מלאכים, שדים ואלוהים אחד: הפנטזיה היא חלק מהאמונה
סיפורי חז"ל מלאים באגדות פנטסטיות, יהדות היא לא רק רציונליזם וגמרא - ובדמיון יש מציאות של ממש: הרב ד"ר משה רט לא מפחד לאתגר את האתאיסטים והמאמינים גם יחד, בספר חדש הכורך את הפנטזיה והיהדות, בלי סתירה ביניהם
מה הקשר בין דרקונים לבין חז"ל - ולמה אדיקותו הדתית של ג' ר' ר' טולקין, מחבר "שר הטבעות", איננה מקרית כלל ועיקר? הספר "פנטזיהדות" (הוצאת "ידיעות ספרים"), כשמו, עורך חיבור מפתיע ומיוחד במינו בין היהדות לבין עולמות הפנטזיה.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>
מחבר הספר, הרב ד"ר משה רט, רגיל בהתנצחויות רשת בעיקר על רקע דתי-אתאיסטי, אבל אפילו הוא הופתע כשבנו הזהיר אותו שמא החיבור בין פנטזיה ליהדות ייתפס כאפיקורסות. "צריך לדעת שיש הרבה אנשים דתיים שאוהבים פנטזיה", הוא אומר - והוא יודע על מה הוא מדבר: בין שלל עיסוקיו ברשת החברתית מתחזק הרב ד"ר רט עמוד תחת השם "סיפורי אימה קצרצרים".
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- אירוויזיון: יהדות התפוצות בעד קובי מרימי
- מחווה: הכוכב הקרואטי פרגן - יונתן רזאל התרגש
- זיכרון: כשהחזן פגש את אמא של שחר
- ספר: "אלוהים, למה לא ריחמת על הילדים
?"
- קליפ: שירת המונים במערת המכפלה
"יש קבוצות פנטזיה בפייסבוק ובעוד מקומות, ולא במקרה גדולי היוצרים של הפנטזיה הם אנשים דתיים - טולקין ולואיס (מחבר סדרת 'נרניה') ובימינו סופרים כמו ברנדון סנדרסון. ברור שזה לא מגיע מתוך איזו השוואה בנוסח 'התנ"ך כהארי פוטר', או משהו טיפשי כזה".
אז מה כן? "גם הפנטזיה וגם היהדות מבטאות שתיהן את השאיפה לחרוג מגבולות העולם הזה למציאות עליונה, חסרת גבולות, שבה הכול אפשרי. בספרות הפנטסטית זה מתבטא בקסמים וביצורים מופלאים - וביהדות זה מתבטא בניסים, מלאכים. גם חז"ל מלאים באגדות פנטסטיות כאלו. יהדות היא לא רק לשבת וללמוד גמרא, אלא יש בה מקום גם לעולמות של פנטזיה".
חזרנו לנקודת הפתיחה שביהדות יש פנטזיה, לכאורה.
"כולנו נמצאים היום בעולמות הפנטזיה: קוראים ספרים, צופים בסרטים. יש בוויקיפדיה ערכים שלמים של דמויות בדיוניות לצד דמויות מהמציאות. באקדמיה, פילוסופים כותבים מאמרים שמנתחים רעיונות פנטסטיים. לכן החיבור שלה ליהדות לא רק שאינו מקטין אותה, אלא להפך. לוקחים את העוצמה של עולם הפנטזיה, ומחברים אותו ליהדות כדי להכיל אותו יותר".
דרקונים ושדים
הספר של רט מתפרץ לדלת פתוחה של דיונים ופולמוסים הנערכים מפעם לפעם בין מאמינים לבין עצמם בשאלת מקומן של ישויות כגון השטן, רוחות רפאים או לחילופין מלאכים. "כשמדברים על שדים ורוחות, שואלים האם הם מופיעים במציאות 'הרגילה'. אם אנשים פוגשים ומדברים איתם? אינני טוען שעולם הדמיון הוא מציאות בפני עצמה. אם דרקונים או שדים מופיעים בעולם הדמיון, אני לא צריך 'לחפש' אותם במציאות הרגילה כדי להתייחס אליהם כקיימים. עצם זה שהם נמצאים לנו בתודעה, 'מקיים' אותם".
.jpg "לא שם מספיק דגש על בעיית הרוע במציאות. הרמב\"ם")
הוא מביא כדוגמה את הדרקונים: "זה מושג שהשפיע על תרבויות שלמות - החל מהעולם העתיק ועד ימינו - בסיפורים, מיתוסים, משחקים וסרטים. יש לדרקונים השפעה עצומה על התרבות האנושית. אז מה אכפת לי אם היה פעם דרקון בשר ודם או לא? זו כבר לא השאלה. הקיום נמדד לפי מידת ההשפעה שלו, ולא האם אפשר למשש אותו. מה שהופך את העולמות האלה לקיימים, זו העובדה שיש להם השפעה עצומה על ההתנהגות והמחשבה האנושיות. זו הרחבה של הגדרת הקיום מעבר לאמפירי והחומרי - לכל שנכנס במחשבה".
"הדמיון הוא השער לעולמות העליונים"
אז אם פייסנו את דעתם של המאמינים, נותרו חביביו של רט – האתיאיסטים שאולי ימצאו את עצמם מרוצים יתר על המידה מהחיבור החדש. רט מודה בסיכון: "זה נכון, אבל זה הטריק בספר. האתאיסטים אומרים, 'אתה מאמין בחבר דמיוני'. אז אני עונה, 'נכון. אבל הדמיון איננו שום דבר - אלא מציאות בפני עצמה. מציאות שיש בה ממש".
