לעצור את התיאבון של "האח הגדול"

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בימים אלו בהצעת חוק נתוני אשראי והכנתו לקריאה שנייה ושלישית. על פי החוק המוצע יקים בנק ישראל מאגר מידע מרכזי, אליו יעבירו כל הגורמים הנותנים אשראי במשק את פרטי כל לקוחותיהם ופרטי ההלוואות שלקחו, עמידתם בהחזר ההלוואה, היקף האשראי שלקוח רשאי ליטול ופרטים אודות חשבונותיו הבנקאיים. גם חברות החשמל והחברה העירונית למים ימסרו מידע לטובת המאגר החדש אשר יכלול את רשימת הצרכנים שלהם, תוך פרוט מי עומד ומי אינו עומד בתשלום חשבונותיו במועד.

עוד דעות ב-ynet:

נשים חזקות בלי "חזקת הגיל הרך"

שקופים סוג ג'

רבין נרצח והפילוג חי ובועט

את המידע הזה מבקשים לאסוף למאגר המידע החדש, על מנת לפתח את שוק האשראי ולשקף בצורה מדויקת יותר את מוניטין האשראי של הלקוח. כך, יושגו מטרות החוק השואפות למנוע מתן אשראי ללקוחות בסיכון גבוה ומצד שני הקלה במתן אשראי על לקוחות אמינים. בבנק ישראל ובמשרד האוצר, מקוום כי חשיפת המידע תוביל לתחרות בשוק האשראי וירידת הריבית אשר גובים הגופים השונים עבור האשראי שהם נותנים.

אזרח אשר מבקש שלא להיכלל במאגר המרכזי, יוכל לפנות ולבקש זאת. אם לא נמסר עליו מידע שלילי הוא ימחק מהמאגר. כלומר, ברירת המחדל היא שהאזרח ייכלל במאגר, אלא אם כן יבקש אחרת. מסתבר, שבישראל 2015, משרד האוצר לא חושב שדרושה הסכמה כדי לפגוע בפרטיות של האזרח.

לטענת תומכי "הגברת התחרות", לצורך קיום תחרות בשוק האשראי, יש להפשיט את כל מעטה הסודיות סביב האזרח הקטן ולאפשר לכל הגורמים נותני האשראי לקבל את מלוא המידע עליו, שלילי וחיובי כאחד. כך יבוא מחר אדם לפתוח חשבון בבנק נוסף, יחייך אליו הפקיד ויגיד לו: "יש לך כבר חשבון בבנק אחד, לא ניתן לך עוד אחד אצלנו". את זה הוא יוכל להגיד לכל אחד מאיתנו, בלי מאמץ גדול מידי ובלי לבקש את הסכמתנו לגישה לנתונים אלו.

ההסבר של התומכים במהלך הוא שאם הבנק ידע את כל הנתונים הרלוונטיים על האזרח, יוכל לדעת מי הוא פוטנציאלית לקוח טוב לפנות אליו ולהציע לו הצעות לאשראי זול יותר. כך ימצאו עצמם הלקוחות "הטובים" מוצפים בפניות של בנקים, חברות ביטוח ודומיהם, והכול מתוך חגיגת "תחרות מתן האשראי" בשוק, בעוד מקביליהם, הלקוחות ה"בעייתיים" יתקלו בסירובים ובדלתות סגורות.

פוגעת אנושות בזכות לפרטיות האזרח

אפשר להתווכח עד כמה הדרך המוצעת אכן תוביל להוזלת האשראי, אבל אין ספק שהיא פוגעת אנושות בזכות לפרטיות האזרח, שפרטים הסודיים יוזרמו למאגר מרכזי של בנק ישראל שיהיה פתוח לטובת כל הגורמים שנותנים אשראי במשק. מאגר גם סופו להיפרץ, ולא נתפלא אם נתונים אלה יהיו יום אחד גם ברשת, בדיוק כפי שמאגר מרשם האוכלוסין מצא את דרכו לשם.

התפיסה שיש "לדעת עלינו הכל" מקבלת ביטוי הולך וגובר בהצעות חקיקה רבות בשנים האחרונות. חלקן בשלב ראשוני מאוד, חלקן בשלב מתקדם וחלקן כבר הפכו לחוק בישראל. כך למשל לפני כשמונה שנים, העניקה הכנסת לרשויות האכיפה בישראל את הזכות לקבל את נתוני התקשורת שלנו, לדעת מתי והיכן נכחנו בכל יום ושעה, אם היה עימנו טלפון סלולארי, ונתונים רבים נוספים הקשורים לכך. כולנו מכירים את פרויקט המאגר הביומטרי, מאגר שעתה הוא ניסיוני ובקרוב כבר יהפך לחובה בחוק והמשך לכך גם את התיק הרפואי שלנו - הצעה הנמצאת בשלבי ניסוח, ועוד היד נטויה.

אין שום בסיס לטענה שאם מידע "חיובי" על האזרח הקטן יזרום באין מפריע מבלי שהתבקשה בכלל הסכמתו, אזי תגבר התחרות בשוק האשראי. גם אם יש בכך אמת, מחיר הפגיעה בפרטיותנו גבוה מידי.

 בארצות-הברית חופש המידע הזה לא עזר לבנקים שקרסו לפני כשבע שנים. ההפך, התחרות הזו רק גרמה להם לעבור את הקצה באשראי שהעניקו.

את המידע הרגיש יש להשאיר למשא-ומתן בין הלקוח לבין נותן האשראי. ירצה נותן האשראי לתת ללקוח אשראי בתנאים טובים, יגיד לו: "תביא לי מידע". לא יביא, לא יקבל ריבית נמוכה. כך באמת פועל שוק חופשי. הרי מחר עוד יטענו תומכי חופש המידע, שגם לרקע העדתי של האזרח, השכונה בה גדל וההיסטוריה הפיננסית של הוריו - לכולם יש קשר ליכולת הפיננסית שלו. את הסחף הזה צריך לעצור כבר עתה לפני שיהיה מאוחר.

http://www.hay-law.com