אנימציה ישראלית לילדים - יש סרט כזה
שי כרמלי פולק הוא חלוץ של ממש בקולנוע הישראלי, לאחר שהביא למסך את "המסע לכוכב המינימיקים" - סרט אנימציה ארוך ראשון לילדים מתוצרת כחול-לבן. למדור הערות הבמאי הוא מספר על תהליך העבודה המורכב והמסובך ומודה: "יצרתי כוכב אחר ומפלצות, דברים שלא יכולתי לדמיין בסרט אחר"
עונת הקיץ - כך אנחנו יודעים - היא העונה החמה של הילדים, גם בקולנוע. ולהם מוקדשים בעיקר סרטי האנימציה שעל האקרנים שלנו בימים אלה. לצד "הקול בראש" של פיקסאר, "המיניונים" של אולפני יוניברסל, ואחרים מכל העולם, אפשר להבחין גם בסרט אנימציה אחד - יחיד ומיוחד - מתוצרת ישראל. "המסע לכוכב המינימיקים" שיצר שי כרמלי פולק הוא פורץ דרך מסוגו: סרט האנימציה הישראלי הראשון לילדים באורך מלא. חלוץ אמיתי, וככזה היו לו בדרך לא מעט אתגרים.
"המסע לכוכב המינימיקים" מבוסס על סדרת הטלוויזיה "מיקמק", שמבוססת בעצמה על משחק רשת לילדים שהשיק יניב חממי ב-2009. הסרט יצא לבתי הקולנוע לפני שנתיים, ועכשיו חזר סבב נוסף בהפצה רחבה. שי כרמלי פולק, שנמנה על יוצרי הסדרה "מיקמק", זכור לכם אולי כאחד מבמאי הסדרה "זבנג!" בסוך שנות ה-90. אחרים מכירים אותו דווקא כדוקומנטריסט פוליטי (בין סרטיו "בילעין חביבתי" מ-2006, העוסק במאבקים נגד גדר ההפרדה בכפר בילעין). קשה לחשוב על שני קטבים מרוחקים כל כך: מצד אחד מתעד את המציאות, מצד שני יוצר אותה בעצמה על הסטוריבורד - יש מאין.
ומה בעצם הניח פולק על הסטוריבורד? עלילת "המסע לכוכב המינימיקים" שואבת מתוך העולם של "מיקמק" ומחזירה למסך את הדמויות ממנו, אך הסיפור הופך מעט מורכב יותר ממה שמורגלים אליו הצופים הצעירים. הגיבורים מקס, זואי, ג'ימבו וסאני - הילדים השובבים מהעיר מיקמק - יוצאים למלחמה על חיות הבית המינימיקים שמזימה נוראית של הגברת מקיאוולי (את הרפרנס ההיסטורי שלה תצטרכו אתם להסביר לילדיכם) הופכת אותם למפלצות. בעוד אזרחי מיקמק יוצאים למלחמת חורמה במוטציות המפחידות, נחושים הילדים למצוא פתרון בדרכי שלום ולרפא את החיות המסכנות.
את התסריט כתב פולק ביחד עם שותפו הוותיק אלון שטרן וגם יוני להב. לצורך הדיבוב לוהקו לירון לב, שירי גדני, קובי פרג', עמי סמולרצ'יק, אילן גנני, חנה לסלאו, עידו מוסרי, תומר שרון וגם השחקן יוסי פולק - אביו של הבמאי. חלקם הכירו היטב את הדמויות מכיוון שהם נתנו להם את קולם גם בסדרה שרצה בין השנים 2011-2013. למרות שבסך הכל הסדרה מנתה 39 פרקים (13 בכל עונה), פולק טוען כי העבודה על הסרט היתה הרבה יותר מאומצת ואינטנסיבית.
"מבחינה טכנית מדובר במשהו אחר לחלוטין מהסדרה. עבודה בהיקף הרבה הרבה יותר גדול, וגם האנימציה הרבה יותר מושקעת", הוא אומר, "על כל דקה שרואים בסרט, יושבים עליה הרבה יותר זמן והרבה יותר אנימטורים מאשר בסדרה ולכן אפשר להגיע גם לרמה יותר גבוה של משחק, של ניואנסים. האתגר הגדול היה לעמוד בלוח זמנים מאוד מאוד קשה וצפוף, להספיק לעשות סרט כזה. סרט אנימציה אמריקני לוקח לעשות חמש שנים, לנו היה סד של זמן של שנתיים. אני באופן אישי אפשר להגיד דחסתי שלוש או ארבע שנות עבודה בשנתיים האלה - יום ולילה - כדי לעמוד במשימה הזאת".
במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet:
- עומר רייס על "רדיקל"
- דני מנקין על "77:78 - על המפה"
- אורי בר-און על "10 אחוז ילדה שלי"
- קובי מחט על "גויאבות"
- טלי שלום עזר על "פרינסס"
- נדב לפיד על "הגננת"
- אסף קורמן על "את לי לילה"
האם העבודה הסיזיפית המאומצת משתלמת? לפולק ברור שכן, ולו רק
מכיוון שהחוויה הזאת פתחה בפניו עולמות דמיוניים בלתי נתפסים שלא היה יכול לגבש בסרט רגיל - עלילתי או דוקומנטרי. "פתאום היתה לי הזדמנות לעשות סרט שבו טסים לכוכב אחר, ומפלצות גדולות הורסות עיר, קורים אסונות גדולים, ואנחנו מגיעים ליער חזיונות שבו קורים דברים מטורפים - שום דבר שאי פעם יכולתי לדמיין בסרט אחר, וזה פשוט היה כיף אדיר לעשות את הדבר הזה, ואני שמח על המסע הזה שעברתי עם כל האנשים שעבדו על הסרט", הוא אומר למדור הערות הבמאי.
עוד על הסבתה של הסדרה לסרט אנימציה באורך מלא על המסך הגדול, ותהליך העבודה המורכב והמסובך על "המסע לכוכב המינימיקים" - משלב הסטוריבורד ועד לגרסה הסופית המהודקת - בכתבת הערות הבמאי עם שי כרמלי פולק.
