מכון הכושר עושה שרירים? ביהמ"ש חזק יותר

כולנו רוצים להיות יפים יותר, חטובים יותר ובריאים יותר. אחת התחנות שיעזרו לנו להגשים מטרה זו היא חדר הכושר. נכון שלאחר יום עבודה מפרך לא תמיד יש חשק וכוח לשרך את רגלינו עד למכון, להתאמן ולהתאמץ עד זוב דם כמעט, אך מהם מאמץ וסבל תמורת גוף רזה, יפה וחטוב?

• עישנו לידכם - האם משתלם לתבוע?
• חופשת הסקי השתבשה - מה פסק ביהמ"ש?
• חברות גדולות ניצלו את החלשים - ביהמ"ש סייע
• תהיי יפה ותתבעי
  

בשנים האחרונות חלה פריחה במכוני הכושר ובאפשרויות שהם מציעים. כל מכון שמכבד את עצמו מחזיק במספר רב של מכשירי כושר חדישים ומשוכללים, בטלוויזיות אישיות לכל מתאמן, וכן מציע מגוון רחב של פעילויות ושירותים נוספים כמו חוגים, קפטריה טובה ומלתחות נקיות ונעימות.

אולם, כבכל מקום, גם בחדר הכושר יכולות לקרות תקלות, תאונות ובעיות. מה קורה, למשל, כאשר אדם שמתאמן על ההליכון נופל ונפצע? האם האחריות היא שלו או של חדר הכושר? האם יש משמעות לשאלה אם הוא מתאמן ותיק או חדש? וכאשר אדם מחליט לבטל את המינוי, האם הוא יכול לעשות כן, או שמא הוא כבול בחוזה שלא מאפשר לו להשתחרר ממנו אלא בנסיבות מאוד ספציפיות וצרות?

קיבצנו מספר פסקי דין מעניינים, העוסקים בסוגיות משפטיות הנוגעות לחדר כושר.

קיבל מכה מהמכשיר - יקבל פיצוי

פציעה במסגרת אימון מכשירים בחדר הכושר אינה בלתי מתקבלת על הדעת. לפעמים די בתנועה קטנה לא נכונה, ברגע אחד של חוסר תשומת לב או בתקלה במכשיר שגורמת לפציעה לא נעימה במקרה הטוב וקשה במקרה הרע.

אדם שהתאמן בחדר הכושר של מלון שלום פלאז'ה בירושלים נפצע תוך כדי אימון. לדבריו, ב-29 בינואר 2007 במהלך האימון על מכשיר דחיפת רגל, הכבל התומך במשקולות השתחרר, ידית הברזל עפה, והוא קיבל מכה חזקה בגב יד ימין, בעקבותיה סבל מדימום וכאבים עזים.

התובע טען במסגרת התביעה שהגיש לביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים, כי אותו כבל תומך במכשיר כבר נקרע בעבר, כ-10 ימים לפני פציעתו. לדבריו, במזל לא נגרם באותו זמן נזק, אך לא הופקו לקחים.

התובע דרש פיצוי של 17,000 שקלים המורכב מ-10,022 שקלים בשל 5 ימי מחלה, 180 שקלים - הוצאות חניה בבית חולים הדסה ובחניון לצורך פיזיותרפיה וכן 6,800 שקלים בשל סבל, כאבים, עוגמת נפש, טרחה והוצאות משפטיות.

המלון מצידו העביר את האחריות לצד ג', החברה האחראית לשיווק, תחזוק ומכירת המכשיר, וטען שאם נפל במכשיר פגם, הרי שהוא באחריות אותה חברה. כן טען המלון, כי המכשיר אכן תוקן על ידי החברה 10 ימים לפני האירוע, וככל הנראה התיקון היה רשלני.

השופטת אנה שניידר קבעה, כי אין להטיל אחריות על צד ג' לתאונה, אלא על המלון. השופטת קבעה, כי התובע לא הוכיח את כל ראשי הנזק להם טען, ופסקה כי המלון וחברת הביטוח שמבטחת אותו יפצו את התובע ב-10,022 שקלים עבור ימי המחלה שלו. (ת"ק 5279/07 סרוק יצחק נ' הראל חברה לביטוח בע"מ).

