אימהות על טרכטנברג: לא בשביל זה יצאנו לרחוב
ההמלצות של הוועדה להפעלה הדרגתית של חוק חינוך חינם מגיל 3, נקודת זיכוי ממס לאבות עובדים ותקרת תשלום למעונות פרטיים, לא מספקות יוזמות צעדת העגלות. "המסקנות לא עונות על רוב דרישותינו. למה לא הוארכה חופשת הלידה בחצי שנה? לא ביקשנו שיתנו לנו פירורי תקציב, הבעיה היא בשיטה כולה"
המלצות דו"ח טרכטנברג יוגשו היום (ב') לממשלה אך את נשות מחאת העגלות זה לא מרגש במיוחד. "המנדט של הוועדה היה כל כך נמוך, שלא הופתענו מכך שמסקנותיה לא עונות על רוב הדרישות שלנו, לכן נמשיך להיאבק", אמרה ל-ynet ענת רוזיליו, אחת ממובילות המחאה.
- חינוך לגיל הרך: עושים סדר בדרישות ההורים במחאה
- אלפים בצעדות העגלות ברחבי הארץ "ביבי הביתה"
- לחלץ את העגלה מהבוץ: "ילד שני - מותרות"
- "חוק חינוך חינם לגיל הרך - סחורה משומשת"
"בכל הארץ, הורים לילדים עד גיל 3 מוציאים בממוצע 100 אלף שקל רק כדי לשלוח את ילדיהם לפעוטון, אין בהמלצות פתרון ברור ומיידי לזה, ולבעיות רבות אחרות שכן ההוצאות על ילדים לא נגמרות בפעוטון".
שלוש מההמלצות שהגישה הוועדה נוגעות ישירות להורים.
1.הפעלה הדרגתית של חוק חינוך חינם של פעוטות מגיל 3. מדובר בחוק שנחקק כבר ב-1984, אולם יישומו הוקפא מדי שנה במסגרת חוק ההסדרים, על-ידי משרד האוצר. הוועדה קבעה שהחוק יוחל בהדרגה על פני מספר שנים, וככל הנראה יעברו 4 שנים עד שיוחל במלואו. על פניו, נראה כי אין בהחלטת הוועדה שום חידוש: החוק כבר הוחל ב-30% מהגנים באזורים פחותי יכולת, והמלצת הוועדה אפילו לא משמשת כקטליזטור ליישומו.
2. אבות עובדים לילדים עד גיל שנתיים-שלוש יזכו לתוספת של נקודת זיכוי אחת ממס. מדובר בהנחה ניכרת בתשלום המס, ותוספת משמעותית לשכר הנטו.
עד היום, הטבה זו ניתנה רק לאימהות עובדות אך רבות מהן העובדות במשרה חלקית, לא מגיעות לתקרת המס ולא נהנות מההטבה. וכך התא המשפחתי נפגע. ברגע יישום הצעד, גם אבות יוכלו ליהנות מנקודת המס. נראה שמדובר בהטבה ליחיד ולא פר תא משפחתי, כלומר שאם בתא הזוגי חברים בני זוג שעובדים במשרה מלאה, שניהם יקבלו את ההטבה בנפרד.
3. הטלת פיקוח על כל מעונות היום בישראל הציבוריים והפרטיים. במעונות הפרטיים תיקבע תקרה לשכר הלימוד המותר. כיום מחירי המעונות הפרטיים גבוהים מדי, לטענת ההורים, עד שנשות מחאת העגלות מכנות אותם: "משכורת שנייה". רוב ההורים שולחים את ילדיהם למעונות פרטיים משום שמספר המקומות הפנויים במעונות הציבוריים מצומצם.
לפי נתוני נעמ"ת, הורים משלמים מדי חודש בין 2,500 ל-4,000 שקל למעון; ו-2,000-1,500 שקל למעונות המסובסדים, שנותנים מענה לפחות משליש מההורים. משפחה ממוצעת בת שני ילדים תשלם סכומים שמגיעים גם ל-8,000-6,000 שקל בחודש על מסגרות חינוכיות.
