מ"כל נדרי" ועד "נעילה" גם מהבית: מחזור ynet ליום כיפור

לא משנה היכן אתם גרים ובאיזה בית גדלתם. יום הכיפורים, כך נראה, מדורג במקום הגבוה ביותר במדד הקונצנזוס היהודי-לאומי. אבל השנה יש ליום הזה ניגון מיוחד משלו, כשרבים מובדדים הרחק מבתי הכנסת. במיוחד לימי קורונה הכנו לכם את פסקול התפילות שנצרבו בדי-אן-איי של הנשמה היהודית. קחו מחזור, והיכנסו לאווירת היום הקדוש בשנה.

• מיוחד: ההלכות, המנהגים, טיפים לצום קל - וכל מה שרציתם לדעת על יום כיפור. היכנסו
   
  

כל נִדרֵי

התפילה שפותחת את יום הכיפורים (בקרב עדות אשכנז) איננה החשובה ביותר במחזור התפילות, אך העובדה שהיא נאמרת באותו הניגון דורות על גבי דורות, בערבות קהילתית הדדית – פותחת שערי לב. ובוודאי ששערי שמים.

הקהל גודש את בית הכנסת בגלים לבנים, והחזן פותח – תחילה בשקט ואחר כך בעוצמה: על כל הנדרים והאיסורים והשבועות שנדרנו ושנשבענו ושהחרמנו ושאסרנו על נפשותינו – אנו מתחרטים (אגב, אם נדרתם נדרים מפורשים, כדאי שלא תסמכו על הנוסח הזה בלבד, אבל אתם יכולים בהחלט ליהנות גם מהביצוע הקלאסי של מרדכי בן דוד, כאן, והצליל העתיק בשילוב מופלא של תחושת אולם ובית כנסת, עם החזן הצבאי הראשי, שי אברמסון - כאן).

לך אלי

בני עדות המזרח פותחים את תפילות יום הכיפורים בפיוט הזה, שכתב ר' אברהם אבן עזרא. יחסית לפייטן מימי הביניים, הפופולאריות של שירו גואה ומשתבחת עם הזמן, והוא זוכה לאינספור ביצועים ועיבודים – כאילו נכתב זה מקרוב. חובבי ההגייה התימנית ייהנו מהביצוע של בועז מעודה, וכאן תוכלו להתרשם מהביצוע של מאיר בנאי:

לקראת יום כיפור השנה, הוציא הכוכב החסידי יעקב שוואקי - עם אחיו, הרב משה דוד שוואקי, את "לך עצמי", מתוך הפיוט.

יעלה תחנוננו

כך ניתן האות לפתיחת קטעי הסליחות בקהילות אשכנז. כיאה וכיאות לפיוט במעמדו, זכה "יעלה תחנוננו" ללא פחות מעשרה אזכורי לחנים באתר הזמנה לפיוט - לא כולל הלחן הפופולרי עד מאוד, שמבצעת המוזיקאית אודהליה ברלין, ולא כולל הביצוע המרגש של החזן ג'וזף גולד והנערה ניקול ווסט בבית הכנסת "סיני", שאנו מעלים כאן שוב, כמדי שנה. זה פשוט לא נמאס.

הנשמה לך

באחד מקטעי הסליחות הארוכים ביותר - "שומע תפילה" - מקובצים כמה עשרות פסוקים שהולחמו והולחנו. כנראה שאין בית כנסת ששר את כולם אל תוך הבוקר (בכל זאת, יום כיפור). אבל בלי טעימה פופולרית, אי אפשר - כאן בקטע נוסטלגי ששרו אהוד בנאי עם הרב פרומן ז"ל - ולפניכם בביצוע נפלא של יונתן רזאל, כפי ששידרנו בסליחות הראשונות של כלל ישראל השנה.

כי הנה כחומר

לתפילות יום הכיפורים שיאים רבים. הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר", הנאמר בקהילות אשכנז במטרה להדגיש את אפסותו של האדם - הוא, ללא ספק, אחד הבולטים שבהם. אודהליה ברלין מרגשת כאן עם לחן ידוע של רבי שלום חריטנוב - ונתן גושן נותן פה ביצוע חדש ללחן הישן.

כי אנו עמך

זהו פיוט המקדים את הווידוי בציבור, שייאמר מעתה - ולאורך כל התפילות, עד נעילה. אין פלא ששרים אותו בלחנים שונים. הנה הביצוע של ישראל ויליגר. ואם כבר נכנסנו לווידוי, קבלו גם את החזן יוסל'ה רוזנבלט שר את "על חטא".

