סוף עונה: האמת שמאחורי המבצעים באופנה
מבצעים הם מתת האל למכורים לשופינג, אך במקום לעשות את חיינו פשוטים, הרשתות רק מסבכות את העניינים, כדי שלא נגלה שההנחה קטנה ממה שהוצג לנו. כל מה שמעצבן אותנו במבצעי סוף עונה
"מבצע סוף עונה" הוא אחד הביטויים היפים ביותר בשפה העברית, לדעת מכורים לקניות. מבצעי סוף עונה הם בדרך כלל מאורע מבורך גם בקרב כלל האוכלוסייה. כיוון שאנחנו כל כך רוצים מחירים נמוכים והרשתות כה מעוניינות להציג ארשת של סייל מטורף – הן נוקטות בכל אמצעי חוקי לעקוף את האמת המרה שהיא: לא כל הנוצץ - מבצע שווה הוא.
- הוניגמן: החלפת פריט שבמבצע 1+1? שלמי יותר
- צפיפות ובלגן: המחיר האמיתי של מבצעים המוניים
- מבצע מיוחד! על מוצר שלא קיים כרגע במלאי
- מבצעים על מוצרי חלב: מה נשאר מהמחאה
במקום להצהיר: "כל החנות בחצי מחיר", כפי שחולמים אנחנו, חנויות ורשתות אופנה וטיפוח נוקטות לפעמים דרכי מעקף מרגיזות כדי להסתיר מאיתנו שרוב הסחורה בחנות מוצעת בעצם ב-10% הנחה בממוצע. המהמורות בדרך לקבלת פריט במבצע הן מגוונות ומעצבנות, ואנחנו כאן כדי לפרטן.
"עד 70% הנחה"
"עד" הוא מונח רווח מאוד בז'רגון הקמעונאי, שמאפשר לרשתות לבחור במספר הכי דרמטי, ולנפנף בו בענק במול פרצופנו, בתוספת סימן %. כל זאת למרות שהנחת הג'יגה המוצהרת בשלט תקפה בסופו של דבר רק למקבץ קטנטן של פריטים. על כן, צרכנים יקרים, תמיד תרגמו את השימוש ב"עד" בשלטי הנחה, ל:"רוב הפריטים שלנו מוצעים בהנחה הרבה פחות גדולה מזאת".
למשל, ב-H&M שמצהירה על הנחות של "עד 75%", מצאנו הנחות של 50% בשפע, וההנחה הכי גדולה שאיתרנו היתה של 66%. יתכן שהחנות גדולה וקשה לעקוב אחר כל התוויות, אבל היה היה הוגן יותר לו היומצהירים בשלט על טווח ההנחות הקיימות בחנות: "מ..עד".
איפה נתקלנו? H&M, קרייזי ליין.
99 אגורות - באותיות קטנות מדי
99 לא הגיע לעולם כמספר מרושע, אך תומתו חוללה זה מכבר בידי אנשי שיווק תחמנים. כשמדובר ב-99 אגורות, מגרש משחקי התיחמוּן מתעצם, שכן אפשר לא רק להוסיף את 99 האגורות ל-9 או -99 שקלים, אלא אף להקטין מאוד את גודל הפונט של המספר המסמל את האגורות, בצורה שתבלבל עוד יותר את אישוניו של הקונה.
השימוש ב-99 הוא נוהג מביש, הנפוץ בקרב עדות הקמעונאות, ומטרתו לגרום לנו לחשוב שמכנסיים שתומחרו ב-129.99 ש' עולים בעצם 129 או 120 ש' והקטנת גודל הפונט של 99 האגורות רק מאיצה את הגרד בעין והעקצוץ בחשבון הבנק. לא כיף.
אנשי השיווק של רשת אופנה גדולה, אם כבר עשיתם שימוש בתעלול ה-99 הארור הזה, אנא הגדילו את גודל הפונט בבקשה למשהו שאפשר להבחין בו גם בלי משקפי קריאה. תודה.
איפה נתקלנו: בהוניגמן ובמשביר לצרכן.
