פסיכולוגיה מסוג אחר: אות קין - ואותיות אחרות
בעיות עם הבן? קנאה בלתי פתורה עם האח? אולי מסתתר בך קין קטן שרק מחכה להזדמנות הנכונה, או יצחק שעומד לעקוד את בנו. הביבליותרפיה היהודית משתמשת במקורות כדי לסייע למטופל לפתור פלונטרים מוסבכים
תחום הביבליותרפיה – טיפול פסיכולוגי ייעוצי באמצעות הספרות – הולך וכובש מקום של כבוד על ספת המטפל, שמשתמש ביצירות הספרותיות כאמצעי טיפולי. זאת בהנחה שכאשר אדם קורא סיפור ומזדהה עם דמות, הוא נכנס לעורה. התרפיסט מטפל, למעשה, בדמות הספרותית – וכאשר מדובר בביבליותרפיה יהודית, אזי ההתייחסות היא לקין הרוצח, או ליפתח העקשן המסתתרים בחלקנו.
התנ"ך - כספר פסיכולוגיה
פרופ' אדיר כהן, מבכירי הביבליותרפיסטים בישראל, ניסח בשנים האחרונות שיטה טיפולית יהודית
המתייחסת לטקסטים מהתנ"ך, מהחסידות ומקורות אחרים. "אומרים עלינו שאנחנו עם הספר. אף אחד לא התכוון להגיד שאנחנו קוראים את 'קופיקו' או 'צ'יפופו'", הוא מסביר. "התנ"ך הוא נקודת המוצא של כל העושר שלנו. לכול עם יש בסיס ספרותי עמוק שהוא נשען עליו, ולנו יש את התנ"ך. הספר הוא בתשתית הווייתנו".
התנ"ך על פי כהן, הוא למעשה מאגר בלתי נלאה של מאות סיפורים שבהשראתם האדם יכול לעבור תהליך ביבליותרפי-טיפולי. בסיפור של קין והבל, למשל, המדרש מספר שהבל היה חזק מקין, וכדי להתגונן, הרים קין אבן, והכה בראשו של הבל. כהן מבהיר כי לפי המדרש, קין כלל לא הכיר את רעיון המוות, ולא ידע שזו תהיה התוצאה.
"סיפור כזה יכול להעלות שאלה בנוסח 'האם אדם יכול להיענש על מעשה שעשה בלי שידע מה תהיה התוצאה שלו?' סיפור כזה גם מתאים למטופל שאחת הדרמות הקשות של חייו היא מאבק בין אחים. תפקיד התרפיסט הוא לנסות לצאת מהסיפור המקראי, עם כל הפרובלמטיקה שבו, אל הסיפור האישי".
אבות ובנים - הגרסה הרצחנית
ספר בראשית הוא כר פורה למטפל. אחד הסיפורים החשובים המופיעים בו הוא עקידת יצחק.
"על פניו, זו אחת הפרשיות הבעייתיות ביותר", אומר כהן. "גם המדרש הרגיש בכך, עד כדי כך שאמר שלא באה עקדת יצחק - אלא משום פסוק אחד בסיומה: 'אל תשלח ידך אל הנער'. זה היבט מדהים בחוכמה הפסיכולוגית של המדרש.
"אחד הרבנים פירש שאת הצו להרוג את בנו, 'שמע אברהם מזדון לבו', ומה שהאלוהים אמר זה 'אל תשלח ידך אל הנער' - בניגוד למולך שדורש קורבן בנים. ההיבט הפסיכולוגי של העקידה הוא, כמובן, מערכת יחסים בין אבות ובנים. פרויד מדבר לא מעט על סיפור אדיפוס, שבו הילד חושק באמו ורוצה להרוג את אביו, אבל הוא ממשיך ואומר - וזה פחות מוכר - שיש גם 'תסביך עקדת יצחק', כשהאב, בתגובה לתסביך האדיפאלי, רוצה להרוג את בנו".
כהן מבהיר כי הסיפור מאפשר להתעסק עם התכנים הללו במלוא עוצמתם. "הוא מעלה שאלות דרמטיות – על היכולת של אב לשלוח אותנו למות או להרע לנו. המטרה בטיפול היא לפתוח את מערכת היחסים הטעונה, כדי להבין טוב יותר את ההתרחשות בין אבות ובנים".
המשימה: לכתוב את היומן של שרה אמנו
כאשר אדם מגיע לטיפול ביבליותרפי, הוא או המטפל (אם למטופל קשה) יבחרו סיפור. "הטקסט שאדם בוחר הוא דבר מאוד דיאגנוסטי, שיכול לעזור להבין מה מציק לו", כהן אומר. "אחרי שהביבליותרפיסט קלט, הוא יכול להביא טקסטים אחרים שיתנו מגוון אופציות כדי להתפתח".
העבודה הטיפולית עצמה נעשית, בין היתר, על ידי משחקי תפקידים, לא פעם בכתיבה: "למשל, אדם בחר להביא את מריבת האחים של הבל וקין. המטפל יכול לבקש מהאדם להפוך לקין, ולספר מהם רגשותיו וצרכיו של קין? מה הוא נושא בלבו? אופציה אחרת היא לבקש מהאדם 'לאמץ את קין' - להפוך להיות המטפל שלו, ואז לשאול אותו כיצד הוא היה מטפל בקין".
