בעולם מחמיאים לכלכלת ישראל? תתחילו לדאוג
האופוריה חוגגת: כלכלני קרן המטבע ביקרו בישראל וכתבו דו"ח שמציין שהמצב הכלכלי כאן טוב יחסית, ואף שיבחו את הממשלה. אבל אותם כלכלנים ביקרו לפני שנים ספורות בדובאי, איסלנד, רוסיה, יוון וספרד וצפו נסים ונפלאות למדינות שכיום קורסות
| איסלנד ואירלנד: "כלכלה משובחת" |  | ינואר 2009: הקרן משבחת את דובאי | | יוון וספרד: "הצמיחה צפויה להמשיך" | | רוסיה סינוורה את כולם |
| ||||||
| ארגנטינה: הפאדיחה הגדולה של הקרן | | ישראל: הבעיה שלא מופיעה בדו"ח הקרן | | | | |
האופוריה הכלכלית - היוהרה והזחיחות שאחזו באליטות הכלכליות במדינה - הגיעה לשיאים שלא יאומנו. עד לאחרונה התהדרנו בכך שהפכנו ל"משק מערבי מפותח" (מתי לא היינו כאלה?). אבל מאז שיצאנו בזול מהמשבר הגלובלי, אנחנו מתנשאים גם מעל הטובות שבכלכלות העולם. "משלחות כלכלנים מרחבי תבל מגיעות לכאן ללמוד מאתנו", התהדר לאחרונה שר האוצר, יובל שטייניץ - וייחס זאת, כמובן, לגאונות המיוחדת של הממשלה. "אנחנו או-טו-טו הטובים בעולם", קבעה כותרת באחד העיתונים הכלכליים.
ואכן, מקור האופוריה הוא במחמאות שישראל קיבלה לאחרונה מגופים כלכליים שונים בחו"ל, ביניהם בתי השקעות - ובעיקר ממשלחת קרן המטבע העולמית, שביקרה כאן בנובמבר 2009 וקבעה שישראל התמודדה היטב עם המשבר. "המשבר גרם בישראל לנזקים קלים יחסית למרבית המשקים, והיא נחלצה ממנו מהר יחסית" - קבעו כלכלני הקרן בדו"ח הדירקטוריון שסיכם את הביקור, וכינו אותה "דוגמא טובה להתמודדות עם המשבר" ו"חלוצה עולמית" בעניין.
ועם זאת, יש לציין כי הדו"ח אינו מציין פטנט גאוני כחול-לבן שבזכותו זה קרה, ואינו קובע, אף ברמז, שישראל נמצאת בדרך לצמרת העולמית. הוא משבח את הממשלה והבנקים על כך שהשתמשו בכלים המוכרים: שמירה על איזון תקציבי ומדיניות הוצאות והלוואות שקולה ואחראית, שבאו לידי ביטוי גם בהכנת התקציב הדו-שנתי. זה הכל.
מי שממשיך לקרוא את הדו"ח מעבר לפתיחה המחמיאה, מגלה כי הוא מלא אזהרות. "ישראל עדיין לא יצאה מכלל סיכון", קובע הדו"ח. חלק ממנו מוקדש לאזהרה מפני החוב הלאומי הישן והכבד של ישראל, וטוען שהממשלה אינה פועלת להקטין אותו. הוא מציין כי "במדינה כמו ישראל, שפגיעה במיוחד לזעזועים גיאופוליטיים ובינלאומיים, החוב מסוכן במיוחד".
הדו"ח מזהיר מפני הסכמי השכר החדשים במגזר הציבורי, שהממשלה אמורה לחתום עליהם עם ההסתדרות. הוא מציין ש"מדיניות המסים אינה עקבית", ומזהיר מפני התוכנית המתמשכת להפתתת מס הכנסה. "הפחתת מסים, במדינה שהוצאותיה האזרחיות הן כבר נמוכות, עלולה לגרום להגדלת החוב", נכתב בדו"ח. במקביל לתשבוחות שהוא מחלק לבנקים על יציבותם, הוא מציין כי הממשלה צריכה להדק את השמירה על היציבות הפיננסית ואת הפיקוח על שוק ההון החוץ בנקאי - בתי ההשקעות וחברות הביטוח.