המבצע הוא רק על פריטים ישנים במיוחד
אסופה של פריטים אקלקטיים במידות מועטות - חלקם, לא תאמינו, אינם מעונת החורף האחרונה אלא פריטי קיץ בכלל. כך נראים קולבי המבצעים ברשתות מסוימות, זה לא נעים לעין, זה לרוב לא שווה לכיס, וזה בטח מתאים יותר לחנויות עודפים.
איפה נתקלנו: איפה לא.
"בכפוף לתקנון ט.ל.ח"
מהו אותו תקנון מבצעים מסתורי בו כל הרשתות מתהדרות, אך אף קונה שנזדמן לחנות מעולם לא הניח עליו את ידו? זהו מסמך שאפשר היה לכתוב בו משפט אחד בלבד: "אם תתבעו אותנו, לא תצליחו. יש לנו עורכי-דין, שמנסחים תקנונים".
ומה זה ט.ל.ח? "טעות לעולם חוזרת", מונח מופרך שאין לו בסיס משפטי, אך מרתיע קונים מלהתלונן על טעות, שהרי, הי, היא לעולם חוזרת.
איפה נתקלנו? כמעט בכל חנות ורשת.
"בקנייה מעל סכום מסוים"
כבר בסופרמרקט התרגזנו מאוד כשהוצבנו מול המשוכה הזאת, שאם רק נדלג מעליה נגיע למבצע הנכסף. רק שבסופר לפחות ברור לנו שתמיד נקנה ב-100 שקל ומעלה כי מחירי המזון גבוהים בישראל, כידוע. באופנה וטיפוח לעומת זאתף אין שום סיבה להגבלה דומה. במשביר לצרכן למשל הגדילו עשות ויצרו מבצע: נעלי ניו בלאנס ב-149.90 שקל בקנייה מעל 365 שקל. למה? כי 365 זה שם המועדון שלהם. די נו, לא מתאים.
קנו ב-1,000 שלמו 400
את המבצע הזה צועקים שלטים בחנויות ml, למרות שבאותן חנויות בדיוק במילא אפשר לקבל הנחה של 50% על מוצר בודד, אז למה לטרוח עבור עוד 10%? קונים תמימים יחפשו לשווא מצרף של פריטים שמחירם יסתכם באלף שקלים. חבל על המאמצים. זה תמיד יצא 1,001.
סייל! אבל הוא לא כולל
מבצע ש"לא כולל" פריטים מסוימים ולעיתים תמוהים, זה מתכון לפרצופים עקומים בקופה. והמתכון הזה מצליח תמיד, כי מי יכול לזכור את שורת ההחרגות הארוכה בשלטי ההנחות? בקרייזי ליין, למשל, נכתב: "המבצע לא כולל סריגי פרומו, דגמי עור, מוצרי קו קופה והלבשה תחתונה".
בכניסה לניו פארם הוצב שלט ובו ההצהרה: "SALE. קונים מוצר איפור או טיפוח ומקבלים את השני ב-49 שקל. המבצע על מוצרי הטיפוח של חברות הקוסמטיקה היוקרתיות". אכן, הבטחה מרהיבה שמטרתה לפתותנו לקנות שני מוצרים במקום האחד בו חשקנו.
אך שימו לב לטירוף שמתחולל באותיות הקטנטנות: "הזול מביניהם. לא כולל מוצרי טיפוח של אסתי לאודר, שאנל, סמאשבוקס, סטים. המבצע מוגבל למוצרים שמחירם עד 900 שקל. לא ניתן לרכוש מוצרים זהים. בכפוף לתקנון. אין כפל מבצעים".
בקיצור, יכלו פשוט לכתוב: "בואו עזרו לנו למכור כמה שיותר מוצרים מגוונים, שלא יהיו של החברות הפופולריות, או היקרות באמת. אנחנו בתמורה, ניתן לכם תרגיל בזיכרון לטווח קצר".
השני ב-50%
כיוון שלמודי תכסיסי מכירות אנחנו, כולם כבר יודעים שמבצע "השני ב-50%" בעצם מכריח אותנו לקנות שני פריטים. זה כבר מעצבן.
מעצבן עוד יותר להבין שבעצם זוהי הנחה של 25% על כל פריט. כלומר צריך להיות כתוב בשלט: "קנה שני פריטים וקבל הנחה של 25%".