לפי נעמ"ת, החינוך לגיל הרך (מגיל חצי שנה עד שלוש) במסגרות הציבוריות מגיע להוצאה משפחתית כוללת של כ-50 אלף שקל - סכום כפול כמעט מזה הנדרש להשלמת תואר ראשון באוניברסיטה. עלות כבדה זו הופכת במקרים רבים את היציאה לעבודה של אחד ההורים, בדרך-כלל של האם, לבלתי משתלמת כלכלית.
מה עם הארכת חופשת הלידה בחצי שנה?
דריה כנף, פעילה במאבק העגלות וכותבת טור ב-ynet: "חורה לי שהמלצות הוועדה לא דנות בהארכת חופשת הלידה בחצי שנה. במשך שנים לא מצליחים להעביר את חוק הארכת חופשת הלידה, וכיום המצב החוקי הוא שנשים בישראל שאינן יכולות להרשות לעצמן לשבת בבית ללא שכר, צריכות לחזור לעבוד כשהרך הנולד מגיע לגיל 14 שבועות בלבד.
"עלה התאנה בדמות חינוך חינם מגיל 3 הוא למעשה מיחזוּר של חוק קיים שאולי תופח בו רוח חיים אך גם לזה צריך להמתין ולראות את היישום בפועל".
גם שלי דביר, ממנהיגות המחאה ואחת מיוזמות צעדת העגלות לא רואה בהמלצות את פסגת הישגיה. "לא בשביל זה 400 אלף יצאו לרחוב", היא אומרת. "ההמלצות האלה לא עונות על דרישותינו משום שנראה שמהמדינה עדיין מתקשה לחדול מלהתייחס לילדים כאילו נולדו בגיל 4 או 6. אם המדינה מעודדת ילודה בעזרת מימון טיפולי פוריות, היא צריכה לתת שירות לאזרחיה מכל הגילאים. כיום 25% מהאימהות לא חוזרות לעבוד אחרי הלידה. אנחנו כמשק נוכל להרוויח מזה שאימהות יחזרו לשוק העבודה".
לפי דביר, ההמלצה להחיל חוק חינוך חינם גם על פעוטות בגילאים 3 ו-4 היא לעג לרש. "החוק הזה עבר מזמן בכנסת, ואני לא רואה שום חידוש בלהחליט החלטות שממילא הוחלטו בעבר.
"חוק ההסדרים שהממשלה מעבירה כל שנה, הקפיא את חוק חינוך חובה מגיל 3 שהעבירה הכנסת. לכן היישום שלו עד כה חלקי ומעורר גיחוך ואין שום ערובה לזה שבעקבות המסקנות היישום שלו יואץ. אם הכנסת חוקקה חוק שלא מתייחסים אליו, אז למה שיתייחסו להמלצות חברי ועדת טרכטנברג?
"חוק ההסדרים הינו חוק אנטי דמוקרטי משום שהוא פוגע בריבונות הכנסת. הייתי שמחה אם ועדת טרכטנברג היתה מבטלת את חוק ההסדרים, וקוראת להצביע מחדש על תקציב חברתי, במקום להעביר נתחים מהתקציב ממקום אחד למקום אחר".
אחת ההמלצות של הוועדה היא שתוך 4 שנים, תקציב החינוך יגדל מאוד ויושווה לתקציב הביטחון. אולי עכשיו יהיה כסף ליישום מהיר יותר של חוק חינוך חובה.
"יתכן. אני חושבת שהביצוע שלו עדיין יהיה חלקי".
מה דעתך על תקרת התשלום למעונות הפרטיים?
"אני חושבת שכל המעונות צריכים להיות ציבוריים. אם לא – תקרת התשלום שמדברים עליה, חייבת להתחשב במיסוי . יש להכיר בתשלום למעונות לצרכי מס. כל הטיפול בהורים צריך להיות מערכתי מגוון ומשולב שלוקח בחשבון את כל שכבות האוכלוסיה".