לאיזה חלק של דו"ח קרן המטבע כדאי להאמין? האם הקרן מחלקת לנו מחמאות מתוך נימוס, ומזהירה מפני סכנות אמיתיות, או שדווקא המחמאות נאמרות בכנות, והאזהרות הן "כסת"ח" למקרה של משבר כלכלי? כדי לבדוק זאת, יצאנו למסע בעקבות יומן הטיולים של פקידי קרן המטבע. בדקנו היכן הם ביקרו בעבר, ומה הם כתבו בסיום ביקוריהם שם. ובעיקר: מה הייתה דעתם, לפני שנים ספורות, על המצב במדינות שכיום נמצאות בקריסה. מה הם אמרו וכתבו על איסלנד, על יוון, על דובאי ועל מזרח אירופה, ומה הם אמרו בשנות ה-90' על ארגנטינה? האם הם חזו מראש את המשברים שם, והזהירו מפניהם, או שכאשר המצב נראה טוב, הם חילקו מחמאות, ושמרו את הביקורת ליום סגריר?
להיות כלכלן בקרן המטבע העולמית זה אחלה ג'וב: כלכלני הקרן מגיעים מדי שנה לביקור כמעט בכל מדינה על הגלובוס. ביוני 2005 ביקרה משלחת הקרן במדינת-אי קטנטנה בצפון האוקיינוס האטלנטי, העונה לשם איסלנד.
איסלנד נהנתה בשנים האחרונות מצמיחה כלכלית מהירה ביותר, והפכה לאחת המדינות העשירות בעולם. ואכן, עם שובם מהמסע בין הגייזרים כתבו כלכלני הקרן כי "ההתנהלות הכלכלית של ממשלת איסלנד מרשימה באופן עקבי והרפורמות שביצעה ראויות לשבח. איסלנד, שתרבותה מתאפיינת בעמלנות וביצירתיות, היא משק דינמי ומשגשג ביותר, שכוחו הכלכלי חורג בהרבה מעבר לגודלו הקטן".
כלכלני הקרן חזרו לאיסלנד במאי 2006 ושוב חזרו נלהבים. הפעם ציינו כי: "איסלנד נהנית מצמיחה עקבית, שאנו מעריכים שתימשך ב-2007 וגם אחר כך".
סגירת מקדונלד'ס באיסלנד, על רקע המשבר
לצד המחמאות, קיבלה איסלנד גם אזהרות. הכלכלנים ציינו כי המדינה סובלת מגירעון ומאינפלציה, אך צפו שהם ירדו הודות למדיניות האחראית של הממשלה. זאת, בהנחה שהממשלה לא תחתום על הסכמים עם ועדי העובדים שיעלו את השכר - ואכן, ההסכמים לא נחתמו. בסוף הדו"ח, "בקטנה", נכתבה גם אזהרה מפני "פגיעותו של המגזר הפיננסי" במדינה. הדו"ח המליץ על "צעדים להקטנת הפגיעות", מבלי להסביר הרבה במה מדובר.
איסלנד, יודע כל מי שקורא עיתונות כלכלית, נמצאת כיום בקריסה. זוהי המדינה המערבית הראשונה מזה 30 שנה שקיבלה הלוואה מקרן המטבע - וגם לוותה כסף מרוסיה. היא נאלצה להלאים את הבנקים לאחר שהם נקלעו לחובות גדולים פי כמה מהתקציב שלה. תושבי האי חוזרים לעבוד בדיג, ועל מדפי הסופרמרקטים, שכמעט כל הסחורה בהם מיובאת, יש מחסור קשה בסחורות.
המודל של ביבי התקלקל
מי שהקשיב לאינספור נאומיו של בנימין נתניהו מהשנים 2003-2005, שבהן שימש כשר האוצר ושיווק את תוכניתו הכלכלית, זוכר בוודאי את התשבוחות שהעניק לאירלנד. המדינה, שביצעה בשנות ה-90' רפורמות כלכליות, הפכה מאחת המדינות העניות במערב אירופה לאחת המדינות העשירות בעולם.