שאו שערים

רגע לפני הקדיש (כאן בביצוע חסידי ), נפרדים מתפילת ערבית עם פרק כ"ד מתהילים שנפתח במילים "לדוד מזמור". הלחן לפסוק "שאו שערים" מתוכו מיוחס לחזן שמואל נאומבורג מהמאה ה-19, אם כי חוקר החזנות עקיבא צימרמן טוען שמקורו של הלחן, המושר ברוב הוד והדר בבתי הכנסת, הוא בכלל בקרקס של פריז. וסליחה אם קלקלנו לכם. 

אם אתם נמנים על העדה שמדמיינת דג עם גזר על הראש בסוף הצום, הרי שבשלב זה נותרו לכם עוד כעשר שעות עד הקפה. מאידך, אם אתם בני עדות המזרח – יש להניח שהתחלתם את התפילה כשעתיים קודם. אל יאוש - ובהצלחה.

אחרי אדון עולם הסטנדרטי אך המרגש תמיד, אנא בכוח (כאן בביצוע עובדיה חממה ואיציק אשל), פסוקי דזמרה על תוספותיהם ותפילת העמידה, פותח שליח הציבור בנוסח המיוחד לחגי תשרי. מי שמצטרף לתפילות הימים הנוראים כמבקר לרגע, עלול למצוא עצמו אבוד בין דפי המחזור בשלב זה.

לפיכך, הוחלט בארגון "קשר תרבות יהודית", להוציא אלבום שירי תפילה ליום הכיפורים. מיכאל סיטבון – האיש והקול שמאחורי האלבום "שעת נעילה" – מקווה כי במניינים רבים תיערך התפילה לפי הניגונים שבדיסק, כדי שכל אחד יוכל להרגיש בבית, ולהתחבר למילים שמאחורי הניגון. למשל, לפתיחה של שליח הציבור:

קדושה

כשמה כן היא – החלק הקדוש ביותר בתפילה, הנאמר בעמידת דום. "נקדישך ונעריצך" בשחרית ו"כתר" במוסף (ובשחרית, בחלק מן הקהילות), מעוררות הוד מעצם פסוקיהן המתארים את הנעשה בעולמות עליונים. כאן בנוסח עדות המזרח – וכאן בנוסח האהוב והפופולרי של קרליבך , הנאמר כיום בקהילות רבות.

והביאותים אל הר קודשי

ללא ספק אחד מקטעי התפילה המושרים (והאהובים) ביותר. אם שפר עליכם גורלכם ושליח הציבור בחר בביצוע של "שעת נעילה", קיבלתם תחליף מצוין לקפה, שיפיח חיים גם בעצמות היבשות שטרם הצליחו להתעורר.

רְצֵה

קבלו את אברהם פריד – בשיר נשמה שמשלב פופ חסידי עם חזנות לייט. ביצוע נפלא לשיר שלא נס ליחו.

אדון הסליחות

מה לא נכתב (או הושר) על פיוט הסליחות האולטימטיבי, נחלתם הבלעדית של בני עדות המזרח - בטח ובטח שביום הכיפורים. בעוד יוצאי אשכנז נאנקים ומסלדים פיוטי נשמה, מלמדים אחינו הספרדים איך צוברים נקודות (ובקלות) אצל כיסא הכבוד.

פרויקט "פיוט ישראלי" של הזמרים והפייטנים ליאור אלמליח, מיכאל פרץ ואוריאל שי - פוגש את לוחמי סיירת גולני בשטחי האימונים של הסיירת, בצפון הארץ. הפרויקט מחבר בין אמנים מכל קצות העשייה: שחקנים, סטנדאפיסטים, זמרים ופייטנים - למקורות הפיוט העשיר של יהדות מרוקו. צפו במחרוזת פיוטים מהסליחות: "אדון הסליחות", "עננו" ו"אל נורא עלילה", בעיבוד פופ אתני מזרחי של ציקי זנתי.

הנה אחד חדש של יונתן כהן:

וזה של יונתן רזאל והרב חיים לוק:

הנני העני ממעש

רגע לפני תפילת העמידה הנאמרת בלחש, מתייצב שליח הציבור בקהילות אשכנז, ומפיל תחינה אישית שיהיה מתווך ראוי להעברת התפילות. אף שמדובר בנוסח חזנות לבעל התפילה בלבד, שמור לו מקום של כבוד בכותל הדמעות של התפילות. כך זה נשמע בביצועו של החזן האגדי, יוסל'ה רוזנבלט .