פרופ' כהן מביא דוגמה נוספת מסיפור בת יפתח: "אפשר לומר למטופל - 'אתה יפתח שהבטיח להקריב את בתו. מה קורה בעולמך? האם אתה מרגיש שאתה יכול לשרוד אחרי מה שעשית?' לעיתים קרובות מציע המטפל למטופל להתכתב עם הדמות, או לנהל יומן של הדמות. במקרה שהזכרנו, לנהל יומן בשם יפתח, בזמן שבתו ממתינה על הסלע". לאישה המתמודדת עם קשיים אחרים, מציע כהן לכתוב את יומנה הנסתר של שרה אמנו, אחרי שנודע לה על הדרמה הנוראה שהוסתרה ממנה, עם הילקח בנה לעקידה".
הרבה לפני פרויד - החסידוּת
פרופ' כהן סבור כי התנ"ך הוא חלומו הרטוב של כל ביבליותרפיסט מצוי, משום שמדובר בטקסט מורכב ועמוק, כזה שלא מסתיר מאיתנו מאומה. "המקרא לא בנוי מציוויים והוראות בלבד, אלא מכיר לנו את רעיון הקונפליקט", הוא אומר. "הוא מלא בפרובלמטיקות כמו קנאת אחים, שקרים, בגידות וכו'. זה ספר שבנוי על החיים, ולא על הפשטות או הנחתות מלמעלה בלבד. וזה מה שהופך אותו מתאים כל כך להיות ספר טיפולי עבור אנשים בקונפליקט. כל אחד יכול להזדהות עם התנ"ך, ולהתמודד עם הקונפליקטים שהוא מציב. צריך לזכור שאנחנו לא רוצים לסגור את המטופל - אלא לאפשר לו לחשוב".
אבל התנ"ך איננו האמצעי הטיפולי היחידי בשדה הביבליותרפיה היהודית. כהן מזכיר את סידור התפילה כטקסט הטיפולי האולטימטיבי, ולא פוסח גם על טקסטים מאוחרים יותר, כמו סיפורי החסידות.
"אחד האוצרות הטיפוליים הנפלאים ביותר של החסידות, היא הסיפור", מדגיש פרופ' כהן. "למעשה, דרך הסיפור החסידי אנחנו יכולים לצפות בתהליך טיפולי שלם. סיפור חסידי ידוע מספר שכאשר לבעל-שם-טוב היה קושי, הוא היה יוצא אל היער, צועד בדרך ידועה, מגיע למקום ידוע, מדליק אש, מתפלל בכוונה והעזרה הייתה מגיעה. תלמידו שכח את הדרך, אבל זכר את התפילה והכוונה, וזה עזר לו. תלמידו של זה, החוזה מלובלין, שכח גם את התפילה אבל זכר את הכוונה, וגם זה פעל. רבי נחמן מברסלב אמר: את הדרך אינני זוכר, אש איני יודע להצית, תפילה וכוונה שכחתי - וכל שאני זוכר זה את סיפור המעשה הזה, והוא לבדו עוזר לי. זה בדיוק הסיפור של הביבליותרפיה – כוחו של הסיפור".
דווקא הדתיים פחות מתחברים
כהן בטוח שהשימוש בטקסטים יהודיים לא צריך להיות שמור למטופלים דתיים בלבד, והמטופל לא צריך להיות בקיא בארון הספרים היהודי, כדי להתחבר לסיפור ולדמויות. "אנחנו מסוגלים לטפל בעזרת טקסטים בודהיסטים בלי להיות בודהיסטים", הוא מדגיש. "אני, למשל, כתבתי ספר שנקרא 'גחליליות', ועוסק בטיפול בעזרת הזן. אז מה, אני איש זן? לא. אבל לטקסטים יש כוח טיפולי שבעזרתו אני יכול לטפל באחרים.
"לא את כל אחד הסידור מלווה כפסיכולוג צמוד. זה תלוי בחוכמתו של המטפל שיכול לברור טקסט מתאים למטופל. למשל, קל לאדם שאינו מאמין להזדהות עם ספר תהלים, עם בראשית ועם פרקים בנבואה – כי שם המימד של החיים היומיומיים מופיע בעוצמות אדירות".
כהן סבור שדווקא למטופל דתי, המחובר לטקסט ברבדים שונים שאינם רק נפשיים רגשיים - השימוש בטקסטים יהודיים בחדר הטיפולים עלול להיות טעון במיוחד. "יש אנשים שלא נוח להם כשהם רואים שמטפל מנסה לטפל בעזרת עניינים שבקדושה, אז הם נבהלים.
"בתנ"ך יש אינסוף דמויות וקונפליקטים", מסכם פרופ' כהן. "הנפלא הוא שהוא לא מסתיר אותם, ולא הופך הכול לאידיליה. אנחנו לא מחפשים במקרא תשובות, אלא ניסיון לפתוח את הקונפליקטים, ולשמוע את הקולות הפנימיים".
לפנייה לכתב/ת 
