שתף קטע נבחר

 

יציאת המזרח: לאן התפזרו מיליון יהודים

רובם הגיעו לישראל והיוו חלק משמעותי בבניין הארץ, אבל אלפים אחרים התגלגלו למדינות אחרות וחלקם הקימו שם קהילות יהודיות ספרדיות, גם במקומות לא שגרתיים. מחקר שערך בית התפוצות עבור ynet חושף לראשונה את המספרים של המהגרים מכל ארצות ערב. פרויקט מיוחד

 

איך הגיעו יהודים מרוקאים למונטריאול הקרה והרחוקה ? מדוע יש בית כנסת ליוצאי סוריה במקסיקו - וכיצד התגלגלו אלפי יהודים עיראקים דווקא ללונדון ? כמעט מיליון יהודים עזבו את ארצות ערב סביב שנת 1948, בעת הקמת מדינת ישראל. רובם הגיעו לישראל והיוו חלק משמעותי בבניין הארץ, אבל אלפים אחרים התגלגלו למדינות אחרות וחלקם הקימו שם קהילות יהודיות ספרדיות, גם במקומות לא שגרתיים.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 

מחקר שערך בית התפוצות עבור ynet חושף לראשונה את המספרים של המהגרים מכל ארצות ערב. ההגירה החלה בשנים שעוד לפני הקמת מדינת ישראל, והיא התגברה ככל שהקונפליקט בין המדינות הערביות לבין המדינה היהודית הצעירה התחזק.

 

היו מדינות שבהן התהליך היה מהיר, ומרבית היהודים עזבו בתוך שנים ספורות - אך באחרות מדובר היה בתהליך ארוך שבו יהודים יצאו מהמדינה בגלים שונים. בשורה התחתונה, מתוך כמיליון יהודים שהתגוררו בארצות ערב נותרו בימינו אנו אלפים בודדים, ונוכחות של מאות שנים נעלמה, במונחים היסטוריים, כמעט בן-רגע.

 

אוניית העולים "שאנזי'', תוניסיה, סוף שנות ה-1940 (באדיבות אנדרה נחום (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))
אוניית העולים "שאנזי'', תוניסיה, סוף שנות ה-1940(באדיבות אנדרה נחום (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

 

בניגוד למרוקאים שעזבו בשקט יחסי, במדינות רבות לא הייתה אפשרות כזו. ההיסטוריון חיים גיוזלי, מנהל אגף מאגרי המידע של בית התפוצות ומומחה לגנאלוגיה יהודית, מסביר כי "פעמים רבות לא ניתן היה לבחור את היעד. זה נכון לגבי יהודי תימן או עיראק, שעלו לארץ במסגרת מבצעים שאורגנו על ידי מדינת ישראל - ולפעמים בשיתוף פעולה של ארגונים ציוניים מקומיים שהשפעתם על יהודי המקום התחזקה לאחר הקמת מדינת ישראל. מי שלא הצטרף אל העלייה ההמונית המאורגנת, נשאר במקום, כפי שקרה עם קבוצה קטנה של יהודים בתימן, שבודדים מהם התגוררו במדינה עד לפני מספר שנים.

 

מספר העולים לישראל מארצות ערב ואיראן ()

"עבור רוב היהודים שעזבו את ארצות ערב, ישראל הייתה היעד המועדף והטבעי. ההתלהבות וההתפעמות מעצם הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל היו אמיתיות, וביטאו שילוב של הגשמת הגעגועים והתפילות לשיבת ציון של דורות רבים, מתוך רצון להיות חלק מהמפעל הציוני.

 

"על זה יש להוסיף שיקולים נוספים, לרוב ברמה האישית. מי שהיו לו קרובי משפחה שכבר ישבו בארצות אחרות והיו מספיק אמידים כדי לעזור לקרובי המשפחה, בחרו להצטרף אליהם ולא להגיע לארץ. גם אם המשפחה הייתה בעלת אמצעים או השכלה, כגון שליטה בשפות כמו צרפתית או אנגלית ומקצועות שאפשרו להם להשתלב בקלות יחסית בארצות מערביות, הרי שבניה העדיפו בחלקם להגר אל ארצות אלו, לפחות בשלב הראשון.