רט מסביר כי החלוקה הברורה שאנחנו עושים בין מציאות לדמיון, שגויה – ולמעשה, "בהגות הפילוסופית המציאות יותר דמיונית, ואילו הדמיון יותר מציאותי ממה שאנחנו סבורים. שניהם היבטים של דבר אחד שקיים בתודעה שלנו. בתפילה אנחנו אומרים על האל 'הינך אחד בכל דמיונות'. אפילו הרמב"ם, גדול הרציונליסטים היהודים, דיבר על 'הכוח המדמה' ככוח שמביא את הנבואה. איך ניתן להתחבר עם האל אם לא על ידי הדמיון? אז אכן ביהדות יש מהפנטזיה והדמיון, אך לא מדובר בהבלים אלא בביטוי למציאות עליונה. התיאור הפנטסטי בא לכפות על מחסור במילים מתאימות לבטא את המימד הזה. הדמיון הוא השער לעולמות העליונים".
הזכרת את הרמב"ם, אבל הוא גם מזהיר מפני הדמיון ורואה בו כוח בעייתי שהאנושות לא יכולה בלעדיו - אך גם לא איתו.
"הדמיון עלול להיות מסוכן. הוא יכול לקחת את האדם לנבואה - או לעבודה זרה. אלה שני צדדים של אותו המטבע. כמו כל כוח גדול, השאלה לאן לוקחים אותו - לטובה או לרעה. כמו שאמר הכוזרי: 'שורש האמונה הוא שורש הכפירה'. בספר אני מנסה להראות איך ניתן לקחת את הדמיון למקום חיובי".
להתקרב לאלוהים דרך הדמיון
הרב ד"ר רט מביא בספרו את חוקר המיתוסים ג'וזף קמבל, שאמר כי כל המיתוסים וכל האגדות הם בעצם ניסיונות להפוך את העולם שלנו לשקוף בפני המציאות הטרנסצנדנטית. לתאר את מה שהוא מעבר למילים הרגילות.
"ברור שאלוקים קיים - וברור שהוא לא קיים במציאות הרגילה והחושית שלנו, אז איך אנחנו מתקרבים אליו? דרך הדמיון. עצם העובדה שאלוקים הוא המושג שהכי משפיע על האנושות מאז ומעולם, בוודאי שזה שמעניק לו קיום. נוסיף שזה לא רק משפיע על הלך המחשבה, אלא גם על כל מה שמתרחש בעולם הזה על כוחות הטבע שבו. לכן הוא מעבר לסתם מושג שקיים במחשבה.
"הפילוסוף האתאיסט, תומס הובס, אמר שההבדל בין מישהו שאלוהים דיבר אליו בחלום, למישהו שאומר שחלם על אלוהים שדיבר אליו – הוא שחלום על אלוהים איננו אמין. יש הבדל בין סתם לחלום על משהו, לבין זה שהדמיון פותח לך פתח לקשר. בעצם הפעולה של חקר עולם הדמיון אתה מגלה דברים שכבר קיימים, ורק מלביש ומתאר אותם דרך הדמיון שלך".
"הצד האפל"
רט, חובב מושבע של סרטי אימה, על פי הודאתו, עורך גם טיפול יסודי בצד האפל הכולל ישויות דמוניות, כישוף ועוד. "כל מה שכתבתי על השטן והשדים - זה לפי היהדות. לא הלכתי לנצרות או למקורות אחרים", הוא מבקש לציין.
"האלמנט הזה מכניס התלבטות אצל כל מאמין, לא רק ביהדות, כי אם אתה אומר שקיים רוע - אז האל עושה אותו? ואם לא האל, אז יש שני כוחות? יש קונפליקט. מצד אחד, רוצים 'לגלגל את האחריות לשטן' - ומצד שני, לשמר את השליטה של האל. איך שלא נפרש את זה, השטן כמשרת או מורד עדיין נחוץ כדי להסביר את עומקי החושך והסבל. ההכרה שהם נובעים ממקור מטאפיזי עוזרת להבין אותם טוב יותר".
היהדות היא יותר רציונליסטית או יותר פנטסטית?
" עד היום קיים עימות בין הפנטסטיים לרציונליסטים ביהדות. חז"ל, למשל, היו מאוד פנטסטיים עם כל האגדות, פילוסופים בימי הביניים נטו לרציונליזם נטו, ואז באה החסידות. יש כל הזמן תנועה בין הקבוצות האלו, וצריך שיהיה איזון ביניהן. אפשר למצוא ביהדות הוגים רמב"מסטים שיגידו 'שדים ורוחות זה שטויות ובזבוז זמן'. מצד שני יש דברים שלדעת הרמב"ם היו בלתי אפשריים, כמו ספינת ברזל מעופפת, שהפכו למציאות אנושית".
הרב ד"ר רט סובר כי "היום צריך לשחרר קצת מהתפיסה הרציונליסטית, ולהראות שיש מקום לכל הדברים הללו. זה ספר שלא בא להכתיב דעה, אלא לשחרר מדעות קדומות ותפיסות מקובעות, ולפתוח דיון לאפשרויות אחרות. להגיד שאם אתה חושב שהשכל שולל את כל זה, אני אראה לך שלא. כמה רחוק תרצה ללכת עם זה? זה כמובן תלוי בך".