כשמתבוננים באותיות הבאמת קטנות, מגלים שגם זה לא מדויק. כי ההנחה היא למעשה רק "על הזול מביניהם", לכן במקרים בהם יש הבדל בין מחירי שני הפריטים, צריך היה לכתוב: "קנה שני פריטים וקבל הנחה של 20%, 10% ואם אתה בר מזל 25%. אבל בטח ובטח שבחשבון הסופי, אין פה הנחה של 50%. רק שזה ארוך מדי לשלט אז לא כתבנו את זה".
איפה נתקלנו: שלט כזה מצאנו בפולגת ובקרוקס.
1+1
למרות ששוב מדובר במבצע מעצבן שגורר אותנו לקניית יתר, הוא עשוי להיות משתלם יותר מ"השני ב-50%".
כאן אפשר בהחלט להגיע להנחה של 50% על כל אחד משני הפריטים, בתנאי שמחירם זהה. ברגע שבחרתם פריט יקר יותר - תשלמו תמיד את מחירו בקופה ותקבלו "מתנה" את הפריט הזול. במקרה כזה, ההנחה על הפריט היקר מבין השניים לכאורה נשארת 50%, שכן קניתם שני פריטים במחיר שלו, אך ההנחה הכוללת יורדת, וההנחה על הפריט הזול תהיה קטנה יותר, ככל שמחירו נמוך יותר.
כך למשל אם בחרתם בפריט שעולה 55 שקל ובפריט שעולה 45 ש', בקופה תשלמו 55 ש' על שני הפריטים במקום 100 שקל, הנחה של 45% סך הכל על שני הפריטים. אם בחרתם בפריט שעולה 190 ש' ופריט שעולה 120 ש' – תשלמו בקופה 190 שקל במקום 310 – הנחה של כ-38% על שני הפריטים סך הכל.
איפה נתקלנו?: המשביר, דלתא, TNT.
1+2
שונאים את 1+1? קבלו גרסה משודרגת שלו, ז'אנר מבצעים מרגיז ביותר שמוביל לקניית יתר. הפורמט הזה מרתיח במיוחד כשהוא מתגלה בחנויות תכשיטים ונסלח יותר בחנויות נעליים או הלבשה תחתונה. חוק מרפי גורס שגם במדפי החזיות, הגרביונים והפוטרים, שם רוב האנשים מברכים קנייה מרובת פריטים, תמיד תמצאו שני צבעים או דגמים מצוינים, והשלישי לנצח יהיה קנייה מכורח המבצע. זה מבצע אידיאלי אם יש לך שלושה ילדים, אידיאלי הרבה פחות אם יש לך שני ילדים או ארבעה.
איפה נתקלנו? ברשתות: דלתא, המשביר, מיכל נגרין.
"השני ב-49.90"
אם נניח לאותיות הקטנות לרגע, זה כבר מבצע יותר נחמד מ"השני ב-50%" או "1+2". רק למה הראשון עולה 349.90 ש'? זה מבצע משתלם רק שהפריט הראשון יקר במיוחד.
2 ב-300
כמה עלו הפריטים לפני שקובצו יחדיו למבצע? לא תמיד אפשר לדעת. הפיתוי גדול אך הקנייה מומלצת רק כשמדובר במתנה, או במוצר בשימוש גבוה.
הנחה? בתנאי שתקנה פריט מהקולקציה החדשה
נעליים ב-30% הנחה ברשת טופשופ זה דבר לא רע, בעיקר כי בישראל זוהי רשת די יקרה. אבל רגע אחרי החלטת הקנייה, המוכרת תצביע על שלט שאותיותיו הקטנות מבהירות כי ההנחה מותנית: "בקניית פריט מהקולקציה החדשה". כיוון שהקולקציה החדשה בהכרח יקרה יותר, והפריט הכי זול בה עולה כ-100 שקל, מדובר במבצע מרגיז במיוחד.
נראה שזה לא מבצע סוף עונה אלא בעצם מבצע תחילת עונה, "גם משלמים פחות על הנעליים וגם מקבלים במתנה פריט מהקולקציה החדשה", הסבירה המוכרת, אך האמת המרה היא שבסופה של "הנחה" יוצא שהוצאנו יותר כסף ממה שתכננו.
