שתף קטע נבחר
 

נהגנו לראשונה במכוניות העתיד של קיה

יצרנית הרכב שהפכה ב-2015 לגדולה בישראל, מציגה את תוכניותיה לעתיד ידידותי יותר לסביבה ואיפשרה לנו לנהוג בדגמים שעוד לא מיוצרים. אז איך זה מרגיש להיות "ירוק" ומה ינצח בסוף - רכב חשמלי או מימן?

לא בכל יום יצרנית רכב מאפשרת לכתבים מכל רחבי העולם להיכנס למרכז מחקר ופיתוח, אבל בצעד חריג זה בדיוק מה שקיה הזמינה אותנו לראות לאחרונה. באירוע מיוחד בו הוצגו טכנולוגיות העתיד של היצרנית - החל בכלי רכב היברידיים רגילים ונטענים משקע, דרך מכוניות חשמליות ועד לעולם המימן.

 

תעשיית הרכב נמצאת כיום בשיאו של אחד מהדיונים המרתקים ושנויים במחלוקת - מאז המהנדס הגרמני קארל בנץ, כן ההוא ממרצדס-בנץ, רשם את הפטנט למכונית הראשונה בשנת 1886. האם כדי לעמוד בתקני זיהום הולכים ומחמירים, בתקווה לבלום את התחממות כדור הארץ ולטפל בזיהום האוויר במרכזי הערים, התעשייה צריכה להשקיע במכוניות חשמליות דוגמת טסלה מודל S, או להתמקד דווקא בטכנולוגיית המימן - כמו טויוטה מיראי.

 

מרכז המחקר ופיתוח של יונדאי-קיה בקוריאה. מכאן יוצאות המכוניות ה"ירוקות" ()
מרכז המחקר ופיתוח של יונדאי-קיה בקוריאה. מכאן יוצאות המכוניות ה"ירוקות"

 

בקיה מתייחסים בכנות מפתיעה ללבטים הללו, ולא לחינם. ראשית, משום שמהנדסי היצרנית - יחד עם עמיתיהם מחברת האם יונדאי - פיתחו לא רק דגם חשמלי סדרתי (על בסיס קיה סול) שמשווק במספר מקומות בעולם, אלא גם רכב מימן כמעט-סדרתי, המבוסס על יונדאי ix35. זה האחרון מיוצר אמנם בשיטות קרובות לסדרתיות, אך בהזמנה מראש ובכמות קטנה יחסית (400 יחידות עד כה).

 

לכל טכנולוגיה, מודים ביצרנית, יש את יתרונותיה וחסרונותיה: מנוע התא-דלק (מימן) אמנם מאפשר נסיעה ותדלוק זהים כמעט לבנזין ודיזל ומבלי לזהם כלל את הסביבה בזמן הנסיעה, אך תשתית התדלוק כמעט ואינה קיימת אפילו במדינות "ידידותיות לסביבה" ובקיה מעריכים שהטכנולוגיה לא תהפוך לנפוצה לפני שנת 2025.

 

ההיברידיות וחשמליות של קיה

ההיברידיות וחשמליות של קיה

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

מנוע חשמלי דורש תשתית קלה בהרבה להתקנה (אך גם כאן נדירה מהרצוי) ואפס זיהום, אך טווח הנסיעה לוקה עדיין בחסר וזמן הטעינה ארוך משמעותית מזמן תדלוק של רכב בעל מנוע בנזין או דיזל.

 

בהתאם, ביצרנית לא מוכנים לנבא איזו מהטכנולוגיות תנצח לבסוף - ומעריכים שהן יתפתחו ויבשילו זו לצד זו. מכוניות חשמליות לדרי ערים ומי שנוסע למרחקים קצרים יחסית, ויכול להטעין את רכבו במשך שעות. מכוניות מימן כפתרון לנסיעות ארוכות, בהנחה כמובן שתשתית התדלוק תתפתח בקצב הנדרש - וביצרנית מקווים שהציבור יפעיל לחץ על נבחריו לקדם זאת בעתיד הקרוב.

 

קיה נירו, מכונית הכלאיים הייעודית הראשונה של קיה ()
קיה נירו, מכונית הכלאיים הייעודית הראשונה של קיה

איור של קיה נירו ()
איור של קיה נירו

 

התרשמות ראשונה: החשמליות של קיה

באירוע הטכנולוגי קיה איפשרה טעימה - קצרצרה ומוגבלת במיוחד - מארבע מכוניות "ידידותיות לסביבה": קיה סול חשמלית שכבר נמצאת כאמור בייצור ואינה מיועדת להגיע לישראל, גרסת כלאיים של האופטימה שתנחת אצלנו בשנה הבאה וגרסת פלאג-אין (נטענת משקע) של אותה מכונית. וגולת הכותרת - מכונית הכלאיים הייעודית הראשונה של קיה, הנירו (Niro), שתתחרה בטויוטה פריוס.


