סובב כנרת בג'יפ: שלח רכבך על פני המים

הימים מתחילים להצטנן, עננים קלים כבר מקשטים את השמים בכחול-לבן והטמפרטורות בעמקים מתמתנות. אזור עמק הירדן וסובב כנרת מתאים לטיול שטח כשהסתיו עומד באוויר.

תוואי הדרך עובר בין סבך צמחיית מים צפופה, בדרכים שהוכשרו לרכבי 4X4 ובמעברי מים קצרים, ומעת לעת מדלג בין פלגי מים שכולם נשפכים אל הירדן.

מפגש הג'יפאים של שישי בבוקר מתחיל בכניסה למושב אלמגור, בסמוך לאנדרטה שמנציחה 6 עובדי קק"ל ושני חיילי נח"ל שנהרגו במארבים והתקפות של הסורים באזור. מדריך קק"ל, דוד מלכה, מנווט את שיירת הג'יפים, בשבילים שטח מורשים, אל תוך מושב אלמגור במרומי רמת כורזים המשקיפה אל הכנרת, ומשם בדרך עפר ל"תצפית דני".

עוד טיולים בארץ בערוץ התיירות:

• חורשת האיקליפטוס: העץ שפורח דווקא בקיץ
• לא יכול בלי מים: טיול לעמק המעיינות של הצפון
• ממלכת התמר: טיול מתוק אל צפון ים המלח
  

כבר בתחילת הדרך המתפתלת מתגלה הכנרת כשהיא נפרשת למרגלות הרכס. מתכנסים בצל איקליפטוס נישא לצד תעלות הביטחון של היישוב ובסמוך לאנדרטה. מלכה פותח את הבוקר בשירו של יהודה פסחוביץ' "לחוש את הבריאה". השיר מתקשר אל דרכי הנוף הבראשיתיים שהמסלול יעבור בהם וכפי שאומרת שורה מתוך השיר "אל תחלוף על פני הנוף מבלי להתבשם".

 הג'יפים מטפסים במרומי רמת כורזים (צילומים: רונית סבירסקי)

לאחר תיאור המסלול הכללי, הוא מספר על הקרבות שניטשו במקום מול הסורים על רקע המאבק על מקורות המים.

ב"קרב מוטילה" שילמו בחייהם 41 לוחמים בקרבות שהתחוללו במשך 4 ימים במאי 1951. דני שגיא, תושב אלמגור, התנדב בשנת 2001 לרתום את כל הגופים הנוגעים בדבר, משרד הביטחון, קק"ל והמועצה האזורית, להנציח את הנופלים.

הוקמה אנדרטה שתכנן האדריכל יהודה יהב, בצורת אצבע מתריסה המצביעה אל השמים ועליה חרוטים שמות הנופלים. תעלות הביטחון הפרושות מול הנוף מעידות על שנים של איום בטחוני על יישובי הכנרת. מושב אלמגור החל ב-1961 כהיאחזות, והשם שניתן לו על ידי זאב וילנאי, הורכב משתי המילים אל-מגור (אל פחד).

אנדרטת נופלי קרבות תל אל מוטילה

ה"דלתא של הירדן"

שביל העפר יורד במתינות מהאנדרטה אל כביש סובב כנרת. פונים לכיוון קצרין וגשר אריק, כשלאורך הדרך שיחי צבר עמוסי פרי. כ-200 מטרים אחרי גשר אריק פונים ימינה אל שביל שדות ונוסעים דרך חלקות חקלאיות ומטעי פרי באזור המוגדר כ"דלתא של הירדן".

מגיעים אל "בית הבק" המוקף בחורשת עצי איקליפטוס עתיקי יומין. זוהי חווה שהייתה בין חלוצי ההתיישבות החקלאית סביב הכנרת והוקמה על ידי האפנדי הכורדי יוסף עבדול רחמאן פאשה.

האזור כולו היה מוצף בביצות שנוצרו בדלתא, והנגישות אל החווה הייתה רק בסירות דגים קטנות. בשנת 1904 עולה קבוצת משפחות יהודיות מאוקראינה ומציעה לאפנדי להחכיר להם חלק מהשטחים שלו על מנת לפתח את החקלאות. הם עסקו בדיג, גידולים ומטעים אבל התנאים הקשים והמחלות הטישו את כוחם והם עזבו.

בשנת 1948 הסורים הקימו במקום מוצב, ולאחר מלחמת ששת הימים המקום ננטש וחלקו משמש כיום כמכלאה לבקר. מ"בית הבק" ממשיך מסלול מוצל ורטוב בין הנחלים והיובלים שנשפכים אל הירדן ביניהם: נחל משושים, נחל דליות, נחל יהודיה, נחל זאכי, נחל אל על ונחל סמך.

מנגו, ליצ'י ובוגונווליה

במהלך הנסיעה נתקלים בעצי איקליפטוס יבשים שמספרים על תופעת טבע לא שגרתית. מושבות גדולות של קורמורנים שמקננים על עצים נבחרים ומכסים את הענפים בלשלשת, גורמים להתייבשות ולמותו של העץ.