המשך ההפקרות המוחלטת של הורים בישראל
"האמירה הזאת שיהיה חוק חינוך חינם מגיל 3, שייושם במלואו מ-2016 זה המשך ההפקרות המוחלטת ביחס להורים בארץ הזאת. הסיבה היא שהחוק הזה עבר מזמן, וכל הממשלות של ה-15 שנה האחרונות הקפיאו אותו בחוק ההסדרים, כך שאין פה כל חדש.
"מה שמאוד ברור בסיפור הזה, זה שממשלת ישראל לא הבינה את העוצמה של מחאת ההורים את הגודל של השבר, שהוא מקיר לקיר, את זה שאנשים משלמים משכנתא שנייה על פעוטונים וגני ילדים רק כדי שיוכלו לצאת לעבוד.
מה תעשו הלאה?
"אנשים לא מבינים שממשלת ישראל נלחמת באזרחיה מלחמת התשה כלכלית. היא נלחמת בציבור הכי פגיע והכי מותש, שהרים סוף סוף את הראש שלו. אנחנו עוד לא יודעות מה נעשה הלאה, אך ברור שהציבור הזה לא ישתוק עוד".
ילכו לפוליטיקה?
האימהות שוקלות כרגע את המשך דרכן. הן מדברות על לובי בבכנסת, כשזו תחזור מהפגרה שלה, ושוקלות איומים שלא להצביע למפלגות בהן הן תומכות אם לא יתמכו בדרישותיהן. אבל כמו רוב הישראלים, יתכן מאוד שרובן לא תהיינה מוכנות לשנות את אופן ההצבעה שלהן כגוף אחד, בהתאם לאג'נדה ההורית, ולתת את קולן למי שיבטיח לקדם את סדר היום שלהן, תהא דעתו הבטחונית אשר תהיה. ומאחר שישנה רבגוניות פוליטית רבה בקרב מה שאפשר לכנות "מגזר ההורים", הן מתקשות עם הגדרתן כסקטור.יעל, האם תעברו לפעילות בכנסת? תרוצו לכנסת? תנסו להגיע לממשלה כדי להשפיע על הליך קבלת ההחלטות?
"אין לי כוונה להרים סקטור של הורים. אם היינו מחליטות שזה הכיוון, יש פה כוח של מאות אלפי אנשים משכילים שעובדים מאוד קשה ועדיין לא הגענו למקום בו אנחנו שוברים את כל הכלים. ההפגנות היו בשביל לשנות את השיטה הכלכלית. לא ביקשנו שיתנו לנו פירורי תקציב ויסגרו לנו פינה. יש פה משהו שלא מאפשר לאנשים לחיות. ההמלצות לא יפתרו את הבעיה שיש פה הבדל מבני, יש פער בין שכר ליוקר המיחיה, ומחסור בתשתיות. כי כל הכסף הולך להון, לביטחון.
כיון שהממשלה פוגעת בריבונות הכנסת באמצעות חוק ההסדרים, ריצה לכנסת לא תעזור, עד שלא יבינו בממשלה שמדובר בזכות בסיסית של אנשים לגדל ילדים. חשוב שיבינו שמי שלא משקיע ב-3 השנים הראשונות לחיים של הילדים האלה – מפקיר אותם.
"ויחד עם זאת, אין ספק שקרה פה שינוי פוליטי גדול בטוח אצל ההורים. צריך לראות לאן זה הולך. לטווח הרחוק, יצרנו ועדי פעולה קהילתיים ושינינו את האופן שבו אנשים פועלים ביומיום שלהם. יש פה חשיבה חדשה על המהות של הורות ואזרחות והקשר ביניהן. זה שינוי מאוד גדול מבחינה פוליטית, שינוי שמחלחל למערכת החינוך ובסופו של דבר, יגיע גם לבחירות הכלליות. והוא לא שינוי של מחר בבוקר, אבל זה שינוי חזק מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