 

אוכלוסיה יהודית בארצות ערב ואיראן ()

"במקרים אחרים, למשל, 6,000 היהודים שחיו בלוב בשנת 1967 והועברו בהגירה מאורגנת אל איטליה, נוכח סכנת החיים שאיימה עליהם לאחר מלחמת ששת הימים, רובם עלו לאחר מכן לישראל.

 

"יש לזכור שהקהילות של יהודים מארצות ערב הוקמו במקומות שונים בעולם זמן רב לפני הקמת מדינת ישראל, כגון הקהילות של יוצאי מרוקו - בעיקר מהערים טטואן וטנג'יר, שהתיישבו בצפון מזרח ברזיל ובחבל האמזונס כבר לפני סוף המאה ה-19, או קהילות רבות של יוצאי חלב מסוריה, שהוקמו במקומות שונים באמריקה הלטינית - מקסיקו, ארגנטינה, פנמה ועוד.

 

קבוצת תלמידות בבית הספר אורט, לוב, 1967 (צילום: לני זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))
קבוצת תלמידות בבית הספר אורט, לוב, 1967(צילום: לני זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

 

"היו גם קהילות של יוצאי עיראק בהודו ובמזרח הרחוק, או באנגליה, לשם הגיעו גם יהודים תימנים מעדן. קהילות אלו ואחרות קלטו אף הן יהודים אשר היגרו מארצות ערב אחרי 1948".

 

עד כמה היום שומרים בקהילות האלו על המנהגים מארצות ערב?

"יש להפריד בין מנהגים דתיים ומנהגים אחרים, לבין השימוש בשפה שדיברו בה בארצות המוצא. לרוב קיימת שמירה על המנהגים הדתיים בכל מקום שהדבר אפשרי, מוקם בית כנסת שבו מתנהגים על פי המנהגים העתיקים. על זה יש להוסיף את שמירת המנהגים האחרים, שבאים לידי ביטוי בדרך כלל באופן שבו מציינים אירועים חשובים מחיי הקהילה, המשפחה או הפרט. מנהגים אלה משמשים כעוגן עיקרי לשמירת הזהות הפרטית, בעיקר בדור השני, השלישי ואולי הרביעי להגירה.

 

מפת ההגירה של יהודי לבנון ()

"השימוש בשפה שונה: ראשית, יש לשים לב לשפה או הניב הספציפי שדובר בארץ המוצא. במקרים רבים דיברו בניבים יהודיים: ערבית יהודית שהיו לה ניבים רבים, כגון הניב של יהודי בגדאד. שהיה שונה מהערבית היהודית של תוניס או של תימן.

 

"בארצות שבהן התקיים שלטון קולוניאלי ופעלו בתי ספר של אליאנס, היו רבים שאימצו את השפה הצרפתית. בדור הראשון שלה מהגרים, המבוגרים בדרך כלל עוד שמרו על שפתם, לפחות במסגרת הביתית. בישראל, הלחץ של לימוד השפה העברית והחשד כלפי מי שמדבר בערבית, שנתפסה כשפת האויב, גרמו לכך שהדור הראשון לרוב כבר לא דיבר בשפת ההורים, מלבד מילים וביטויים בודדים ושליטה מעטה מאוד.

 

עולים חדשים מתימן, ישראל 1950 בקירוב (צילום: הרברט זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))
עולים חדשים מתימן, ישראל 1950 בקירוב(צילום: הרברט זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

 

"התופעה קיימת גם בארצות אחרות: בארצות אמריקה הלטינית מדברים בספרדית, בארה"ב באנגלית וכו'. בשנים האחרונות התעוררה התעניינות מחודשת בשפות האבות, וישנן קבוצות המחדשות שימוש כזה או אחר בשפות ששימשו את אבות המשפחה לפני שעזבו את ארצות המוצא שלהם".

