שמים כסף על הזהב: הימורי האוסקר של ynet
היתכן ש"הערת שוליים" יביא הפעם את האוסקר המיוחל לישראל, או שאיראן תנצח את ישראל עם "פרידה", והאם יש מועמד שעשוי להפתיע את שניהם בקטגוריית הסרט הזר? וגם: כמה פסלונים יגרוף "הארטיסט"? שמוליק דובדבני מנסה לנבא
בישראל, ארץ קטנה שמרוכזת בעיקר בעצמה, הפכו את ההתמודדות בין "הערת שוליים" ו"פרידה" האיראני על אוסקר הסרט הזר, לשלוחה של הפרנויה הלאומית מפני היום של הפצצה. ניתוחים שהדיפו ניחוחות של רטוריקה אנטישמית, אף ביקשו לתהות בעד מי יצביעו היהודים הטובים של הוליווד, אלה שידם בכל - סרט התלמוד הישראלי, או נציגה של אימפריית הרשע.
- מ-10 ייצא 1? מועמדי ישראל לאוסקר לאורך השנים
- סידר: יש משהו פיוטי בהתמודדות מול איראן
- "הארטיסט" לאוסקר? סרט למקורבים בלבד
ההימור: שני הסרטים, קרוב לוודאי, ילכו הביתה בידיים ריקות. האחד, כי הוא פשוט טוב מדי; השני, הישראלי, כי הוא פשוט "קטן" מדי. מה גם, שסביר להניח כי העובדה שמדובר כבר במועמדות עשירית לפרס בעבור סרט ישראלי - לא ממש מזיזה לחברי האקדמיה ההוליוודית.
מי שיקטוף במקומם את הפרס יהיה, סביר להניח, הסרט הפולני "באפלה". סרטה של אניישקה הולנד (שכבר היתה מועמדת בעבר על התסריט המעובד של "אירופה, אירופה") עוסק במבצע הסתרתה של קבוצה מיהודי העיר לבוב בתעלות הביוב של העיר.
השואה, כך למדנו (וכך אף זוכר יוסף סידר מהפעם בה הפסיד "בופור" לסרט האוסטרי "הזייפנים"), היא החומר שממנו מפיקים את הזכיות באוסקר לסרט הזר. ואלא אם יוכח, סופסוף, אחרת, המערכה בין ישראל ואיראן לא תוכרע על במת תיאטרון קודאק בהוליווד.
הסרט: "הארטיסט"
דבר לא יחסום את שעטתו של סרט אילם בשחור-לבן אל הזכייה. "הארטיסט" - סרטו של מישל הזנביצ'יוס - הוא האנטיתזה המוחלטת להשתלטות המאסיבית של הטכנולוגיה הדיגיטלית, מגובה במשקפי תלת-מימד, על הקולנוע של זמננו, ודרך החזרה אל נקודת ההתחלה כמו קורא להמציא את האמנות השביעית מחדש.
ולו רק מבחינה זו, הסרט הוא הרבה יותר מהגימיק שנדמה שהוא. אם יזכה, יהיה זה הסרט האילם הראשון שזוכה בפרס מאז "כנפיים" ב-1927 - השנה בה חולקו האוסקרים לראשונה (בשנה שלאחריה כבר זכה סרט מדבר).
הבמאי: מישל הזנביצ'יוס, "הארטיסט"
פרס איגוד הבמאים האמריקאי שהוענק לצרפתי הנ"ל, המצליח במולדתו אך אלמוני מחוץ לה, הכריע את הכף. לא, לא יהיה זה מרטין סקורסזה שזכה בגלובוס הזהב על "הוגו"; גם לא טרנס מאליק, הגאון האניגמטי של הקולנוע האמריקאי, על "עץ החיים" שלו. רק שש פעמים מאז ניתן לראשונה, לא עלה בידי הזוכה בפרס זה לקצור גם את האוסקר, כך שהסטטיסטיקה פועלת לזכות במאי "הארטיסט".
השחקן: ז'אן דוז'ארדן, "הארטיסט"
אם עד לפני מספר שבועות, נדמה היה שהזוכה בקטגוריה זו הוא ג'ורג' קלוני, נער הזהב של הוליווד, בעבור הופעתו ב"היורשים" - שזיכתה אותו בשובל ארוך של אותות מטעמם של איגודי המבקרים למיניהם - בא טקס חלוקת פרסי איגוד השחקנים, וטרף את הקלפים. דוז'ארדן היה הזוכה המפתיע של הערב, והיוצרות לפיכך התהפכו. באמתחתו, יש לזכור, גם פרס השחקן המצטיין בפסטיבל קאן האחרון.