זמן החלפה קצר מדי לפריט שבמבצע
זארה ומנגו, הרולס רויס של רשתות האופנה בארץ, מציעות הנחות גדולות בסופי עונה, אבל העוקץ? זמן החרטה אינו שבועיים או חודש כרגיל, אלא 5 ימים בזארה ו-3-0 במנגו.
ההסבר: אם תחזירו את פריטי סוף העונה אחרי שבועיים לא נוכל למכור אותם כי המבצע יסתיים. לדעתנו זה הסבר לא מספק, במיוחד משום שרוב מוחץ של הרשתות נוהג אחרת ומאפשר החלפה של כל פריט, כולל פריטים שבמבצע, תוך 14 יום ואף למעלה מזה (גאפ למשל). זה עוד יותר מעורר תהיה לנוכח העובדה שסוף עונה בזארה ובמנגו החל כבר לפני כחודש, כך שאין הצדקה לזמן ההחלפה המצומצם.
החל מ..
שלטים שמוצבים לצד קולב בגדים ומבשרים "החל מ-99.99" בדרך כלל מסמנים מחיר של פריט בודד, שהוא במקרה הכי זול בקולב וגם הכי מכוער. הקונה הנלהב לא יודע שמחכה לו שם רבע גרב שמחירה 99.99 שקל ושאר פריטים במחיר גבוה בהרבה. צריך לכתוב: "החל מ-99.99 וכלה ב-1,999".
נתקלנו ב: הוניגמן, TWENTYFOURSEVEN.
"הנחה על מגוון פריטים"
מונח נפוץ בחנויות רב מותגיות. רק שלושה מותגים מבין עשרה שנמצאים על המדפים הללו נמכרים בהנחה, ולך תמצא אותם עכשיו ולא תתבלבל כלל.
איפה נתקלו? בפולגת.
הנחה אדירה! (רק לחברי מועדון)
כל רשת שמעדיפה את חברי המועדון שלה על פני לא ראויה לכרטיס האשראי שלי. כל רשת שאני חברת מועדון בה, צריכה לפרוס בפני שטיח אדום של מבצעים מגרים. הפרדוקס הזה שמתקיים בתוכנו, הולם בתופים רועמים מיוחד בסוף העונה.
במנגו קיימו שבוע הנחות לחברי מועדון בלבד, ועצבנו לקוחות שאינם חברים. בלוצ'י ישנם שלטים ענקיים בכניסות לחנויות שמבהירים שההנחות פה הם רק לחברים ולמצטרפים חדשים.
במשביר לצרכן המצב מתעתע יותר: ברחבי החנות אפשר למצוא שלטי מבצע עם סימון של כרטיס מועדון, ולצידם שלטים בצבעים זהים ללא סימון מועדון. לא תמיד קל להבחין בהבדל. גם בדלתא יש סטנדים ללקוחות מיוחסים וללקוחות מיוחסים פחות. חבל שלא תמיד דואגים שם לכתוב באותיות בגודל אנושי ש"ההנחה לחברי מועדון ולמצטרפים חדשים בלבד".
בחנויות ללין, מתריסים שלטים על כל מדף שני: "לקוחות כרטיס אשראי X קונים ב-100 משלמים 50". הבנו שהם נחשבים יותר, אבל למה כל כך הרבה שלטים? נתנחם בעובדה שקשה מאוד להגיע ל-100 מדויק בחנויות האלה.
נציין לטובה:
Lee – הצהירו וקיימו: "כל החנות עד 99.90 שקל". סוף סוף, "עד" שאהבנו.
ספרינגפילד - הציבו שלטים גדולים ליד סטנדים של בגדים עם כיתובים מדייקים כמו "59.90 בלבד". אמנם ה-90 מובא בפונט בקטנטן אבל נסלח על כך.
המשביר לצרכן מקבלים ציון לשבח על שציינו טווח מחירים: "נעלי פומה: החל מ-134.90 ועד 199".
מנגו דייקו כשכתבו 50%-70%, גולברי ופוקס נקטו בשקיפות שכתבו 50%, בלי "עד".
קסטרו ופוקס מתירות כפל הנחות: חברי מועדון שצברו נקודות יכולים להשתמש בהן גם עבור הנחות.
לפנייה לכתב/ת 
