הפרדס שהפך לפארק: סיפורו של הנדיב הלא ידוע

"יער ראש ציפור" שמהווה חלק מפארק "גני יהושע" בתל אביב, מסתיר בחובו סיפור ציוני שמוכר רק למעטים. סיפור על נדיב שאהבתו לארץ ישראל לא ידעה גבולות. 

עוד טיולים באזור הירקון:

• הפארק הירוק כל ימות השנה
• אתם על המפה: מסלולי טיול חדשים בנחל הירקון
• בריכת הנופרים בירקון: יש תירוץ להיות רומנטים
  

"פרדס גולדברג", למרגלות "תל נפוליאון" משמש רקע מתאים לחשיפת דמותו של התורם הראשון של קק"ל במסגרת חגיגות 110 שנים להיווסדה. שמו של "הנדיב" הוא יצחק לייב גולדברג, שנולד ב-1860 - בשנה בה נולד חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. הוא גדל והתחנך בעיירה היהודית שאקי בליטא, על גבול גרמניה, וכשמלאו לו 13 שנים נסע ללמוד בישיבה בעיר קובנא.

זרעי אהבתו לארץ ישראל נבטו שם בהשפעתו של רב העיר, יצחק ספקטור, שהיה פעיל בחיבת ציון. הוא החל לקרוא בעברית את "אהבת ציון" של הסופר אברהם מאפו ואת "רומא וירושלים" מאת משה הס והלך שבי אחרי רזי השפה. עם סיום לימודיו בגיל 18 עבר לווילנה ועבד בחברת הסחר של דודו, ובגיל 22 מונה למנהל העסק המשפחתי.

הלהט הציוני הלך וגאה בו, ובשנת 1882 הוא מייסד יחד עם צעירים נוספים בווילנה את אגודת "אוהבי ציון". במסגרת פעילותו באגודה הוא דאג לספק לחברי האגודה כתבי עת, עלונים, יצירות ספרותיות ועיתונים שעסקו ביישוב ארץ ישראל ואסף כספים כדי לקדם את מטרותיהם. שנתיים לאחר הקמת האגודה כונסה "ועידת קטוביץ" שהיוותה כנס כלל ארצי של חובבי ציון.

מתחם "שבע טחנות" ביער ראש ציפור(צילום: רונית סבירסקי)

"חשוב יותר יהודי בלי זקן, מזקן בלי יהודי"

בשנת 1885 הוא מתחיל להגשים את חזונו ורוכש את הנחלה הראשונה בארץ ישראל, למרות שלא ביקר בה מעולם. הוא לקח חלק בארגון ועידת דרוזניק בשנת 1887 עם חבורת צעירים, שביניהם מנחם אושיסקין ממוסקבה ומאיר דיזנגוף מקישינב. כששב מן הוועידה, חש שהוא בשל להציע נישואין לרשל מיכלובנה-פינס מהעיר פרוז'אני, שהייתה בתו של סוחר היערות העשיר מיכל-זלמן פינס.

דמותו של חובב ציון גלוח פנים לא נשאה חן בעיני פינס, אולם הרב מוהליבר הצליח לשכנע אותו כשטען כי "חשוב הרבה יותר יהודי בלי זקן, מזקן בלי יהודי" (מתוך "הנדיב הלא ידוע" מאת גרשון גרא, הוצאת מודן, 1984). גולדברג ורשל פינס נישאו, והיא הפכה ליד ימינו וסייעה לו בתרומתו למען ארץ ישראל.

נחל הירקון, בואכה ליער ראש ציפור(צילום: רונית סבירסקי)

פעילותו הציונית מתרחבת, הוא מעודד ומשקיע בהדפסת והפצת חומרים וכתבים שעוסקים בארץ ישראל. הוא שותף להקמת אגודת "בני משה" שנוסדה בווילנה ב-1889 ושנה לאחר מכן הפך למיופה הכוח של חובבי ציון בווילנה.

כנציג האגודה הוא יוצא בשנת 1891 עם משלחת של חובבי ציון לארץ ישראל. במהלך מסעו הוא מבקר ביפו, במקווה ישראל, במושבה מוצא ובירושלים. הוא נוסע לראשונה לראות את הכרם שרכש בראשון לציון, מבקר בנחלת ראובן לרר ליד נס ציונה ובמושבה רחובות שאך נוסדה. משם ממשיך למושבה עקרון ולפגישה מרגשת עם יהושע חנקין בגדרה. ביקוריו בארץ ישראל הפכו תכופים והוא נהג לבקר בה מדי שנה.