ונתנה תוקף

כנראה התפילה המרגשת מכולן. "ונתנה תוקף" (כאן בביצוע מסורתי של החזן חיים אדלר ) פותחת את סדר הקדושה בקהילות אשכנז, ואת תפילת מוסף כולה – בקהילות ספרד. בניגוד לפיוטים שונים ומשונים, המקפידים על חריזה הדוקה ועברית של בית מרקחת בברלין, "ונתנה תוקף" מדברת הישר ללב, בשפה שכל דובר עברית מבין היטב: שפת יום הדין.

• ונתנה תוקף – כתבה מיוחדת ב-ynet עם כל הביצועים והעיבודים
  

מעבר לתיאורים הפיגורטיביים של המתרחש בבית דין של מעלה, מפרטת התפילה אחת לאחת על מה באמת אנחנו מתחננים: על נפשותינו, על ילדינו, על הבריאות והפרנסה, "מי ברעש - ומי במגיפה, מי ינוח - ומי ינוע". וכשתפילה מצליחה להבהיר בחדות כזו את מצבנו, אחרי כשלוש שעות וחצי בבית הכנסת, זה לא ממש משנה אם חוברה - אם לאו - על ידי רבי אמנון ממגנצה שמת על קידוש השם.

וכאן בלחן המופלא של יאיר רוזנבלום, לזכר 11 חללי בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים, ובהיצוע הנהדר של "הגבעתרון" והסולן חנוך אלבלק שנפטר בשנת 2019. "כמה יעברון וכמה ייבראון, מי יחה ומי ימות".

אין קִצבה

אם תפתחו את המחזור בסוף "ונתנה תוקף" – תוכלו לשיר עם החזנים את ניגון חסידות מודז'יץ, שילווה במניינים רבים (והשנה במניינים רבים מאוד!) את תפילת "אין קצבה לשנותיך" עד "ומשלשים בשילוש קדושה בקודש". איזו דרך נפלאה להיכנס ל"קדושה" (ע"ע).

ויאתיו כל לעובדך

לכאורה עוד קטע בתפילה שיכול היה להיאמר כלאחר לשון. עד שבא קרליבך - והנגיש אותו לציבור מגיל 5 ועד 105 , ובחברון הליטאית נותנים פייט מצוין עם לחן משלהם. וכאן בביצוע אחר לחלוטין אך פופולרי מאוד בבתי הכנסת:

אוחילה לאל

אבל רגע לפני, אי אפשר בלי להזכיר את "וכול מאמינים" הנאמר בבתי הכנסת של עדות אשכנז (אחרי "חמול", ע"ע. מה הפלא שהתפילה האשכנזית נגמרת מאוחר כל כך?) קבלו בקישור את הביצוע הממריץ של מרדכי בן דוד, אחד מני, ובכן, הרבה מאוד לחנים, שנאמרים לא פעם באותה התפילה בשל אורכו של הפיוט.

"לאדם מערכי לב, ומהשם מענה לשון. השם שפתיי תפתח, ופי יגיד תהילתך". יחיאל נהרי פתח שפתיו בסלסול , גם ורדה ואודי שפילמן הלחינו מחדש אבל הביצוע של הרב הלל פלאי בעמותת "זיכרון מנחם" (לתמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם), פשוט ומצמרר.  

מראה כהן

אחד מפלאי תבל, לצד מעשה המרכבה: איך זה שפיוט אחד מעז - ואף מצליח להקפיץ קהל עייף, רעב וצמא, אחרי כארבע שעות רצופות של תפילה. את "סדר העבודה" הארוך מסיים הפיוט העליז ביותר בתפילות החג, והקהל מצטרף בגרון ניחר (מסיבות ברורות) ובדבקות.

ואם בכהנים עסקינן – קבלו את ברכת כהנים, הנאמרת לקראת סוף התפילה. כל תפילה.

היום תאמצנו

בקהילות אשכנז אומרים את הפיוט הזה רק במוסף, ואם תשאלו את בני עדות המזרח - ואת החזן ישראל רנד וחבריו, המבצעים את הפיוט בנוסח יוסל'ה רוזנבלט - הם יגידו שההפסד כולו שלהם. 

עת שערי רצון

פיוט העקדה הפופולרי, תופס מקום של כבוד בסידור התפילות של עדות המזרח. כאן בביצוע הרב הפייטן דוד מנחם - עם בונוס של הסבר שיכניס אתכם לאווירה. 

