דת ומדינה תשע"ה: רוצים ישראל חופשית - אך מסורתית
המדד השנתי של ynet ועמותת חדו"ש: הישראלים יפרידו את הדת מהמדינה - אך יתחתנו על פי ההלכה, תומכים בשירות כל תלמיד ישיבה - אבל מתנגדים לסנקציות פליליות, רוצים תחבורה ציבורית בשבת - אך רואים בה "יום מיוחד". ומה דעתם על בכירי המדינה העולים לרגל לחצרות מקובלים?
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
את המחקר ערכו רפי סמית ואולגה פניאל (מכון סמית) עבור הפרוייקט השנתי השביעי במספר, שבראשות סמנכ"ל המחקר וההסברה של חדו"ש, שחר אילן. השתתפו בו 800 איש - מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (טעות הדגימה המירבית: 3.5%).
כל מה שחדש ומעניין - בערוץ היהדות :
- ואין דיין: המלחמה החרדית בדיינים הדתיים
- צפו: יהודי העולם שרים את ההבדלה האחרונה של השנה
- נייעס: התפילה שתסדר לכם טלפון מאראלה
86% מבעלי הדעה שהשתתפו בסקר, הסכימו עם הקביעה כי יש לאפשר לכל אדם חופש בחירה והתנהגות בנושאים דתיים, ו-61% היו מנתקים לחלוטין את הדת מהמדינה - אך במעשיהם, כאמור, הם שמרניים יותר.
כך, למשל, אף ש-64% תומכים בהכרה בנישואים רפורמיים, קונסרבטיבים ואזרחיים – אמרו 63% כי לעצמם או לילדיהם היו בוחרים בנישואים על-פי ההלכה, "כדת משה וישראל", גם אם כל האפשרויות היו פתוחות בפניהם. מבין הנותרים, 19% היו מעדיפים חתונה אזרחית, 10% קונסרבטיבית או רפורמית ו-8% בעד חיים משותפים ללא נישואים.
החרדים והדתיים בחרו, כצפוי, את האופציה ההלכתית (100% ו-95% בהתאמה), והתשובות הנפוצות אצל החילונים היו חתונה אזרחית (38%) או אורתודוכסית (30%). בין אלה המגדירים עצמם קונסרבטיבים יש רוב מובהק (75%) המעדיפים את הטקס היהודי המסורתי, ואף בקרב הרפורמים בחרו בו יותר מאשר בחופה של היהדות המתקדמת (24% ו-21% בהתאמה).
לשיטת 64% ממשתתפי המחקר, אם יונהגו בישראל נישואים אזרחיים (או "ברית זוגיות"), הם צריכים לכלול גם זוגות חד-מיניים. בנושא זה חלה עלייה ניכרת (14%) בתמיכה, ביחס לתשובה שהתקבלה במסגרת פרוייקט "מדד הדת והמדינה" ב-2013.
רוב הישראלים רוצים תחבורה ציבורית בשבת
ככלל, 80% אינם מרוצים מפעילות הממשל בתחומי הדת והמדינה, ורק 20% שבעי רצון. בין המאוכזבים - רוב החרדים ורוב החילונים (כל קבוצה, מן הסתם, מסיבות אחרות), ואילו הדתיים חלוקים (51% מרוצים ו-49% לא).
בחודשים האחרונים שבה סוגיית הכשרות לסדר היום הציבורי, על רקע עתירות לבג"ץ נגד החוק הקיים המבטיח מונופול של הרבנות הראשית בנושא, וניסיונות החקיקה לשמר אותו. ומה אומר הציבור? 49% מהמרואיינים אמרו כי יש לאפשר לכל גורם מקצועי להעניק תעודת כשרות, 27% תומכים בהמשך המצב הקיים ו-24% מעוניינים בתחרות – אך רק בין הגופים האורתודוכסיים.
בנושא הגיור, שעלה אף הוא לדיון ציבורי בעקבות הקמת בתי דין ליברליים המתחרים בממסד הרבני השמרני, אמרו 36% כי על המדינה להכיר רק בגיורים על פי ההלכה. 34% בעד הכרה בכל גיור, כולל הליך קבלה "חילוני" לעם היהודי, ו-30% היו מאשרים רק גיורים דתיים – אורתודוכסיים, קונסרבטיביים או רפורמיים.
על רקע ההתארגנויות המקומיות בערים השונות להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, אמרו 45% כי היא צריכה להיות ממוסדת, בהיקף מצומצם - ו-27% בעד מתכונת מלאה, כבימות החול. לעומתם, 18% מעדיפים לשמר את המצב הקיים, ו-10% סבורים כי יש לעצור בשבת אפילו את התחבורה ציבורית הפועלת בה כיום.
שיעור התומכים בהפעלתה במתכונת מלאה או חלקית, נמצא בעלייה מתמדת, ובשנים 2015-2010 נרשם בו זינוק כולל של 36%.