גם כלכלני הקרן, שביקרו באי הירוק ב-2006, הרעיפו עליו שבחים. "ביצועיה הכלכליים של אירלנד חזקים. היא נהנית מצמיחה שהיא מהגבוהות במערב, מאבטלה שהיא מהנמוכות בעולם ומהגירה חיובית. זאת, הודות למדיניות הממשלה, שהקטינה את החוב הלאומי באמצעות מדיניות תקציבית אחראית, הורידה מסים, בנתה תשתיות והשקיעה בחינוך ובהכשרה מקצועית". הכלכלנים חזו שהצמיחה באירלנד תישאר גבוהה גם ב-2006 וב-2007, אף כי צפו שתישחק מעט, בשל העלייה החדה בשכר העובדים והירידה בתפוקה שלהם.
שנתיים אחר כך פרץ המשבר הכלכלי, ואירלנד ספגה נפגעה יותר מרוב מדינות אירופה. כלכלת אירלנד התכווצה ב-2009 בכ-6%. ממשלתה המהוללת צברה גירעון תקציבי של כ-10% מהתמ"ג שלה, ונאלצה לקצץ מתקציבה 5.7 מיליארד דולר. חברות דירוג האשראי הורידו את הדירוג שלה. בנקים הולאמו, משכורות קוצצו, בונוסים בוטלו, רבבות עובדים פוטרו והמונים יצאו להפגין ברחובות.
כלכלני קרן המטבע לא טעו, לא בקשר לאירלנד ולא בקשר לאיסלנד. הם דיווחו דיווח אמת. מה לעשות, שהם כלכלנים ולא נביאים. כלכלנים יודעים לבדוק את המצב הקיים ולדווח עליו. הם אינם יכולים לדעת מה יהיה המצב מחר, ולכן גם אינם יכולים לדעת כיצד צריכות הממשלות לפעול.
כלכלני קרן המטבע אינם לבד. כמעט כל הממשלות מעסיקות כלכלנים בשכר גבוה, שמייעצים להן כיצד להתנהל. אבל מדינות נקלעות שוב ושוב למשברים, גם כאשר הן מקשיבות לכלכלנים. אין זה אומר שהכלכלנים מיותרים. יש להם תפקיד חשוב באיסוף ועיבוד הנתונים לגבי העבר וההווה. אבל המציאות מראה שוב ושוב: היומרה של חלק מהם להיות האורקל, החוזים והנביאים, היא מגוחכת במקרה הטוב, ומסוכנת במקרה הגרוע.
דו"חות קרן המטבע על איסלנד ואירלנד הזהירו, בשפה רפה ועדינה, מפני הסכנות שארבו לשני האיים. המשבר בנסיכות דובאי, לעומת זאת, נפל על קרן המטבע כרעם ביום בהיר. משלחת קרן המטבע, שביקרה באיחוד האמירויות בינואר 2009, חזרה משם נלהבת וסיכמה את הביקור בדו"ח שכולו תשבוחות.
"יש לציין לטובה את אסטרטגיית הפיתוח של איחוד האמירויות", כתבו כלכלני הקרן, "לאיחוד יש כלכלה פתוחה, קשרים עסקיים חזקים עם השווקים הפיננסיים בעולם וביצועים כלכליים מרשימים. ממשלתו מילאה בכך תפקיד מכריע. הפעילות הפיננסית צמחה, ההשקעות גדלו, התשתיות התפתחו, התעסוקה גדלה". וכך הלאה, וכך הלאה.
המגדל הגבוה בעולם - אחד המיזמים הראוותניים שנחנך בדובאי
איחוד האמירויות הערביות הוא פדרציה של שבע נסיכויות, שבראשן אבו-דאבי ודובאי. רוב הנסיכויות עתירות נפט, והן רשמו בשנים האחרונות רווחים אדירים מהתייקרות הזהב השחור. דובאי דלה בנפט, אך היא מינפה את רווחי שכנותיה והפכה למרכז למסחר, פיננסיים, תיירות ומיזמי נדל"ן ראוותניים. כמו איסלנד, שקעה דובאי בחובות ענק כשהבועה הפיננסית התנפצה, והפכה למקרה סעד שחי מסיוע של אבו-דאבי.