 

בחלק ממדינות ערב, דוגמת תימן, רוב רובה של הקהילה היהודית היגר לישראל, אבל מי שמטייל בעולם יכול לפגוש יהודים יוצאי מצרים בשלל מקומות: ארה"ב, צרפת, ארגנטינה ואפילו ברזיל. איך הגיעו יותר מ-15 אלף יהודים מצרים לדרום אמריקה? לדברי לבנה זמיר, יוצאת מצרים ויו"ר ארגון הגג של יוצאי ארצות ערב, הסיבה לפיזור היא הגלים השונים שהיכו את יהודי מצרים והקשרים שהם יצרו עם מדינות שונות לאורך השנים. עברו לקריאת הכתבה המלאה .

 


לכתבה המלאה לחצו כאן

 

יוצאי מרוקו ותוניסיה מאוד נפוצים בישראל, אבל המקרה של יהודי אלג'יריה הוא שונה. כ-30 אלף מיהודי אלג'יריה עלו לישראל - וכ-130 אלף היגרו לצרפת, שם יש קהילות רבות ומבוססות של יוצאי המדינה. ד"ר יוסף שרביט מאוניברסיטת בר אילן, מומחה עולמי לנושא יהודי אלג'יריה, אומר כי "יהדות אלג'יריה היא היחידה מבין התפוצות שנשפטה באופן ציבורי על כך שלא עלתה בהמוניה לישראל". עברו לקריאת הכתבה המלאה .

 


לכתבה המלאה לחצו כאן

 

"יהודי סוריה הוא מונח כללי", אומר ההיסטוריון חיים גיוזלי, מנהל אגף מאגרי המידע של בית התפוצות ומומחה לגנאלוגיה יהודית. "בפועל בסוריה התקיימו שתי קהילות יהודיות נפרדות: הקהילה בדמשק – היהודים השאמים, והקהילה בחלב – היהודים החלבים. לכל אחת היסטוריה ארוכת שנים ולכל אחת מסורת משלה". עברו לקריאת הכתבה המלאה .

 


לכתבה המלאה לחצו כאן

 

בקהילה היהודית בלונדון חיים כמה אלפים מיהודי עיראק, שנאלצו לעזוב את המדינה לאחר שהסכסוך בין ישראל לארצות ערב החל להקרין החוצה סביב הקמת המדינה. "היהודים הפכו למיעוט בעייתי", מסבירה פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין מאוניברסיטת בן גוריון. "במקביל החלה עלייה באנטישמיות ומוטיבים גזעניים שחדרו לארצות ערב. זה הכתיב את גורל היהודים. ב-1948 יהודי עיראק לא חשבו על עזיבה. זו הייתה קהילה עשירה, עם מנטאליות מקומית ושותפות אמיתית לתרבות העיראקית". עברו לקריאת הכתבה המלאה .

 


לכתבה המלאה לחצו כאן

 

"הקהילה היהודית הספרדית של מחוז קוויבק שבקנדה מונה כיום 25 אלף איש", מספר דוד בן סוסן, פרופ' למדע מאוניברסיטת קוויבק ששימש כנשיא הקהילה הספרדית המקומית. לדבריו, "רובם הגיעו לקנדה בסוף שנות ה-50 והצטרפו לקהילה קטנה של ספרדים ואשכנזים שכבר הייתה במקום. עם השנים הפכה הקהילה היהודית של מונטריאול לאחת המשמעותיות בקנדה, והיא כוללת בתי כנסת, בתי ספר, בתי אבות יהודיים ופעילה מאוד גם מבחינה מקומית וגם בקשר מול ישראל". עברו לקריאת הכתבה המלאה .

 


לכתבה המלאה לחצו כאן

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הרברט זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
שנות החמישים: מתימן לישראל
צילום: הרברט זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
מומלצים