רוב הציבור מעדיף ממשלה בלי מפלגות חרדיות
במקום על המרכולים בירושלים, מתחם שרונה ומשחקי הכדורגל - נשאלו המשתתפים דווקא על השבת שלהם. התוצאות: 30% שומרים אותה על פי ההלכה (כולל 49% מהמסורתיים), 32% לא מקפידים על כך אך רואים בה יום מנוחה "בעל אווירה מיוחדת", 16% שומרים על חלק ממצוותיה, ובעיניי 22% מדובר ב"יום חופש רגיל".
ובחזרה ליחסי הדת והמדינה: בנוגע לגיוס תלמידי ישיבות אמרו 70%, כי לדעתם יש לחייב את כולם בשירות צבאי או אזרחי. לעומתם, 16% תומכים בקביעת מכסות מוגבלות של תלמידים אשר להם יוענק פטור (וכל השאר ישרתו) - ו-14% סבורים כי יש לאפשר לכולם מעמד מיוחד של "תורתו אומנותו".
46% מצפים להפעלת עיצומים כלכליים על הישיבות ותלמידיהן, במידה שלא יעמדו ביעדי הגיוס שקבעה להם הממשלה. ככלל, 79% (ובהם רוב הדתיים) מתנגדים להגדלת תקציבי המוסדות התורניים שהובטחה למפלגות החרדיות, ורק 21% בעדה. ובחזרה לשוויון בנטל: 24% תומכים אף בסנקציות פליליות (כולל מאסר תלמידים) על אי-עמידה ביעדים, ו-30% דוגלים בגיוס מרצון בלבד.
האם יש לחייב את מוסדות החינוך החרדיים להכניס לתוכנית הלימוד את מקצועות הליבה? 82% בעד ו-18% נגד. בין התומכים - 80% סבורים שהדרך הנכונה לעשות כן היא בשלילת מימון או הטלת קנסות, ו-20% מסתפקים בכך שהתקצוב שלהם יהיה חלקי בלבד.
ועוד בנוגע למאמצי הממשלה לשילוב חרדים בחברה: 82% סבורים כי יש להתנות הטבות בדיור ובסבסוד מעונות יום במיצוי כושר השתכרות - ו-18% מתנגדים.
65% מהציבור בישראל מעדיפים ממשלה בלי המפלגות החרדיות, וכן מתנגדים לכך שבראש ועדת הכספים של הכנסת יושב איש "יהדות התורה".
חרדים וחילונים - המתח ירד
מלבד ההסתייגות מהשפעתם הרבה של החרדים בניהול המדינה, הציבור לא אוהב גם את העלייה לרגל של בכיריה החילונים – מהפוליטיקה, מרשויות האכיפה ומהעולם העסקי - לחצרות רבנים ומקובלים: 81% נגד ו-19% בעד. גם רוב הדתיים והחרדים במתנגדים.
שאלה אחת בסקר עסקה בחופש הפולחן של בני הדתות השונות במדינת היהודים, וזאת בעקבות המחלוקת שנתגלעה בשנה החולפת סביב תפילת הנוצרים ב"חדר הסעודה האחרונה", הנמצא מעל קבר דוד המלך בירושלים העתיקה. 61% אמרו כי יש לאפשר זאת בכל מקרה, 28% תומכים בקיום התפילות, אך תחת הגבלות, כפי שהמצב היום - ו-11% סבורים כי יש למנוע מהנוצרים כל תפילה באתר הקדוש.
אזרחי ישראל תופסים את הקונפליקט בין חרדים לחילונים כמשני בחשיבותו ביחס למחלוקת הפוליטית בין הימין והשמאל, ורוב החרדים עצמם כלל לא הצביעו עליו כקשה במיוחד. עם זאת, הוא חמור בעיני משתתפי המחקר יותר מיחסי עשירים-עניים, מזרחים-אשכנזים ועולים-ותיקים.
שיעורם של אלה שציינו את העימות בין חרדים לחילונים כאחד משני הקשים, ירד בשנה האחרונה ב-13% ביחס לשנה שעברה, וביחס למתח בין העדות נרשם דווקא זינוק - של 37.5%.
"מכירת חיסול של חופש הדת"
מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, התייחס לממצאי "מדד הדת והמדינה" ואמר כי הוא "חושף פער בלתי נסבל בין עמדות הציבור לעמדות הקואליציה, שערכה מכירת חיסול של חופש הדת והשוויון בנטל למפלגות החרדיות".
לדבריו, "המדד מראה שהציבור רוצה תוכנית ליבה חובה, נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, שירות חובה לכל, קיצוץ בהטבות לאברכים וביטול המונופול של הרבנות. במקום זה הוא מקבל עסקאות וקומבינות עם ש"ס ויהדות התורה".
"ההסכמות ההרסניות של הקואליציה עם ש"ס ויהדות התורה, שמקבלות ציונים גרועים כל כך במדד, צפויות לעבור בתקציב הקרוב", סיכם רגב. "מדובר בירייה ברגל של כלכלת ישראל, ובחבלה ישירה בעתיד המדינה והציונות".
הוא קרא "להיאבק בתקציב הרע הזה ולמנוע את העברתו", והוסיף כי "ככל שיהיה ברור שהציבור מתנגד, גדלים הסיכויים שיימצאו חברי הכנסת שיאזרו אומץ למנוע את סטירת הלחי הזאת מהממשלה לציבור".
לפנייה לכתב/ת 