נתקעה בסטנד של הטלוויזיה - הולמס פלייס תשלם

תאונות בחדר כושר יכולות להתרחש גם מסיבה אחרת שאינה קשורה לשימוש ישיר במכשירים. כך למשל, אשה שהתאמנה בחדר כושר ששייך לרשת הולמס פלייס הגישה לביהמ"ש לתביעות קטנות בנתניה תביעה נגד החברה המפעילה את המקום בשל חבלה שנגרמה לה במהלך האימון ב-8 באוקטובר 2008.

התובעת טענה, כי היא נפגעה במצחה ובראשה כאשר "נתקעה" בסטנד של טלוויזיה שהיה ממוקם בחדר הכושר, ואשר לא הייתה עליו טלוויזיה. כתוצאה מכך, עדשות המגע שהרכיבה נפלו מעיניה, והיא דרשה את החזר עלותן וכן פיצוי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה.

השופטת, הנשיאה דפנה בלטמן קדראי, קיבלה את התביעה וקבעת כי התובעת הוכיחה הן את עצם האירוע והן את אחריות חדר הכושר לנזק שנגרם לה. "תאונות כגון זו שתוארה אינן אמורות לקרות בחדר כושר או בכל מקום. עצם אירוע התאונה מלמד על רשלנות וראוי היה כי הנתבעת תמסור גירסה מסודרת לגבי מיקומו של הסטנד שפגע בתובעת והעדר סיכון כנטען לגביו", כתבה השופטת בפסק הדין.

בהתאם לכך, קבעה השופטת כי התובעת זכאית להוצאות שנגרמו לה בקשר לאובדן עדשות המגע וכן לפיצוי בשל עוגמת נפש. הולמס פלייס חויבה לשלם לתובעת 1,200 שקלים, וכן הוצאות של 250 שקלים. (ת"ק 2852-08 שנירמחר נ' הולמס פלייס-מועדון כושר).

נפצעת בתאונה - מה עם המינוי?

סוג אחר של מקרים הנדונים בפני בתי המשפט הוא ביטול מינוי. במקרה כזה נשאלת השאלה מה הסיבה לביטול המינוי - שאלה שיש לה השפעה רבה על גורל התביעה.

ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים דן בתביעה של אשה שנרשמה כמנויה בחדר כושר של "בודי ליין" ב-22 ביולי 2008. היא התאמנה במועדון עד ה-4 בספטמבר 2008, ובתאריך זה הקפיאה את המינוי ולא עשתה בו שימוש.

ב-23 בנובמבר 2008 נפצעה האשה באופן קשה בתאונת דרכים, וביקשה לבטל את המינוי, ולקבל החזר כספי של מה ששילמה החל ב-4 בספטמבר 2008. המכון סרב, ועל כן האשה הגישה תביעתה במסגרתה דרשה סכום של 9,760 שקלים, הכולל החזר עבור המינוי וכן פיצוי בשל עוגמת נפש והוצאות.

מכון הכושר טען מנגד, כי התובעת רכשה מינוי ב-26 ביוני 2008 לתקופה של שנתיים, ועל אף שלא הייתה קיימת אופציה להקפאת המינוי ותקופת המינוי בפועל הייתה מיום הרכישה ועד ליום הפציעה - הסכים המכון, לפנים משורת הדין, לחייב את התובעת בשל 3 חודשי מינוי בלבד. המכון טען, כי הוא אינו חייב לתובעת דבר, וכי התובעת היא זו שחייבת עדיין סכום של 505 שקלים.

השופטת אנה שניידר קיבלה את התביעה באופן חלקי. השופטת קבעה, כי התובעת רכשה את המינוי בתאריך שבו נקב המכון, דהיינו: ה-26 ביוני 2008. בסעיף 5 לתקנון נאמר, כי המינוי אינו ניתן לביטול, וכי אין החזר כספי על תקופת מינוי שלא נוצלה.

בסעיף 9 לתקנון נקבעו תנאים בהם רשאי החברה להקפיא מינוי. בהקשר זה, ציינה השופטת: " אין דומה מצב של אדם שנפצע וכתוצאה מכך אין באפשרותו לקיים את החוזה שעליו חתם, לבין אדם המחליט, מטעמיו הוא, שאין הוא שבע רצון מהשירותים של חדר הכושר ומבקש לבטל את החוזה".

השופטת קבעה, כי התובעת לא עמדה בתנאים שנקבעו להקפאת מינוי, ועל כן היא לא זכאית להשבת הסכומים ששילמה מה-4 בספטמבר 2008 ועד למועד פציעתה. עם זאת, באשר לביטול המינוי לאחר פציעתה של התובעת, נקבע כי המכון לא היה צריך לחייב את התובעת לעמוד בחוזה, והתובעת רשאית להחזר הכספים ששילמה.

ע"פ חישוב שנערך, נקבע כי המכון יחזיר לתובעת סכום של 1,640 שקלים. בנוסף, חויב המכון לשלם לתובעת הוצאות משפט של 600 שקלים. (ת"ק 1418/09 גרדשטיין מור נ' בריאות חיזוק וכושר בע"מ ("בודי ליין")).

לא שילמת? תפונה מהמקום!

ומהצד האחר של הדברים, נשאלת השאלה מה דינו של אדם שמחליט להמשיך להתאמן בחדר כושר מבלי לשלם?

ביהמ"ש לתביעות קטנות דן בתביעה שהוגשה ע"י אדם שנהג להתאמן בחדר כושר שבמתנ"ס המקומי בגבעת זאב בירושלים. בין אותו אדם והמתנ"ס התגלעה מחלוקת כספית.

לטענת הנהלת המתנ"ס, המתאמן לא הסדיר את חיוביו למכון הכושר, והוא מסרב לעשות כן. כל הפניות אליו נענו בסירוב שיטתי מצידו לשתף פעולה, עד כדי כך שהמשטרה נאלצה להתערב מספר פעמים ולפנות אותו פיזית מהמקום.

לעומת זאת, המתאמן טען כי הוא כן השלים את חיוביו, וכי הוא קיבל יחס מבזה מצד המתנ"ס. המתאמן ביקש פיצוי של 10,000 שקלים מהמתנ"ס ומהמשטרה בשל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהגותם, הפגיעה בזכויותיו והחזר דמי מינוי.

השופט אברהם טננבוים דחה את התביעה, מהטעם שמשתמש בחדר כושר, המתבקש על ידי ההנהלה לעזוב את המקום, חייב לציית להוראה זו, גם אם הוא סבור שהדבר נעשה שלא כדין.

"זכותם של האחראים על המתנ"ס להרחיק את המפריעים ו/או את הלא משלמים. ורק הנהלת המתנ"ס תקבע את מי ומתי להרחיק. לא ייתכן שכל מי שסבור שיש לו טענה טובה יותר או פחות נגד הנהלת המתנ"ס יישאר במקום. במקרה כזה, זכותן של רשויות המתנ"ס להזמין משטרה על מנת לסלק את מסיגי הגבול, וחובתה של המשטרה לעשות זאת במקרים הראויים", כתב השופט.

תביעתו של המתאמן נדחתה, כאמור, והוא אף חויב בתשלום פיצויים של 5,000 שקלים: 2,500 שקלים למתנ"ס ו-2,500 שקלים למשטרה. (ת"ק 2055/08 מקמלאן דניאל נ' גבע - המרכז לשירותים קהילתיים בגבעת זאב).

המתאמן לא היה מרוצה מתוצאת פסק הדין, ועל כן הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. השופט צבי זילברטל דחה את הבקשה, וקבע כי דרישת המתנ"ס שיעזוב את המקום הייתה מוצדקת, וקל וחומר, שלא נפל פגם בהתנהלות המשטרה משפעלה בהתאם. בנוסף ציין השופט, כי הוא לא מוצא מקום להתערב בגובה הפיצויים שהשית עליו ביהמ"ש לתביעות קטנות. (בר"ע 840/09 דניאל מקמלאן נ' גבע - המרכז לשירותים קהילתיים בגבעת זאב).

סיכום

אם כן, בחדר הכושר יכולים לקרות דברים שונים ומשונים. בין אם נפצענו ממכשיר או מאביזר אחר שהונח לא במקום, ייתכן כי נהיה זכאים לפיצוי.

באשר להפסקת המינוי, כאן פני הדברים שונים. חשוב מאוד לקרוא את האותיות הקטנות בטרם החתימה על ההסכם וההרשמה. שכן, לא בנקל נוכל לקבל החזר כספי במקרה שנחליט ש"הספיק לנו", ואנחנו לא רוצים להמשיך להתאמן. אולם, אם חלילה תקרה לנו תאונה ו/או לא נוכל להתאמן מסיבה רפואית כזו או אחרת ונציג אישור רפואי מתאים, מכון הכושר לא יוכל לחייב אותנו להמשיך להתאמן ולשלם ונהיה זכאים להחזר כספי.

** יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.