ההבחנות הללו, שכל אנליסט מתחיל מכיר אותן כעת, נעלמו לגמריי מעיני כלכלני הדו"ח - שהתייחסו אל כל האמירויות כמיקשה אחת שהיא הצלחה פנומנלית אחת גדולה. אומרים שהכסף מעוור עיני צדיקים, אבל במקרה הזה, ייתכן שהפוליטיקלי-קורקט והחשש למתוח ביקורת על הצלחתה של מדינה מזרח תיכונית, עיוור את עיני הכלכלנים.
במשך מאות שנים נחשבו יוון, ספרד ופורטוגל, כמו אירלנד, למדינות הנחשלות במערב אירופה. מצבן השתנה לגמריי מאז הקמת האיחוד האירופי. התוצר לנפש ביוון עלה בעשור האחרון ב-126% ובספרד - ב-106%, ובכך שתיהן השיגו את המתחרה הישירה שלהן - ישראל.
משלחת קרן המטבע ביקרה ביוון בדצמבר 2007, וכתבה בדו"ח: "הכלכלה היוונית מפגינה צמיחה גבוהה ועקבית במשך שנים, ומצמצמת את הפער עם מערב אירופה, בזכות הישגים בתעסוקה, עלייה בשכר, ריבית נמוכה, גידול בהשקעות, מדיניות תקציבית מאוזנת ומאמץ להגדיל את השקיפות השלטונית. אנו צופים שהביצועים הטובים יימשכו גם בעתיד". זאת, לצד אזהרות, שנכתבו בשולי הדו"ח, מפני גביית מסים נמוכה, פנסיות גדולות מדי וכתוצאה מכך - חוב לאומי גבוה.
על ספרד כתבו כלכלני הקרן ב-2007: "ספרד נהנית מצמיחה מרשימה במשך שנים. האבטלה יורדת, המהגרים נכנסים, הייצוא צומח, תפוקת העובדים משתפרת והאינפלציה נחלשת. ספרד צומחת מהר יותר ממדינות אחרות וגם בצורה בריאה ומאוזנת יותר. אנו צופים שהצמיחה תימשך גם בעתיד, אף כי החוב הלאומי עלול לגדול".
עברו שנתיים. ספרד סובלת כיום מאבטלה של 20% ומתקשה להחזיר את חובותיה, וחברות דירוג האשראי הורידו את הדירוג שלה. יוון קרובה לחדלות פירעון: חברות דירוג האשראי הפחיתו את הדירוג שלה מתחת למינימום הנדרש לקבלת הלוואות, מחשש שלא תצליח לפרוע את איגרות החוב שלה.
כלכלני קרן המטבע הזהירו מפני חובותיהן של יוון וספרד. אבל לא היה להם מושג שהחובות הללו יביאו אותן לסף קריסה. הכלכלנים, שלא צפו גם את המשבר הכלכלי עצמו, לא ידעו מי ייפגע ממנו יותר ומי פחות. גם לישראל יש חוב לאומי גבוה - 78% מהתמ"ג. כלכלני הקרן נוזפים על כך גם בנו וגם ביוונים. הם לא יכלו לדעת שבבוא הסגריר, יוון תיפול וישראל תצא כמעט בלא פגע. בינתיים.
למרבית המדינות שנפגעו קשה מהמשבר הכלכלי יש מכנה משותף: כלכלתן רשמה בשנים האחרונות התפתחות פנומנלית. בכך, אגב, הן הפוכות מישראל, שבניגוד למיתוס, רשמה גידול עלוב למדי בתוצר לנפש. אחת הנפגעות הקשות מהמשבר היא רוסיה - שרשמה בעשור האחרון צמיחה מדהימה של 255% בתוצר לנפש. אין פלא שכלכלני הקרן הסתנוורו גם ממנה.
"התוצר הרוסי ממשיך לגדול מהר, עוד יותר מהמצופה", נכתב בדו"ח הקרן בעקבות ביקור במאי 2007, "זאת, בזכות עליית מחירי הנפט, גידול בתפוקה, בצריכה ובשכר הריאלי, תחרותיות ומדיניות תקציבית ראויה לציון".