השחקנית: ויולה דיוויס, "העזרה"
בהתחלה נראה היה שהקרב הצמוד יתנהל בין מישל וויליאמס כמרילין מונרו ב"השבוע שלי עם מרילין" לבין מריל סטריפ על תפקידה כמרגרט תאצ'ר ב"אשת הברזל". סטריפ, נדמה היה, תזכה לאחוז את האוסקר השלישי שלה. אלא שבשבועות האחרונים עקפה את שתי אלה בסיבוב השחקנית השחורה דיוויס (שכבר היתה מועמדת בעבר על הופעתה הקצרה והמרשימה ב"ספק") על משחקה המצוין במלודרמת המשרתות, "העזרה".
סיכוייה של וויליאמס נמוגו לחלוטין, ואילו סטריפ תשבור את השיא של עצמה - זוהי מועמדותה ה-17 לפרס. ובכל זאת, העובדה ששבים ומטריחים אותה לטקס, כמעט מדי שנה, יש בה כדי להעיד על מעמדה הדומיננטי בקולנוע האמריקאי מזה שלושה עשורים. אגב, שימו לב לפרצופה של גלן קלוז, המועמדת זו הפעם השישית, עת יוכרז שמה של הזוכה.
שחקן המשנה: כריסטופר פלאמר, "בגינרס"
זוהי הקטגוריה שבה, על פי רוב, מעניקים לשחקנים שלא זכו מעולם, פרס על מפעל חיים. הופעתו המלבבת של השחקן הקנדי הוותיק והאהוד ב"בגינרס", שבו גילם גבר באחרית ימיו היוצא מהארון – מספקת בדיוק הזדמנות שכזו. המתחרה העיקרי של פלאמר, השחקן השבדי מקס פון סידוב המועמד על "קרוב להפליא ורועש להחריד" (שניהם, אגב, ילידי 1929), יהיה המאוכזב העיקרי.
שחקנית המשנה: אוקטביה ספנסר, "העזרה"
זוהי הקטגוריה שבה, על פי רוב, זוכות שחקניות אנונימיות לרגעי התהילה שלהן. ספנסר גונבת את ההצגה ב"העזרה" (גם מג'סיקה צ'סטיין שמועמדת גם היא על תפקידה בסרט זה) כטבחית שחורה בדרום החשוך של אמריקה, ונראה כי לפחות בכל הנוגע לקטגוריות המשחק הנשי – הערב הזה יעמוד בסימן המשרתות השחורות הנוצרות את חוכמת החיים. בטקס שרב יהיה בו הצפוי על המפתיע, זהו אחד הפרסים הבטוחים של הערב.
התסריט המקורי: "חצות בפריז"
המהתלה במשקל נוצה "חצות בפריז" אינה סרט גדול או חשוב במיוחד, אבל יש בה מידה של חן וקסם שהפכו אותה לעבודתו הטובה ביותר של וודי אלן בשנים האחרונות (ולא שסרטיו האחרונים הציבו איזו תחרות קשה). סביר שעל אף גיחתו החד פעמית של אלן לטקס הנקלה בעיניו, בשנה בה התרחשו פיגועי 11 בספטמבר, הפרס יוענק לו גם הפעם, בהיעדרו.
התסריט המעובד: "היורשים"
גם כאן לא צפויות הפתעות מיוחדות. בעבור אלכסנדר פיין (שהיה שותף לעיבוד את התסריט ביחד עם נאט פקסון וג'ים ראש), זוהי אחת משתי המועמדויות שלו הערב (השנייה היא על בימוי "היורשים"). עם זאת, הפרס מגיע דווקא לארון סורקין, סטיבן זיליאן וסטן צ'רווין על הכתיבה המבריקה של דרמת הבייסבול "מאניבול" (עיבוד לספרו של מייקל לואיס), הסרט האמריקאי הטוב ביותר של השנה החולפת.
צילום: עמנואל לובצקי, "עץ החיים"
ההרפתקה הקולנועית השנויה במחלוקת של טרנס מאליק זכתה בשלוש מועמדויות (השתיים האחרות הן בעבור הסרט והבימוי המצטיינים), וקשה יהיה להתעלם מתרומתו של הצלם המכסיקני המוכשר (שזוהי מועמדותו החמישית לפרס) להעברת חזונו הייחודי של מאליק אל הבד. זו תהיה דרכה של האקדמיה ההוליוודית להעריך סרט שהוא בגדר מפעל חיים.
מוזיקה: לודוביק בורס, "הארטיסט"
בכל זאת, קשה להתעלם מהעובדה שככל שהדברים אמורים בסרט אילם, המוזיקה הבלתי פוסקת הופכת למרכיב דומיננטי פי כמה. ואילו נעימות נפלאות, עם נגיעות צ'פליניות קסומות, כתב הנ"ל לזוכה הגדול של הערב.