איגוד הרבנים האורתודוכסים קבע: אסור לנשים לכהן כרבניות
גדול הארגונים באורתודוכסיה המודרנית קובע במסמך הלכתי כי נשים לא ישרתו בתפקידי מנהיגות הלכתית בקהילותיהן. בקהילות הדתיות הליברליות - זעם: "מדובר בנסיגה של עשרות שנים אחורה". רבנים חוששים מפיצול והוצאת קהילות שבהן מכהנות מנהיגות הלכתיות
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ה"פורוורד" שחשף את המסמך, מדווח כי נכון להיום מועסקות נשים בלפחות ארבע קהילות, אך המשמעות רחבה בהרבה. הפסיקה הרבנית החדשה שעליה חתומים שבעה מבכירי הרבנים באורתודוכסיה המודרנית, קובעת כי "אישה לא תמונה לכהונה בתפקיד רבני". בכך היא חוסמת נשים ממשרות דתיות בקהילותיהן, גם ללא תואר רבני. על הקהילות נאסר להתיר לנשים להוביל תפילות או טקסים דתיים, וכן לפסוק בעניינים הלכתיים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- כתובות בסאבוויי: "יהודים צריכים להיות בתנורים"
- "שייע פגע באחותי - הרב הורה לה לא לפנות למשטרה"
- יש יהדות בלי הלכה
/ פרופ' רוחמה וייס
"קיבלנו מספר פניות מחברים בבתי כנסת וכן מעסקני ציבור בתחום בקהילותיהם, ומהמנהיגות הרבנית - להדרכה בנושא", אמר ל"פורוורד" אלן פגין, סגן נשיא בכיר ב-OU. הוא הבהיר כי בו בזמן שהפסיקה ההלכתית אוסרת על נשים את המנהיגות ההלכתית, היא מעודדת אותן לקחת על עצמן תפקידי הנהגה אחרים בקהילותיהן.
"שייצמדו לפסיקות בענייני טונה"
החלטת האיגוד ממשיכה את הקו השמרני של התאחדות הרבנים של אמריקה (RCA), שהודיעה לפני כשנה וחצי, כי היא אוסרת על חבריה למנות אישה לתפקיד רבני, ואף להעניק לה תעודת הסמכה לרבנות. על רקע תופעת הסמכתן של נשים אורתודוכסיות לכך, פרסם הארגון החלטות מעודכנות בעניין, המעניקות משנה-תוקף לעמדות עקרוניות-הצהרתיות שאותן אימץ בעבר.
בין החתומים על ההחלטה, הרב הרשל שכטר מה"ישיבה יוניברסיטי", הרב גדליה דב שווארץ, אב בית הדין של ה-RCA, והרב בנימין יודין, מהבולטים שברבני ניו-ג'רזי.
ההחלטה גררה גינויים מרבנים בהנהגה האותודוכסית-מודרנית בארה"ב: ""עדיף שה-OU יתעסק בפסיקות בענייני טונה", הגיב בסרקזם הרב שמואל הרצפלד, רב קהילת "אוהב שלום", כשהוא רומז למחלקת הכשרות של הארגון, שהפכה אותו למותג הכשרות הגדול ביותר בעולם. הרב הרצפלד עצמו מכהן כראש בית הכנסת הלאומי בוושינגטון די-סי, שבו מכהנת המהר"ת רות בלינסקי פרידמן.
עדיין לא הובהר מה יעלה בגורלם של בתי הכנסת המעסיקים נשים בתפקידי מהר"ת. הצהרת איגוד הרבנים קובעת כי "יתקיים דיאלוג עם בתי הכנסת, על מנת לעודד ולקדם שיח בנושא הנהגה רבנית". פגין מצדו, הבהיר כי באיגוד מקווים שקהילות המעסיקות נשים בתפקידי מנהיגות הלכתית, לא יתפצלו מתוך ה-OU. "חלק מאחריותנו כאן, יחד עם קהילותינו, היא לנסות ולמצוא בסיס משותף באותו מספר קטן של מקרים שבהן יהיה צורך במחשבה נוספת", אמר.
ההחלטה - שנויה גם במחלוקת פנימית
הרבנית ד״ר ענת שרבט, בוגרת מהר"ת החברה בצוות הרבני של ה"היברו אינסטיטיוט" בריברדייל, המכונה ״הבית״, אומרת כי המסמך ההלכתי וההצהרה שהגיעה מטעם ה-ou אינם משקפים את הארגון כולו, אלא את שבעת רבנים החתומים עליו בלבד. הרבנית מצרה על כך שלדבריה "אף לא נציג אחד מהארגון, וכן אף אחד מהרבנים החתומים, לא מצא לנכון לבוא ולראות את העבודה החשובה שעושות הנשים בקהילה".