הדו"ח, שנכתב בעיצומה של השתוללות אינפלציונית ברוסיה, צפה שהאינפלציה תיחלש, הודות למשמעת התקציבית. האינפלציה אכן דעכה - בגלל המשבר. הדו"ח אינו כולל אזהרות או נזיפות, אלא רק המלצות: שמירה על משמעת פיסקלית, שקיפות ותחרותיות. פוטין, איך לא חשבת על זה קודם?
חשוב להדגיש: המחמאות שכלכלני הקרן חילקו בעבר - היו מוצדקות. רוסיה, אירלנד, יוון, ספרד ודובאי באמת צמחו כמו מטאורים. הבעיה היא שהכלכלנים עצמם הם חלק מהתהליך שיוצר את הבועות.
צמיחה כלכלית מתחילה בעשייה אמיתית: חברות מייצרות ומשווקות והייצוא גדל. אחר כך, מתעוררת סביבה חגיגה שלמה: גופים מכובדים כמו קרן המטבע כותבים דו"חות מחמיאים, אנליסטים מדקלמים אותם במצגות נוצצות, עיתונאים פוגשים אותם בקוקטייל וכותבים ניסים ונפלאות, ומשקיעים ספקולטיבים וקצרי-ראות מגיעים בהמוניהם ושופכים כסף על מגדלים פורחים באוויר. כך נוצרות בועות.
אומרים שכאשר נהג המונית והמוכר במכולת מתחילים לדבר על מניות, זה הזמן למכור. אפשר לומר שכאשר הם מדברים על דו"חות של קרן המטבע - כדאי לבדוק מה נשמע מתחת לבלטות. רק ליתר ביטחון.
רוסיה, דובאי, איסלנד ויוון הן קורבן למשבר עולמי שאיש לא חזה, ולכן, זה לא מפתיע שכלכלני הקרן לא חזו את נפילתן. ארגנטינה, לעומת זאת, עברה בתחילת העשור משבר קשה משל עצמה - מתחת לאפה של קרן המטבע.
ארגנטינה, ששקעה בחובות בשנות ה-80' לאחר שמשטר צבאי מושחת העלים כספים ורוקן את קופתה, סבלה מאינפלציה מטורפת. בתחילת שנות ה-90' קיבלה המדינה הלוואות מקרן המטבע, ונכנסה לפיקוח הדוק של כלכלני הקרן.
במהלך אותו עשור התנהלה ארגנטינה בצייתנות לפי הוראות הכלכלנים. היא הצמידה את המטבע שלה, הפסו, לדולר - מה שעצר את האינפלציה, אבל עצר את הייצוא, ריסק את התעשייה והגדיל את האבטלה. הממשלה הפריטה מפעלים ממשלתיים רווחיים, והקופה הממשלתית התמלאה לזמן קצר, ואחר כך התרוקנה לגמריי.
קרן המטבע שיבחה והיללה את ממשלת ארגנטינה, דו"ח אחרי דו"ח. ואז, בשנת 1999, נקלעה המדינה למיתון. התמ"ג צנח ב-4%, והמשקיעים ברחו. המצב המשיך להידרדר בשנת 2000, ורבבות אנשים הפכו למובטלים ולחסרי בית.
ב-2001 החלה משיכת כספים המונית מהבנקים. הממשלה הקפיאה את הפיקדונות, והציבור יצא להפגנות אלימות. ב-2002 נפלה הממשלה, ובמקומה קמה ממשלה שמאלנית, שציפצפה על כל המלצות הקרן. הצמדת הפסו בוטלה, הפיקדונות שוחררו, החוב הלאומי מוחזר - והמצב הכלכלי דווקא חזר להשתפר.