טבע עירוני. מבט אל ת"א מיער ראש ציפור(צילום: רונית סבירסקי)

פיסת הקרקע הראשונה של קק"ל בא"י

באוגוסט 1902 נערכה במינסק הוועידה הארצית של ציוני רוסיה בהשתתפות 500 צירים. כשהסתיימו הדיונים קם יצחק לייב גולדברג ונשא דברים בעברית. הוא בישר לנוכחים כי בנוסף לתרומה הכספית למען קרן קימת לישראל והתחייבותו להמשיך ולתרום בשנים הבאות, הוא תורם מאדמתו הפרטית בחדרה לקק"ל. חלקת האדמה הזו הייתה פיסת הקרקע הראשונה של קק"ל בארץ ישראל.

בעבר היה זה "פרדס גולדברג", כיום פארק הירקון(צילום: רונית סבירסקי)

חצי למשפחה, חצי למדינה

ב"פרדס גולדברג" מתחבר סיפורו ל"יער ראש ציפור". הוא רכש את הפרדס המשתרע למרגלות "תל נפוליאון" מדרום לנחל הירקון מידי קאפוס, שהיה בין המתיישבים הגרמנים של שכונת שרונה. עם עלייתו של גולדברג לארץ בשנת 1918, הוא הפעיל את הפרדס על בסיס של עבודה עברית והעסיק מאות פועלים יהודים בשכר יומי גבוה מאוד. הוא שילב שיטות עבודה מודרניות בהשקייה ובאריזת הפרי ותמך בפיתוח תעשיית פרי הדר בארץ.

הוא המשיך לרכוש חלקות אדמה בסמוך לפרדס, שעליהן הוקמה שכונת "תל בנימין", לזכר בנו בנימין-זאב. הבן, שנולד בשנת פטירתו של הרצל, נפל בפרעות תרפ"ט בהגנה על תושבי תל אביב, בעת שהוריו היו בקונגרס ה-16.

בדומה לסאגת חייו הציונית, יצחק לייב גולדברג נפטר בשוויץ בעת שנסע לקונגרס הציוני ה-19 בשנת 1935. ארונו הועלה לארץ והוא נקבר בסמוך לקבר בנו בתל אביב. בצוואתו, הוריש גולדברג מחצית מהונו לבני משפחתו והמחצית השנייה מוקדשת "לצרכי הספרות העברית ולתרבות עברית" באמצעות קרן קימת לישראל.

השאירו את הזבל מאחורה. פרויקט שיקום נחל הירקון(צילום: רונית סבירסקי)

מהר אשפה לנקודת תצפית מרשימה

מסלול הטיול בשבילי הפארק עובר דרך שטח של עצי "חושחש" שנטעה קק"ל כדי להחזיר למקום את תחושת הנוף ההיסטורי של הפרדסים שהיו בו במאה ה-19. הולכים לאורך אפיק הנחל, צופים בסירות קיאק ששטות במים, ברוכבי האופניים ובמטיילים שהולכים להנאתם על השבילים או בשטח המיוער.

בדרך מגיעים לנקודה הגבוהה ביותר ביער שהייתה בעבר הר אשפה והפכה לנקודת תצפית מרשימה. זהו המקום שהמושג "טבע עירוני" מקבל את מלוא המשמעות. על רקע המגדלים הצומחים בעיר, נתיבי איילון ומסילת הרכבת, זורמים נחלי הירקון והאיילון בתוך סבך ירוק.

מגבעת התצפית שזכתה לשם "עין הציפור" רואים את מפגש הנחלים, מרכז רבין, אוניברסיטת תל אביב וממזרח את מרחבי הפארק. במורד הגבעה ניצב גן הרפתקאות שהוקם על ידי קק"ל בשיתוף חברת גני יהושע ועירית תל אביב. בצל העצים הוצבו שולחנות פיקניק, ספסלי ישיבה ומתקני משחק מעץ. בין המתקנים אומגות, גשרי חבלים, נדנדות, קרוסלות, מנהרות זחילה ומגלשות.