קיה נירו ()
קיה נירו

 

נתחיל כמובן בנירו - מכונית שביבואנית המותג, חברת טלקאר, תולים תקווה לכמות מכירות משמעותית. אחת הסיבות לכך היא שמדובר בקרוסאובר בסגנון סוזוקי SX4, פלח שוק שצובר תאוצה ונהנה מהצלחה וביקוש נאים בישראל - ובמיוחד אצל קיה, שהספורטאז' מתוצרתה מוביל השנה את הקטגוריה בישראל וצפוי להיות הרכב הממוקם במקום השלישי הכולל בטבלת המכירות המקומית.

 

לנירו - שעדיין אסור להראות תמונותיו ללא הסוואה - עיצוב קרוסאובר מוגבה ונעים לעין ותא נוסעים בעל רושם מודרני. הנהיגה בו במסלול הקצר חשפה כיול מתלים מעט נוקשה, היגוי בעל משקל ודיוק סבירים ורמת רעש מנוע נמוכה - בין היתר תודות לסיוע החשמלי (המערכת כאן סגורה, בלי טעינה ממקור חיצוני). יחידת הכוח - מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר, מנוע חשמלי (הספק משולב של כ-140 כ"ס) ותיבת מצמד כפול - מספקת ביצועים נאותים, מתצרוכת הדלק לא ניתן היה להתרשם במסלול הקצרצר (כ-10 ק"מ בלבד של נהיגה בשיירה מובלת).

 

קיה אופטימה הייבריד ()
קיה אופטימה הייבריד

עיצוב דגם הכלאיים כמעט זהה לאופטימה הרגילה ()
עיצוב דגם הכלאיים כמעט זהה לאופטימה הרגילה

 

דגמי הכלאיים מבוססי האופטימה, זוכים אמנם לעדכוני עיצוב קלילים - סבכה שונה כאן, יחידות תאורה מעודכנות שם - אך באופן בסיסי נראים כמעט זהים לאופטימה החדשה שתמונותיה פורסמו לפני מספר חודשים. אלו חדשות טובות בסך הכל, שכן העיצוב - שאינו מאוד שונה מהדור הקודם - התבגר מבלי לפגוע בקווים הנאים.

 

אופטימה הייבריד וגרסת הפלאג-אין (תחת הסוואה) ()
אופטימה הייבריד וגרסת הפלאג-אין (תחת הסוואה)

 

רכבי אב הטיפוס הפגינו נוחות בינונית מאוד (במיוחד דגם הפלאג-אין), כמו גם היגוי קל מהרצוי ורמת רעש כביש-מנוע מעט גבוהה. בקיה מעריכים שהביצועים ותצרוכת הדלק של שתי הגרסאות יהיו דומים במצב כלאיים רגיל, אם כי טעינת מצברי הליתיום-פולימר של דגם הפלאג-אין לפני תחילת הנסיעה, תניב תצרוכת דלק ממוצעת של כ-40 ק"מ לליטר, קרוב לכפליים מזה של דגם הכלאיים הרגיל. יותר מכך, לטווחי נסיעה קצרים של כ-43 ק"מ, ניתן יהיה לנסוע בלי להשתמש בבנזין כלל.

 

לשתי הגרסאות מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר עם 154 כ"ס, ומנוע חשמלי שמוסיף 38 כ"ס. הספק המערכת הכולל עומד על 193 כ"ס. באופן מעניין, קיה בחרה כאן בתיבת שישה הילוכים אוטומטית במקום רציפה האופיינית יותר לרכבי כלאיים (בעיקר של טויוטה), בחירה שמהתרשמות ראשונית מאוד תפקדה היטב.

 

ומה לגבי הסול החשמלית? בדומה למכוניות חשמליות אחרות אותן פגשנו בעבר, הסול מציעה מנוע נמרץ (שיא המומנט מתקבל כמעט מיידית) ושקט מאוד. ליחידת הכוח 109 כ"ס וטווח תיאורטי של 190 ק"מ בין טעינות. מלבד זאת חווית הנסיעה בה דומה להפליא לדגם הבנזין המשווק בישראל, ומסלול הנסיעה הקצרצר לא איפשר גם כאן לבחון את טווח הנסיעה האמיתי או עד כמה הרכב שימושי ליומיום.

 

הכתב היה אורח חברת קיה

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים