מכתב פתוח מיהודי אתיופיה: "למה אתם לא רוצים אותנו?"
"אנחנו חיים כפליטים באתיופיה. 20 שנה שאנו מתגעגעים למשפחות שלנו, בעוד שאנחנו תקועים כאן ללא סיבה הגיונית. אנחנו לומדים תורה, שומרים מצוות, איך מישהו יכול להגיד שאנחנו לא יהודים? סבלנו מספיק. יותר מדי". חזן בית הכנסת באדיס אבבה - במכתב פתוח לראש הממשלה
שלום רב, כבוד ראש הממשלה
מאתנו, בני הקהילה היהודית באתיופיה.
אנחנו כותבים לך מאדיס אבבה אחרי שפוזרנו - עם ישראל - בארבע כנפות תבל. יותר מאלפיים שנה היינו משועבדים לגויים שהתנכלו לנו, רצחו אותנו וגרמו לנו סבל רב. "שם ישבנו גם בכינו בזוכרינו את ציון". ה' שמע את צעקתנו ותפילתנו וראה את עמלנו. הוא ריחם על בניו והשיב אותם לארץ אבותינו.
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
ה' שלח שליחים לכל תפוצות תבל להשיב את היהודים ארצה, אבל אף אחד לא דפק על דלתות היהודים באתיופיה. אף אחד לא קרא לנו לעלות לארץ ישראל. שמענו את הדפיקות בלבבות שלנו.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- לראשונה: בית הדין הורה - ומשרד החינוך השעה סרבנית הגט
- "הרמב"ם היה כותב היום את 'מורה נבוכים' המעודכן"
- תנו לילדים החילונים שלי חינוך יהודי/
דנה סנדר-מולה
כאשר אני עזבתי את הכפר לפני עשרים שנה, כדי לעלות לארץ ישראל, אף אחד לא בא אליי או לשכנים היהודים שלי לאסוף אותנו להגיע לארץ. זה הקדוש ברוך שעורר אותנו, פתח את הפתח בלבבות שלנו. קמנו, יהודי אתיופיה, מהכפרים – ויצאנו למסע אל אדיס אבבה וגונדר, כדי לעלות לארצנו. היינו כמו הכהנים שתקעו בשופר כדי להוביל את העם במדבר סיני.
אבל לבבנו הושפל
אני עדיין פה עם 8,000 מבני הקהילה, כאשר רוב בני משפחותינו זכו להגיע לארץ ישראל. הגויים הטיחו בנו הרבה שנאה, והיום ברוך ה' יש לעם היהודי מדינה. אבל יש גם שנאה כלפינו, והכאב שלנו כפול כי זה בא מאחינו היהודים שבארץ ישראל. הם אומרים שהם לא רוצים אותנו. איך יהודי יכול לשנוא יהודי אחר? הוא לא שמע אף פעם על "ואהבת לרעך כמוך"?
אנחנו חיים כפליטים באתיופיה. 20 שנה שאנו מתגעגעים למשפחות שלנו, בעוד שאנחנו תקועים כאן ללא סיבה הגיונית. מתנדבים, רבנים ומורים מארץ ישראל באים אלינו ללמוד ולהתפלל אתנו. "איך זה יכול להיות שאתם עדיין כאן?" הם שואלים – וכבר עשרים שנה שאין לנו תשובה.
השנים חלפו; תינוקות, זקנים, נשים וגברים נפטרו בקהילה שלנו, כשבלבם עוד נטועה תקווה עד לרגע האחרון ממש, שיזכו להגיע לארץ ישראל. האם אפשר לדמיין את כאבם? סבלנו מספיק. יותר מדי.
אנחנו לומדים תורה, שומרים מצוות; יש לנו ילדים, אחים, הורים וסבים בישראל. איך מישהו יכול להגיד שאנחנו לא יהודים? אבל הכול בידיים של הקדוש ברוך-הוא. בני אדם יכולים אולי לעכב את תהליך העלייה שלנו, אבל הם לא יכולים לעצור אותו.
למה אין צדק עם יהודי אתיופיה?
בנובמבר 2015 החליטה הממשלה שלך להעלות את 9,000 היהודים שנותרו באתיופיה לארץ ישראל, אבל אתה לא ביצעת את ההחלטה. ואז בשנת 2017 החליטה הממשלה שלך להעלות 1,300 יהודים, אך התהליך נעצר. ואז, ממש לפני יום כיפור, הכרזת שתאשר עלייה רק לאלף מיהודי אתיופיה, ואמש (מוצ"ש) פורסם כי מדובר על אחד משמונה.
כבוד ראש הממשלה, למה השתנתה דעתך משנת 2015 עד עכשיו? האם זה בגלל שאנחנו לא בקיאים במצוות? אם כן, תלמד אותנו, אבל אל תפנה את גבך אלינו. ליהודי יש חובה לקרב את אחיו היהודי, לא להרחיקו. ככה לימד משה רבנו את עם ישראל.
האם זה בגלל שאנחנו באפריקה? לא אנחנו בחרנו להיות פה. הקדוש ברוך-הוא הגלה אותנו. יהודים מכל העולם יכולים לעלות ארצה; גם כאלה שלא שומרים מצוות או שנישאו לגויים. אבל אנחנו ששומרים את מצוות ה' לא מנועים? למה אין צדק עם יהודי אתיופיה?
אנחנו עוד נעלה לארץ ישראל. לא בחסד כי אם בזכות. ויהי רצון שחגי תשרי של השנה הבאה יעברו עלינו במחיצת אחינו ואחיותינו סביב שולחן החג בארץ ישראל.
- הכותב הוא חזן בית הכנסת "תקוות ציון" שבאדיס אבבה, מקהילת הפלאש מורה
לפנייה לכתב/ת 
