100% סרט שלי: ההתבגרות של אורי בר-און
בדרמה "10 אחוז ילדה שלי", עבר הבמאי אורי בר-און מהפך מיוצר דוקומנטרי לעלילתי. הוא החליט לצאת לדרך ללא תקציב בעקבות ילדה בת שבע בשם יהלי פרידמן, אותה ליהק לתפקיד הראשי. הבעיה היתה שהיא התבגרה לו בדרך. "היא הביאה משהו מקצועני", הוא אומר למדור הערות הבמאי
בשנה שעברה עורר ריצ'רד לינקלייטר גלים של עניין והתלהבות מהפרויקט הקולנועי המרשים שלו "התבגרות", בו ליווה שחקן צעיר ומשפחתו הבדיונית במשך 12 שנים - מגיל שש ועד גיל 18. במהלך הסרט יכולנו לראות איך אילר קולטריין הופך מילד לגבר מול העיניים. דבר דומה קרה על הסט "10 אחוז ילדה שלי" - סרטו העלילתי הראשון של אורי בר-און. הצילומים אמנם נמשכו כארבע שנים, אבל הכוכבת הראשית יהלי פרידמן התבגרה במהירות מדאיגה, שהשפיעה על הסרט:
בר-און בן ה-40, שעיקר העשייה שלו התרכזה בקולנוע תיעודי, התחיל לכתוב את התסריט ל"10 אחוז ילדה שלי" ב-2006 בהשראת ניסיון החיים שלו. הסיפור נוגע למערכת יחסים לבבית בין ילדה חמודה בשם פראני לבחור צעיר בשם ניקו שנכנס פתאום הביתה כבן זוג של אמא שלה. לתפקיד ניקו לוהק השחקן אודי פרסי, והבמאי ערך אודישנים מתמשכים לאיתור הילדה המתאימה. אחרי שפגש את פרידמן הוא ידע שהיא הילדה המתאימה ביותר לתפקיד פראני. היא גם זו שגרמה לו להתחיל לצלם בלי לחכות לכסף. הוא ידע שאם ימשיך להמתין היא תתבגר לו, והוא יצטרך לחפש ילדה חדשה.
אבל היעדר תקציב הביא לכך שההפקה התעכבה והתארכה לכדי שלוש-ארבע שנים והגנים של פרידמן - הם עשו את מלאכתם נאמנה. כך ניצבו בר-און וצוותו בבעיות לא צפויות כשלפתע נפלה לשחקנית הראשית שן באמצע הצילומים, או לחילופין כשהגיעה לצילומי השלמה כשהיא גדולה יותר. הבגדים כבר לא עלו עליה. מי שעזר לה להתמודד עם המעמד המחייב על הסט היה פרסי, שאימץ אותה בתור הכוכבת השותפה שלו ואחרי הרבה מאוד חזרות, נוצר ביניהם קשר מיוחד.
"הגענו לרמת משחק ורמת חיבור מדהימה ביניהם", מספר בר-און, "אודי הפך להיות תוך כדי הצילומים קצת כמו המטפלת של יהלי, קצת כמו המאמן שחקנים שלה, הוא באמת החזיק אותה איתנו. הרבה פעמים זה לא היה פשוט כי היא ילדה בת שבע. מצד שני היא הביאה משהו מקצועני. היא ידעה את כל התסריט בעל פה מהתחלה ועד הסוף".
במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet:
- קובי מחט על "גויאבות"
- טלי שלום עזר על "פרינסס"
- אפרת כורם על "בן זקן"
- נדב לפיד על "הגננת"
- אסף קורמן על "את לי לילה"
- שרון מימון וטל גרניט על "מיתה טובה"
- נעם קפלן על "מנפאואר"
- עודד רז על "גאליס: המסע לאסטרה"
"הסיפור של הסרט הוא סיפור שאני מכיר באופן אישי", הוא מודה, "לי יש בת זוג, ויש לה ילדה שאנחנו מכירים כבר המון שנים. זה הפך להיות קשר שהוא מאוד משמעותי בשבילי. הקשר של הורה חורג עם ילדה שהיא לא הילדה הביולוגית שלו זה קשר שהוא תמיד מוצג בתרבות באופן שלילי. זה בא מסינדרלה או משלגיה או אפילו מ'התבגרות' ו'פרינסס' שהיו לאחרונה בקולנוע. בחיים זה לא ככה. 30 אחוז מהאנשים מתגרשים, אז מה? כולם רשעים? כולם מתאכזרים לילדים? זה לא חייב להיות ככה. היה לי חשוב להתמקד בקשר הזה ולהציג אותו בצורה חיובית. זו דרמה קומית ולא קשה".
עוד על היחסים שהתגבשו השחקן הבוגר וזו הצעירה, על המהפך שעבר הבמאי מקולנוען דוקומנטריסט ליוצר עלילתי, ועל האתגרים הגדולים של הפקת גרילה דלת תקציב - הכל בכתבת הערות הבמאי של אורי בר-און על סרטו "10 אחוז ילדה שלי".