יה שמע אביונך

בבתי הכנסת של עדות המזרח תשמעו את הפיוט הנפלא הזה מסתלסל בפתיחה לסליחות, בשעת מנחה של יום כיפור. הפייטן ליאור אלמליח חיבר אותו לפיוט הסליחות הנודע "בן אדם מה לך נרדם", אף הוא של עדות המזרח - ול"אבינו מלכנו" (שעוד נגיע אליו בהמשך). כאן בביצוע אולפן מיוחד.

חמול על מעשיך

הפיוט נאמר בקהילות אשכנז לאורך כל חזרת הש"ץ, לאחר "קדושה". אבל אין ספק שבשעת המנחה - כאשר הגוף כבר תשוש - הנשמה מבקשת רחמים קצת אחרת. ולמרות התשישות, ועל אף שכבר שרנו את הפיוט הזה לפחות שלוש פעמים ביממה האחרונה - מוכנים המתפללים לשיר את התפילה בשתי המנגינות המאוד פופולאריות שלה, המתחרות ביניהן לאורך החג. מצד אחד של הבימה - אבריימי רוט, מהצד השני - אבריימי רוט, נותן לקהל את מה שהוא אוהב. אתם מוזמנים לנסות להכריע 

ועוד לא שמעתם היום את "בספר חיים" בנוסח האהוב, המושר ברוב בתי הכנסת האשכנזיים. שירו איתם:

אל נורא עלילה

הרגע הגדול הגיע, והפיוט הפותח את תפילת הנעילה בקרב עדות המזרח, מושר לרוב בלחן אחיד, מה שמייחד אותו מול פיוטים אחרים שזוכים ללחנים רבים:

פתח לנו שער

"נעילה", התפילה החמישית והאחרונה (ביום היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות), מציינת את שיאן – רגע לפני שמסתיים היום; עוד כמה דקות של תחינה לפני מתן גזר הדין. איכשהו רגע לפני הסוף, כשהגוף כבר מותש לגמרי, נמלאים פתאום בתי הכנסת בקהל רב שמבקש "נבואה שעריך". כך זה נשמע מפיו של יהורם גאון: 

אבינו מלכנו

תפילה ידועה זו נאמרת בסיומן של כל תפילות שחרית ומנחה בימים הנוראים. בשעת נעילה מחליפה המילה "חותמנו" את המילה "כותבנו" – ובסיומה צועק הקהל כאיש אחד: "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".

כמה מבקשות ה"אבינו מלכנו" הולחנו לאורך השנים, והן דברו תמיד אל לב המתפללים. השנה עוד לא היה מי שהרים את הכפפה ויצק לחן משמעותי לבקשה "אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך". התפילה שלא הייתה משמעותית מדי לדורות האחרונים, מקבלת השנה משמעות מיוחדת. 

הגרסה של ברברה סטרייסנד (ללחן עממי, ככל הנראה), שברה את המחיצות בין הפיוט העתיק לאזרחי העולם המערבי. גם אם לא כולם מבינים את המילים במדיסון סקוור גרדן, המנגינה מחלחלת לעצמות. רק לפני שאתם מתמכרים לקול הזמיר שלה, קבלו את הפיוט בקול הזמיר (לא פחות) של רפי ביטון .

בחסידות חב"ד הפיקו קליפ לפסוק "אין לנו מלך אלא אתה" , על פי לחן המיוחס לאדמו"ר הזקן, שכבש קהלים גדולים וצעירים, ומקהלת "משפחה אחת" שמורכבת מאבות שכולים, הקליטה את "תהא השעה הזאת", בשעה שאף עין לא נותרת יבשה גם בבית הכנסת:

קבלו ביצוע חדש ומדהים של החזנית והזמרת עדי ארד עם הרכב חדש העונה לשם "אלקטרו ניגון", למנגינה העתיקה. ליאור זוסייב ועינב דרומר רוצים להנגיש את עולם הניגונים של החסידויות השונות לקהלים שאינם בהכרח דתיים. מה היה האדמו"ר הזקן אומר על זה?

וככה זה נשמע בבתי הכנסת, רגע לפני הסוף. תתגעגעו:

קדיש

לקדיש של "נעילה" שמור מקום מיוחד, על תקיעות השופר במרכזו והשירה הנלהבת - "לשנה הבאה בירושלים" - בסיומו. הוא מצליח תמיד לחשמל את האווירה הטעונה מיום שלם של צום ותפילות, ואפשר למשש את המתח הקולקטיבי מתפרק באוויר. ככה זה נשמע בביצוע החסידי והמפואר של החזנים אריק מוזס, ישראל רנד, יוסף מלובני ואחרים, שמן הסתם אכלו משהו לפני ההופעה.

והעיקר - שתהיה לכולכם גמר חתימה טובה! "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".