מורדות צפון הכנרת מתרוממים מעל הדלתא ומהן נשקפים הישובים כרכום, חד נס, ורמות. הדרך ממשיכה אל אזור בית ציידא או בשמו הערבי "אלבטיחה" בין מטעי מנגו, ליצ'י, הדרים, תמרים ושיחי בוגונווליה שפורחים באדום לוהט. אזור שפך הירדן מתאים לגידולים סובטרופיים בזכות הטמפרטורות הגבוהות בעונת הקיץ. מקורו של השם "בית ציידא" מגיע מיישוב שהיה במקום בתקופה הרומית.

החלק המאתגר והמרנין של הטיול מתרחש כשהג'יפים נכנסים אל תוך מעברי המים של המג'רסה והזאכי. נסיעה קצרה בתוך אפיק הנחל בתוך סבך צפוף של שיחי פטל, צמחי קנה ועצי איקליפטוס.

רק עבור זה כדאי לטפס. תצפית על כנרת מוקפת שדות

החלק המאתגר והמרנין של הטיול מתרחש כשהג'יפים חוצים מעברי המים קצרים וייעודיים, ונוסעים לצד אפיק הנחל בתוך סבך צפוף של שיחי פטל, צמחי קנה ועצי איקליפטוס.

מלכה מספר על מקור השם של נחל הזאכי שאחת ההשערות קישרה את השם עם "מים זכים". חוקר האסלאם איני עבאדי סיפר למלכה שמקור השם הוא מסבו יצחק זאכי, שהיה בעל נחלה גדולה על גדות הנחל ובערוב ימיו העניק אותה כמתנה למדינת ישראל.

לאחר ארוחת בוקר עצמאית בצל חורשת האיקליפטוס ממשיכים בשבילי עפר שמצד אחד שטחי חקלאות מעובדים ופרדסים ומן העבר השני שטחי דלתא פראיים.

פיקניק בצל עצי האיקליפטוס

נקודת התצפית היפה ביותר במסלול

יוצאים מן הדלתא וממשיכים על כביש 92 לכיוון קצרין, חוצים מטעי תמרים שעל עציהם תלויים אשכולות עצומים גדושים בפרי צהוב או בורדו כהה בהתאם לסוגיו. בצומת שבו פונים לכיוון גמלא מיד בכיכר יורדים בפניה חדה ימינה אל דרך עפר שחוצה את נחל שפמנון. מגיעים אל פרדס גדול וממשיכים ישר במעלה ההר בדרך עפר סלעית. זהו קטע הדרך האתגרי של המסלול בדרגה בינונית שנמשך לאורך כ-2 קילומטרים.

לצד הדרך פרושים מטעי מנגו ובסופם ניצבת מסלעה עם גושי בזלת עצומים. אם תגיעו לאזור בשעת בוקר מוקדמת או לקראת שקיעה תוכלו לראות את שפני הסלע רובצים בשטח. הדרך מתחילה לרדת במתינות משיא הרכס ומובילה שוב לקראת עלייה בדרך העוברת בין שדות שיבולת שועל פראיים שכבר הגיעו לשיא בשלותם וצובעים את המרחבים בזהב עדין.

השביל מגיע אל נקודת התצפית היפה ביותר במסלול הטיול. מראה שרק עבורו כדאי לטפס בדרך החתחתים הסלעית. שפך הירדן פרוש למרגלות הרכס כשחלקו צבוע בירוק עז שמעניקים לו המטעים והפרדסים, אפיקי הנחלים חורצים את דרכם אל הכנרת, חוף כינר נמתח על שפת האגם ומנגד נישאים הרי הגליל והעיר טבריה שגולשת על מורדות ההר. מלכה מסביר על גבולות הארץ שנקבעו בהסכמי סייקס-פיקו, בימים של טרום הקמת המדינה והגבולות שנקבעו אחרי קום המדינה, מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים.

עוד מקור מים להתרעננות בדרך. נחל סמך

מנקודת התצפית יורדים לכיוון מושב רמות, עוברים דרך המושב, ובפאתיו מתחברים אל דרך המסומנת ירוק שמובילה אל נחל סמך. המסלול עובר בגובה 400 מטרים מעל האפיק כשמראה הנוף הופך צחיח וטרשי. חדי העין יוכלו לצפות בזאבים רצים בשטח הפתוח.

רכסי ההרים העצומים מרשימים בעוצמתם ובאופק נשקפת הכנרת. הדרך משתפלת אל עבר אפיק נחל סמך, ולסיום מתנסים בחצייה אתגרית של ערוץ הנחל על גבי תוואי סלעי בין שיחי הרדוף ופטל. אחרי חציית הנחל מטפסים חזרה אל עבר צומת כורסי ויורדים חזרה אל כביש סובב כנרת שבו מסתיים הטיול.