שתף קטע נבחר

 

"מאחורי הדלת": לא תמצאו שם יותר מדי

הבמאי המהולל אישטוואן סאבו נובר כהרגלו בעבר האירופי ב"מאחורי הדלת", אבל בלי השחזור ההיסטורי המושקע שאפיין את סרטיו הקודמים, זה נראה יותר כמו הצגת תיאטרון מצולמת

האדם ומצבור זכרונותיו הם קפסולת זמן, וקורות חייו מקפלים בתוכם לא רק את חוויותיו האישיות אלא גם את רוח התקופה בה חי באירופה. מעין קופסא שחורה של המציאות ההיסטורית, באמצעותה ניתן אולי לפענח את מה שקרה, איך ולמה? חלק משמעותי מיצירתו של הבמאי ההונגרי המהולל אישטוואן סאבו מוקדש לסיפורים האישיים שמכילים בתוכם את רוח הזמן והמקום - כאלו היו "מפיסטו" (זוכה פרס האוסקר הזר מ-1981), "קולונל רדל", "הנוסן", "סאנשיין" ויצירות מופת נוספות שלו.

 

ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

 

הטריילר של "מאחורי הדלת"

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

גדולתו של הבמאי בן ה-74 היתה הרגישות שלו לקשר בין התודעה האישית לתודעה הכללית, בין מצבים פוליטיים משתנים בספרה הציבורית להסתגלותם של בני האנוש שנאלצים להתמודד איתם בסביבתם הפרטית. ב"מאחורי הדלת" הוא שב לעסוק בחומרים אלו, אולם הפעם אלו נתחמים בדלת אמות של המרחבים האינטימים של גיבורות הסרט - העולם שבחוץ נותר בחוץ וחבל. האיכויות הגדולות של סאבו נשארות גם הן בחוץ, על מפתן הדלת. 

 

 

חלק משמעותי מפאר יצירתו של סאבו בסרטיו הקודמים היא עבודת השחזור ההיסטורי הנהדרת שלו בסרטיו התקופתיים - אלו מהווים אכסניה להלבטויותיהם של הגיבורים, אהבותיהם, פחדיהם, ובחירותיהם. ההתרחשויות מסביב מזינות אותם, ואלו טוענים אותם בתוכן בהיזון חוזר. עם זאת, ב"מאחורי הדלת" הספרה הציבורית אינה נוכחת באותו סדר גודל. הסיפור האישי מועצם בדרמה הצנועה והתיאטרלית הזו - היא אמנם אינה מנותקת מהסיפור ההיסטורי, אך מרוחקת ממנו.

 

מרטינה גדק והלן מירן ב"מאחורי הדלת" ()
מרטינה גדק והלן מירן ב"מאחורי הדלת"
 

 

"מאחורי הדלת" הוא עיבוד של הבמאי לרומן "The Door" של הסופרת בת ארצו מגדה סאבו (אין קשר משפחתי בין השניים) שיצא בהונגריה ב-1987, ובו מוטיבים אוטוביוגרפיים מחייה של הסופרת. העלילה מפגישה בין שתי נשים - הסופרת מגדה (בגילומה של מרטינה גדק הגרמניה) ועוזרת הבית אמרנס (הלן מירן) - בהונגריה של שנות ה-60. מה שמתחיל כעניין עסקי פעוט מתפתח כמערכת יחסים טעונה ומלאת תשוקות, תהיות, עליות ומורדות. אפילו תלות.

 

בדמיון מפתיע לסרטו של טייט מילר "העזרה" העוסק בכותבת שמגלה עניין מיוחד בעוזרת בית אפרו-אמריקנית בדרום ארצות הברית, כך גם סאבו בוחן לעומק את הקשר בין שתי הנשים בהונגריה של אותה תקופה. עם זאת, במקרה של "מאחורי הדלת" אין מדובר בביקורת חברתית נוגעת ללב, אלא בדרמה שמתמקדת ביחסים בין שתי הנשים. באופן מפתיע זו היא הסופרת האלגנטית שמוצאת עצמה תלותית בשירותי אחזקת הבית של אמרנס, כמו בתמיכה הנפשית שהיא מספקת.

 

בין שתי נשים. מרטינה גדק והלן מירן ()
בין שתי נשים. מרטינה גדק והלן מירן

 

אמרנס היא אשה מזדקנת, קשוחה, גסה וחזקה - כמעט אלימה. נראה כי היא אינה חולקת שום דבר עם מגדה - הסופרת האינטלקטואלית המעודנת. לא בחיי היומיום, ובוודאי שלא בעבר. שניהם נשארים אניגמטיים במקרה של עוזרת הבית שבעת הפנאי מסתגרת בצריף שלה, בו לא דרכה רגל אדם. באקס-טריטוריה הזו היא מאפסנת את זכרונות ילדותה מחייה הכפריים העלובים, את מלחמת העולם השנייה, והשלטון הקומוניסטי שאחרי - את הטראומות, ההשפלות וגם סיפור גבורה.

 

מגדה ובן זוגה טיבור (קרולי אפרייש, חביבו של סאבו) פותחים את ביתם בפני העוזרת שמתוודעת לכל פינה וסדק במעוז הבורגנות שלהם. מנגד, הם אינם מוזמנים לצריף שלה. אינם יכולים לעבור את מפתן הדרך לקודש הקודשים שלה. מה קורה שם? יש הרבה ספקולציות - רובן מוטעות. כך, מעבר לדלת נמצאים הסודות הכמוסים שלה: רכוש יהודי גנוב של קורבנות הנאצים? או אולי מסמכים וצילומים מעניינים? או אולי בסך הכל, אלו הסמרטוטים ועליבות חייה שהיא מצפינה שם.

 

מרטינה גדק. יש קצת צילומי חוץ ()
מרטינה גדק. יש קצת צילומי חוץ

 

סאבו מצליח לייצר מסתורין אינטימי באמצעות הסיפור, ובעזרת משחקה מעורר ההשראה של מירן - גם להיות מכוערת וקשה בא לה בקלות. אפשר גם לחוש ברוח ההיסטוריה שכל כך חשובה לבמאי. היא מהדהדת שם בחדרים ובטרקלינים, אבל "מאחורי הדלת" הוא יצירה קטנה מדי, צנועה מדי, אינטימית מדי ובעיקר תיאטרלית מדי. זירת ההתרחשות נראית כתפאורת תיאטרון, והשחקנים מרגישים כאילו הם עומדים על הבמה.

 

הפאתוס של סאבו היה תמיד תיאטרלי, אולם הוא ידע להטמיע אותו בהצלחה בסרטיו הגדולים, המושקעים, המרשימים. במרחב הקלסטרופובי של "מאחורי הדלת" אין את האיזון הזה, והתוצאה מאכזבת. הסרט איטי מדי, ולא נעים להגיד, קצת משעמם. אם כבר חשקה נפשכם בדרמה על יחסי נשים בורגניות-משרתות בשנות ה-60, ביקורת חברתית, ושחזור היסטורי מושקע, עדיף לכם לצפות ב"העזרה" - השעתיים וחצי שלו מרגישות קצרות יותר מ-97 הדקות של "מאחורי הדלת".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים