אוגרים חמץ לפסח: "זה כמו היערכות למלחמה"
בשבוע שלפני הפסח, ישראלים רבים הופכים לאוגרים, ומעמיסים על עגלת הקניות חמץ מכל הבא ליד, כדי שיהיה מה לאכול בפסח. טיב טעם: "אין סיבה לאגור, כל עם ישראל מגיע אלינו בפסח לקנות פיתות. אנחנו ספק החמץ של המדינה"
ברגעים אלה ממש, נוהרים רבבות לסניפי רשתות המזון , כדי לקנות מצרכים אחרונים לחג, והמצות, שנמכרות במחירי מבצע, נחטפות כמו לחמניות חמות. אבל יש מי שמעדיף את הדבר האמיתי ויהי מה. בימי טרום חג הפסח, ישראלים רבים הופכים לאוגרים. הם פושטים על מדפי החמץ וקוטפים מכל הבא ליד, רגע לפני שהמדפים יכוסו, והקופות יחסמו, ויחל המחסור הגדול.
תלונות: בגלל פסח, הטעם של ספרייט השתנה >>
חנה מבאר-שבע היא אחת מאותם אוגרים, שהפרשנות שלהם את פסח כ"חג החירות" שונה מהפרשנות הנפוצה. "אנחנו קונים מראש בירה שחורה וגם פיתות, קמח תופח, וופלים, בייגלה, ביסקוויטים, עוגיות ושקדי מרק", היא מספרת.
"אני לא יודעת אם במהלך הפסח מוכרים חמץ בבאר שבע, אולי רק במעדניות של העולים החדשים. לכן ליתר ביטחון, אני מעדיפה לצבור מאגרים לפני כניסת החג.
"ישנם גם מוצרים שלא ידעתי שהם חמץ ונתקעתי בלעדיהם בעבר, כמו בירה שחורה. בפסח הקודם, שלפתי בירה כזאת מאחורי הווילונות בסופר, אך בקופה אמרו לי: 'השתגעת זה חמץ'! אני לא גונבת, אני רוצה לשלם, אבל לא אפשרו לי לקנות את המוצר".
אז בירה אין, אבל יש וופלים ושקדי מרק כשרים.
"הם בטח לא טעימים".
ומה אומרים השכנים?
"אני גרה בווילה, אין לי שכנים. היו חגים במהלכם עשינו על האש בחצר שלנו, אבל זה נשאר בין כתלינו. אני לא אוכל חמץ ברחוב מול העיניים של כולם".
"אני לא מוכן להיכנע לתכתיב הזה"
טום מתל אביב לא מסתפק במעדני פסח מסורתיים כמו מצה עם שוקולד, ומעדיף לארח במקפיא שלו עשרות מוצרי חמץ טרי. "לקראת פסח, הצטיידנו ב-20 לחמניות, ושתי חלות".למה?
"כי אנחנו אוהבים לאכול לחמניות, ורגילים לאכול לחמניות, ובת"א מוכרים בעיקר פיתות, וזה מוצר שאנחנו בקושי אוכלים. אני לא רוצה להרגיש במצור בגלל פסח. בעיני זה טיפשי שמפסיקים לאכול קמח תופח במשך 8 ימים ואני לא מוכן להיכנע לתכתיב הזה".
נתנאל תושב ירושלים, מסכים עם טום. "הלכתי לעשות קניות גדולות לכבוד החג, כי אני לא יכול לסבול שבוע עם קריז ללחם. כל שנה זה מרגיש כמו היערכות למלחמה. צריך לאגור מזון שיספיק עד יעבור זעם".
לירון, קיבוצניקית מהצפון, מסבירה את סינדרום האגירה בו היא לוקה בחודש ניסן: "זה לא שאני אוכלת בכוונה פיתה עם שרימפס שמצופה בחזיר מטוגן בחמאה בפסח. אני רק רוצה לאכול כרגיל, זה הכל. אז ביום רביעי סרתי לשופרסל וקניתי שם שתי כיכרות לחם, פתיתים, קורנפלקס, קרקרים, מסטיקים ואת היוגורט גרנולה שאני מאוד אוהבת. המטרה שלי היא לא להרגיז - אלא להמשיך לחיות".
קשה להתאפק קצת?
"לא יודעת מעולם לא ניסיתי להתאפק, וטוב לי כך. מצות זה טעים, אבל אני מגוונת עם לחם".
הבן צריך בירה, הכלבים לא מוכנים לאכול מזון כשר
דנה קאי, מגבעתיים, חושבת שמסורות החג הן דבר יפה אך לא הכרחי. בעוד שאחרים עסוקים באופן אובססיבי בביעור חמץ, היא צוברת אותו באדיקות לא פחות גדולה. "כבר כמה שנים שאני מוצאת את עצמי בנוהל 'אגירת חמץ' כשבוע לפני החג", היא מספרת.
"אני לא חשה שום צורך לכפות על עצמי שבוע של אכילת מצות בלבד, ובהיעדר חנויות שמוכרות חמץ ליד ביתי, המצב מצריך תכנון והצטיידות לארוחות של שבוע מראש.
"כיוון שבישול הוא ממש לא הצד החזק שלי, אני מסתמכת על כל מה שניתן לאגור בפריזר או נשנושים שעוזרים לי להעביר את הרעב המיידי. לכן אני דואגת לאגור מספיק פיתות ולחמניות בפריזר, בורקסים ופיצות קפואות, קונה ערמות של חטיפים מלוחים: קרקרים, אפרופו, בייגל'ה ודוריטוס, מעמיסה כמה בירות לעגלת הסופר, וכמובן מוסיפה מתוקים כמו ערגליות, וופלים וביסקוויטים.
"זה אומר המון קניות, כך שלתקופה קצרה, הבית שלי נראה ממש כמו מכולת קטנה. אם אני מוצאת חנות שמוכרת חמץ בחג, אני מקפידה לעשות השלמות. אני יכולה להבין את החוק האוסר על מאפיות מסעדות או בתי קפה למכור חמץ בגלוי, אבל אני חושבת שרשתות המזון לא צריכות לחסום ממני את האפשרות לקנות חמץ באריזות סגורות. זו הדרך שלי לעבור את החג בביתי, ומה שאבחר לאכול, לא מקלקל מבחינתי את רוח החג".
זיוה מחיפה, אם מסורה לשני כלבים גדולים מאוד, דווקא מקפידה שלא לאכול חמץ ובכל זאת מצטיידת בו לקראת החג. "הכלבים לא אוהבים את המזון הכשר לפסח", היא מסבירה. "והם אוכלים ה-כל. אני לא יכולה להרשות לעצמי להאכיל אותם בבשר טרי במהלך החג, וזה גם לא מאוד בריא עבורם. לכן אני דואגת לאחסן עבורם בבית מזון כלבים ישב, שנחשב חמץ. יש בבית גם וודקה ובירות, כי הבן שלי מקפיד לקנות אלכוהול לפני כניסת החג. למה הוא צריך לסבול כשהוא רוצה לבלות?".
טיב טעם: "אל תאגרו חמץ תבואו לקנות אצלנו"
ברשת טיב טעם הלא כשרה, דווקא ממליצים לצרכנים שלא לאגור חמץ. למה לאגור אם יש היכן לקנות? "אנחנו ספק החמץ של מדינת ישראל", אמר ל-ynet עמית זאב, מנהל המכירות הראשי של רשת טיב טעם.
"כל עם ישראל מגיע אלינו בפסח לקנות פיתות, לחם, בגטים וקרואסונים. כל המאפיות שלנו יעבדו פי 5-4 בחג, כי יש תורים בפסח, והכל טרי טרי. אנחנו מוכרים לא רק מגוון לחמים מהמאפיות שלנו, אלא גם לחם ארוז ממאפיות שלא שומרות כשרות. וכל זה בסניפים מכרמיאל ועד ב"ש.
"גם בירות קונים בפסח. בירה זה מצרך מאוד מבוקש ואנשים לא קושרים אותה לחמץ, וכשמגיעים לעשות על האש פתאום מגלים שאין בירה ברשתות".
אבל לחם אחיד לא יהיה.
"ביומיים שלושה הבאים יהיה לחם אחיד מהיום, שהתוקף שלו פג בדרך כלל אחרי ארבעה ימים".
אתם נקנסים על זה?
"לא כי זה מקום פרטי לא ציבורי".
זה מקום דו מהותי – חצי ציבורי חצי פרטי.
"יש בחור חרדי שכל שנה נכנס לאחד הסניפים ומתערטל. הוא רוצה שיעצרו אותו על התערטלות בפומבי, כדי להוכיח שזה מקום ציבורי, על מנת שיקנסו אותנו. כשעוצרים אותו, הוא מכריז: 'אם זה מקום ציבורי למה מוכרים פה חמץ'?. הסניפים של טיב טעם מוגדרים כמקום מעין ציבורי, כשהפן הציבורי מתייחס לאפליה, לא למִמכר. אני מזמין את כולם לא לאגור חמץ, ולבוא אלינו. אנחנו פתוחים גם מחר עד הערב, ובחג עצמו מהבוקר".
.
לעומת זאת, רמי לוי כבר לא מחזיק הבוקר לחם בחנויותיו, ואף טוען שלא הבחין ברעב מטורף לחמץ גם קודם לכן. "אצלנו מעט מאוד מהקונים מצטיידים בחמץ לקראת פסח", הוא מקפיד לומר.
"בשנים שעברו, אנשים אגרו חמץ כי 98% מהחנויות לא מכרו חמץ. אבל היום, לצערי, המצב לא כזה. כיום יש חנויות לא כשרות, ולכן לא רואים התנפלות בסופר על החמץ. חוץ מזה שיש היום הרבה תחליפים כשרים לפסח: במבה, קורנפלקס, וופלים. אני שומר כשרות ובעד לשמור על כשרות. גם פעם בשנה לשנות את התזונה זה מומלץ לכולם, זה יטיב עם הבריאות שלהם".
לפנייה לכתב/ת 