"בית הכנסת שלנו שייך לארגון, ונשמח להמשיך ולעבוד עמו. אנחנו עושים תוכניות נפלאות. בשבת האחרונה אירחנו את 'קהילת יחד' - פרויקט הכולל אנשים, נשים וילדים עם צרכים מיוחדים. יש צמא אדיר של הקהל למנהיגות נשית".
שרבט מספרת עוד כי "במשך השבת קיבלתי חיזוקים מאנשי ונשות הקהילה, מרבנים שונים שהתקשרו חזקו והביעו תמיכה בתפקיד שאני נושאת. כולי תקווה שה-ou יוציאו מסמך התומך בבתי הכנסת המעסיקים נשים בתפקידי הנהגה ויכירו בחשיבות עניין הכנסת נשים לתפקידים הללו".
שרון וייס גרינברג, מנכ"לית הברית האורתודוכסית הפמיניסטית, הביעה תסכול ואכזבה מההחלטה החוסמת לדבריה את השיח הבריא – וכופה באמצעות פסקים הלכתיים על מאות בתי כנסת, "במטרה לחזק את ריכוזיות הכוח שלהם".
החלטת האיגוד שנויה אף במחלוקת פנימית. ה"פורוורד" טוען כי במכתב שהופץ לחברי הוועד, הביעו סגן היו"ר מרדכי כץ ורעייתו מוניק, את חוסר הסכמתם, ואת חששם מפיצול הקהילות החוצה מהאיגוד.
הפסיקה ההלכתית שאומצה במסמך, מבדלת תפקידים מסוימים הנחשבים "מתאימים" לנשים, ובהם הוראה, ניהול אדמניסטרטיבי וייעוץ מקצועי. כמו כן, מתירים רבני האיגוד את "יועצות ההלכה" המייעצות לנשים בענייני טומאה וטהרה. אף שהיה מי שהתנגד אף לזה באיגוד הרבנים האורתודוכסים, הרי שנקבע כי הן מספקות "שירות חשוב".
"חוזרים עשרות שנים אחורה"
מארגון "קולך", הפועל לקידום ופיתוח מנהיגות נשית רוחנית, נמסר: "תשובת ה-OU נגד שיתוף נשים בתפקידי הנהגה רוחניים בקהילה היא החלטה עגומה, המסיגה את השיח ואת הקהילות עצמן עשרות שנים אחורה. שותפות נשים בתפקידי הנהגה רוחניים והלכתיים ביהדות האורתודוכסית בארה"ב ובישראל, היא מהלך חי ובר-קיימא שלא ניתן להתעלם ממנו. אל מול תשובת ה-OU, ניצבות נשים אדירות, למדניות, מורות הלכה ומנהיגות רוחניות, שהינן שותפות אמיתיות לבנייתו והעצמתו של עולם התורה וההלכה".
בתנועת "נאמני תורה ועבודה", ממובילי השיח הליבראלי בציבוריות הדתית גפ בעינייני מעמד האישה - מסרו כי הם "מצרים על הניסיונות לעכב את השתלבותן של נשים באופן משמעותי כמנהיגות רוחניות והלכתיות", כדבריהם. "אנו ערים לאתגרים הגדולים, אולם הדרך הנכונה להתמודד עמם הן בארץ ובין בארה"ב, היא בדרך של מתן אמון ברצונן של נשים וברצוננו יחד, להפוך לכוח מניע בעבודת ה'".
לפני כשנתיים ניסח ארגון הרבנים "בית הלל" פסק הלכה המתיר לראשונה לאישה לפסוק הלכה בעצמה – סמכות שהייתה נתונה בידי גברים בלבד. "ברוך השם צומחות נשים העוסקות בלימוד ש"ס ופוסקים בשקידה ובקבלת מסורת מתלמידי חכמים", הסבירו הרבנים, "דבר פשוט הוא שיכולות להורות".
בשנים האחרונות נשים אותודוכסיות מוסמכות לתפקידי מנהיגות הלכתית בארץ (בין השאר, במדרשת לינדנבאום ומדרשת הראל) ובארה"ב, בישיבת מהר"ת - הנחשבת למובילת התופעה. התואר "מנהיגה רוחנית" הוא כאמור המקבילה הנשית לתואר "רב", תוך עקיפת התואר הרפורמי "רבה", או "רבנית" המתייחסת לאשת-רב, ולא למי שזכאית לתואר בשל ידיעותיה והכשרתה.
עם זאת, בהתאם לכללי ההלכה היהודית, ישנם עדיין שלושה מוקדים המבדלים את רבני הקהילה האורתודוקסית, מהמנהיגות הרוחניות. הן אינן נספרות למניין, אינן יכולות לשמש חברות בבית דין, וכן לא יכולות להנחות את תפילות ולשמש כחזניות, אלא בקטעים מסוימים בלבד. רב הקהילה קנפיסקי ציין "לג'ואיש ג'ורנאל" כי נשים ממלאות כבר היום, תפקידי מנהיגות רבנית בקהילות האורתודוקסיות השונות. "היה את הידע, ומה שהיה חסר זה התואר".