מדוע לא אשתתף במצעד הגאווה
נכון, מצעדי הגאווה שינו את היחס הקלוקל של החברה כלפי הומואים ולסביות. אבל כהומו דתי איני מוצא את מקומי במצעד שמחצין מסרים מיניים, ושגורם בציבור שלי בעיקר לרתיעה. גם המילה "גאווה" בעייתית בעיניי
נודה על האמת, בלי מצעדי הגאווה, לא ברור אם הייתה קיימת היום עמותת ההומואים הדתיים "כמוך", ואם הייתי עומד בראשה. אמנם האינטרנט הוא זה שאחראי על המהפכה הגדולה בקרב הציונות הדתית בכל הקשור להומואים דתיים, אבל אין ספק שגם "כמוך" נבנתה על גבי קבוצות אחרות, שנבנו בגלל דברים אחרים - כולל המצעד.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- ג'יזס, הרב הכשיר את ישו!
- מבצע יונתן: סינגל לדתיים, סינגל לחילונים
- סרוגים פינת מחוברות: הדייטים שלי הפכו לסרט
נכון, מצעד הגאווה העלה את המודעות הציבורית לנושא ההומו-לסבי. אמת, המצעד בא בתגובה ליחס הציבורי הקלוקל כלפי הומואים ולהטלת אות קלון עליהם. וכן, המצעד הוציא מהארון את ההומופוביה האיומה של חלק מהאנשים, כפי שראינו במקרה ישי שליסל שניסה לרצוח צועדים. ואף-על-פי-כן, כהומו דתי, אני
לא מתכוון להשתתף במצעד. שלא לומר שאני מתנגד לקיומו, לפחות במתכונתו הנוכחית.
מדוע אני מתנגד? יש יותר מסיבה אחת. בעיניי, כל מצעד שיש בו הבלטה והחצנה של מסרים מיניים – יש להסתייג ממנו. גם לוּ היה מצעד של זוגות סטרייטים הנישאים כדת משה, יהודית וישראל – גם בכך יש טעם לפגם. על אחת כמה וכמה במצעד הנוכחי, שהרבה ממנו כולל פריצות ומיניות פומבית, הבלטה והחצנה של מסרים מיניים שלא מכבדת את כבוד האדם והקהילה. בסוף, כל שזוכרים מהמצעד הוא בעיקר בחורות מעורטלות ובחורים עירומים הרוקדים על משאיות בריש גלי
גם המילה "גאווה" בעייתית בעיניי. מי כמוני מבין את מה שעובר הומו בכלל, והומו דתי בפרט, אבל מכאן ועד להיות גאה בדבר שאסור מן התורה, ושטומן בחובו בעיות הלכתיות רבות – המרחק רב.
ובכלל, בכל הנוגע לציבור הדתי, נראה שהמצעדים לא רק שאינם מקדמים הבנה וסובלנות, אלא גורמים נזק בכך שהם מעצימים את הסלידה ואת ההסתייגות, בשל הרתיעה שהם מעוררים בקרב חלקים ניכרים מהציבור. אי-אפשר להתעלם מכך שתפיסת העולם של מארגני המצעד היא לא "רק" קידום סובלנות, אלא גם התרת האסור וביטול דין תורה מפורש, קידום מתירנות מינית ותפיסות עולם שנוגדת את ההלכה.
גם המצעד הירושלמי ה"צנוע יותר" לא חף מכוונות פוליטיות, ובכיוון אחד ברור: שמאלני, אנטי-הלכתי ואנטי-דתי. מובן שגם דעות אחרות זכותן
לקבל ביטוי, אבל מכאן ועד שזה יהיה מרכז המצעד – המרחק רב. המצעד אינו זירה פוליטית, וכשם שלמחאה החברתית הצטרפו כל מיני קבוצות פוליטיות שניסו לתפוס טרמפ, ובכך הרסו את המחאה, גם המצעד סובל מאותה תופעה.
אז מה כן? הדרך לסובלנות, להקשבה ולהבנה עוברת בערוצי הידברות עם הציבור הרחב, למשל בעזרת שיח מכובד וראוי עם אישי ציבור, מובילי דעת קהל ורבנים. למשל עריכת דיונים עם צוותים חינוכיים של בתי הספר - ואולי אפילו בשיעורי חברה, ולמשל בעזרת אוהלי הידברות שהפכו בשנים האחרונות למוקד מפגש בין אוכלוסיות שונות. ואם כבר אוהלים – אולי במקום לקרוא להם "אוהלי גאווה" נקרא להם "אוהל סובלנות"?
הכותב יו"ר עמותת כמוך – הומואים דתיים אורתודוכסים.
לפנייה לכתב/ת 
