרת ראש המועצה קונטסה טרימבובלר בנוגע לעץ גויאבות עתיר פרי, גורמת להסתבכות רבתי. למרבה ההפתעה של הגברת המרשעת והבוס שלה, הילדה החדשה מסרבת לקבל את מרותם ונלחמת על צדקת דרכה בעוד היא רוקדת, צוחקת ומצחיקה.
במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet:
- טלי שלום עזר על "פרינסס"
- אפרת כורם על "בן זקן"
- נדב לפיד על "הגננת"
- אסף קורמן על "את לי לילה"
- שרון מימון וטל גרניט על "מיתה טובה"
- נעם קפלן על "מנפאואר"
- עודד רז על "גאליס: המסע לאסטרה"
- טליה לביא על "אפס ביחסי אנוש"
את בילי הילדה מגלמת נאיה פדרמן (בתו של איש העסקים דיוויד פדרמן, מבעלי קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב), ולצדה שחקנים ותיקים רבים כמו חנה לסלאו (בתפקיד קונטסה טרימבובלר), יהורם גאון, ומאיר סוויסה. גם כוכבי הילדים יובל המבולבל, עודד מנשה, עדן הראל והדוד חיים הצטרפו להפקה שכללה ניצבים רבים - ילדים ומבוגרים,
וגם כאלה מחופשים לבובות ענק. והיו גם כלבים וחיות, ואפילו קוף, כלומר רון קופמן. עם הישמע האזעקה במהלך הצילומים - כולם ללא יוצא מן הכלל נדרשו להיכנס למרחב המוגן. כולם ללא יוצא מן הכלל, חזרו כמה דקות אחרי אל סט הצילומים, כדי להמשיך בסצנה.
כך קרה במהלך העבודה על סצנת מסיבה לילית, כשחמאס שיגר רקטה ליהוד ודרש ממחט להפסיק את הצילומים, ולהתפנות ביחד עם כולם למרחב המוגן. וזו לא היתה הבעיה היחידה שאיתה נאלצו מחט ואנשי צוותו להתמודד. הוא נאלץ להתחנף לראש מועצת גני תקווה כדי שיתאפשר לו לצלם סצנת הפגנה בבניין המועצה. בסצנות הריקודים היה עליו להשתלט על המוני הניצבים שהביא לסט ושהיו אמורים להתנועע בתיאום מושלם לפי הקצב. למזלו, אתי פולישוק האגדית היתה שם לצדו. ומילא זה, תחשבו מה עבר על השחקנים שהזיעו במהלך הקיץ הלוהט בתוך תחפושות הבובות הכבדות.
לפי מחט זה היה שווה, ומלבד הבידור והכיף שהוא מספק לקהל הצעיר, הוא מציע גם ערך מוסף מעולם המבוגרים: "המסר הגדול הוא ברוח המהפכה החברתית של אימת השלטון והשררה שמשיתים עלינו חוקים שרירותיים כאלה ואחרים חדשות לבקרים, אבל יום אחד מגיע האזרח הכי קטן והכי נמוך, ילד במקרה שלנו בסרט, ואומר: עד כאן! אני אלחם כשכל המבוגרים מרימים ידיים ומוכנים להסכים לחוקים הטיפשיים".