קרן המטבע יצאה מהמשבר בארגנטינה חבולה. ספרים שלמים נכתבו על הטעויות שעשתה, על חלקה בהידרדרות המדינה, על העיוורון של הממשלה שסמכה על הכלכלנים. יאמר לזכות הקרן שהיא ערכה חשבון נפש. הכלכלנים הודו בטעותם. אתר הקרן מקדיש עמוד שלם ללקחי המשבר. דו"חות הקרן, שבעבר היו נחרצים וחילקו לממשלות הוראות חד-משמעיות, נעשו מסוייגים וזהירים יותר. כיום הם מתנהגים כמו ג'נטלמנים מנומסים, שמחלקים מחמאות בכל מקום שהם מגיעים אליו, אבל ליתר ביטחון, מתבלים אותן באזהרות. העיקר הכסת"ח. נראה שהקרן כבר לא תגרום לשום מפולת כלכלית. אבל בעצם, מה אפשר בכלל ללמוד מהדו"חות שלה?
דו"ח קרן המטבע משבח את האיזון התקציבי בישראל. בארץ, האיזון הזה מעורר ביקורת חריפה - בצדק. האיזון אינו מבוסס על התאמה אמיתית בין הצרכים להכנסות - אלא על ישראבלוף חסר אחריות, שבו האוצר מפחית מסים כאילו אין מחר, נכנע לסחטנות של בעלי ההון ושל הוועדים הגדולים ומקצץ בצרכים חיוניים ובאמצעי הקיום של העניים.
הישראבלוף נשמר בגלל שקצבאות הזיקנה ושכר המורים והשוטרים כאן הם מתחת למינימום של המינימום המקובל בעניות שבמדינות המערב, בגלל שהממשלה משלמת לספקים שוטף+700, ומעסיקה עובדי קבלן בקומבינה שאפשר להלין את שכרם.
הישראבלוף נשמר באמצעות חוק ההסדרים הלא-דמוקרטי ובאמצעות עבירות של הממשלה על החוק, פשוטו כמשמעו, עבירות שהיא מודה בהן כשהיא מתלוננת על "הפסיקות היקרות של בג"צ. אלמלא כל המעשים הרעים האלה, היינו במינוס שהגירעון של יוון היה מתגמד לידו.
מסים חדשים וזעם ציבורי. הפגנה נגד ייקור תעריפי המים
אין ארוחות חינם. מדינה שמממנת את הוצאות הביטחון הגדולות בעולם והריבוי הטבעי הגבוה במערב - נועדה להיות צולעת וגיבנת. היא חייבת לבחור בין מסים גבוהים, הגבלת שכר וניהול תקציב גירעוני ומסוכן לבין פגיעה בצרכים חיוניים - שהיא עוד יותר מסוכנת.
כשנתניהו שימש כשר האוצר, הוא בחר באפשרות השנייה. הוא קיצץ בשירותים החברתיים, קצר מחמאות בשווקים ואיבד בבחירות 28 מנדטים. "נתניהו החדש" מחזיר קצבאות ומעניק תוספות שכר לעובדי מדינה קשי יום - אבל אינו משלם את המחיר. הוועדים הגדולים חוגגים, התוכנית ההזויה להפחתת מסים נמשכת. מדי פעם הוא מנסה להטיל מיני מסים חדשים - אבל נתקל בזעם הציבורי, נבהל ומתקפל.
קרן המטבע מזהירה מבזבוז ולא מחסכנות יתר. היא נותנת ייעוץ כלכלי, לא חברתי. "הקרן בודקת רק פרמטרים כמו צמיחה ומשמעת פיסקלית", אומר ל-ynet חבר הכנסת אבישי ברוורמן, שבעבר שימש ככלכלן בכיר בבנק העולמי, "לכן הם לא יכולים לראות את הבעיה המרכזית שלנו. אני ממליץ לכל אחד לקרוא את הדו"ח שהכינו עלינו כלכלני ה-OECD, שקבעו שאנחנו המדינה עם הכי הרבה עוני ופערים בעולם המערבי. זאת הסכנה האמיתית".
האם נתניהו מבין זאת? האם הוא שינה את מדיניותו? כרגע, נראה שהוא מעדיף לזגזג ולשפוך כסף על כיבוי שרפות. כוח השכנוע האדיר שלו גורם למדיניותו הלא-ברורה להיראות כמו הצלחה אדירה. רכב השטח החדיש והנוצץ שלנו שועט קדימה בעליצות, והעולם מוחא לו כפיים. האם אנחנו בדרך אל התהום?
לפנייה לכתב/ת 
