חיידקים ומחלות צמחים והשפעתם על מזון ותרבות

מכירים את זה שאתם יושבים בהרצאה, סביבכם כולם עסוקים בטלפון הנייד שלהם, או בלדבר אחד עם השני ואתם רק רוצים שישתקו כבר כדי שתוכלו לשמוע מה המרצה אומר? אז ככה אני הייתי בשיעורי מיקרוביולוגיה באוניברסיטה. המרצה, מיקרוביולוג ותיק לקראת פרישה, ישב לו על כסא קטן, מוסתר מאחורי דוכן המרצים, ורק הקול המונוטוני שלו (במבטא מקסיקני חביב) בוקע מהרמקולים. קורס מושלם להשלמת שעות שינה מבילוי הלילה הקודם, ובכל זאת, ישבתי שם תמיד עירני ומרותק לדבריו של המרצה ולתמונות של הייצורים הקטנטנים שהתחלפו על המסך. זה אולי נשמע מוזר, אבל אותו מרצה גרם לי להישאר באקדמיה 12 שנים נוספות, שבסופן הגעתי למינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני, שבו אני חוקר ומנהל היום מעבדה לחקר חיידקים ויחסי הגומלין שלהם עם צמחים.

עוד ב"חוקרים פרטיים" בערוץ הלימודים:

"חוקרים פרטיים": הפאג'ים שמחסלים את החיידקים

באבלס: בועות והמחקר שלי על מחלת הסרטן

"חוקרים פרטיים": כיצד תאי סרטן מתפשטים בגוף?

למה אני חוקרת גישות חדשות בבריאות הנפש?

"חוקרים פרטיים": החלופה המדעית לתרומת איברים

החוקר שבודק: האם העיתונות מתה?

לחקור את יפן: מסע לארץ השמש העולה

פריזבי עם אלקטרונים והקשר לסמארטפונים שלנו

מידה כנגד מידע: למה אני שוקלת חלבונים?

למה בחרתי לטפל בעזרת יצירות ספרותיות?

"חוקרים פרטיים": חלבונים מקולקלים ותולעים זקנות

ואיך כל זה קשור לתמונה שלמעלה? עצי זית בני מאות שנים - מתים! הקשר הוא כמובן חיידקים.

עצי הזית של דרום איטליה, מעוז תרבות הזית של המדינה, ספגו מכה קשה לאחרונה עם הגעתו של חיידק חדש לסביבה. החיידק התבסס שם במהירות והשמיד עד כה אלפי דונמים של עצי זית עתיקים, ותרופה אין. מאז התפרצות המחלה באיטליה, החיידק דווח כבר בספרד ובצרפת וקיים חשש כבד שימשיך להתפשט ואף יגיע לישראל.

ד"ר אופיר בהר

מעבר לפגיעה בעצים, המהווים חלק מהתרבות והמורשת של המדינה, למחלות צמחים יש חשיבות קיומית עבור כולנו. כל המזון הצמחי שאנו צורכים חשוף למחלות, ואלמלא המחקר, סביר להניח שהחקלאות של ימינו לא הייתה יכולה להתקיים. בדומה לבני אדם ובעלי חיים אחרים, צמחים יכולים להיות מותקפים על ידי חיידקים, וירוסים, פטריות ועוד. אני שואל את עצמי כבר הרבה מאוד שנים - איך חיידק, שהוא יצור פרימיטיבי בגודל של אלפית מילימטר, יכול להביס עצי ענק בני מאות שנים?

גורמי המחלות והצמחים נמצאים במאבק תמידי. כמו במלחמות בני האדם מתקיים "מרוץ חימוש" שבו כל צד מתחמש שוב ושוב בציוד חדש כדי להתגבר על הצד השני. אלא שכאן, לא מדובר באמצעי לחימה המוכרים לנו, אלא בחימוש גנטי המתבטא ברכישה או באובדן של תכונות מסויימות כגון, רכישה של יכולת חדשה מצד הצמח לזיהוי גורם פולש, ומצד שני, מוטציה בגורם המחלה המאפשרת התחמקות מזיהוי. התכונות האלו מובילות לכך שלעיתים צד אחד ״מנצח״ ולעיתים הצד השני. מהם אותם אמצעי לחימה וכיצד שני הצדדים משתמשים בהם הם נושאים מרתקים למחקר.

לצמחים יש מערכת חיסון, יש להם קולטנים המסוגלים לזהות אותות המעידים על פלישה של גורם מחלה והיכולת להפעיל בתגובה מגוון מנגנוני הגנה שיעצרו את הגורם הפולש לתוכם. הגורם הפולש מצידו, פועל לשבש את מנגנוני ההגנה של הצמח, ולעיתים אף להשתלט על המערך הגנטי שלו ולגרום לו לעבוד לטובתו.

במחקר שלנו במכון וולקני אנחנו מנסים להבין לעומק את יחסי הגומלין המורכבים הללו בין גורמי מחלה והצמחים הנתקפים, מתוך ידיעה שהבנה כזו תוכל לעזור לנו בעתיד לפתח אמצעים יעילים ומתוחכמים להתמודד עם מחלות צמחים ולמנוע מהזיתים האהובים בארץ שלנו להיראות כמו בתמונה למעלה.

חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו יסבירו חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית" http://www.young.academy.ac.il/